מתי מגיע הזמן להיפרד מהילדים שלך?
להיפרד מהאנשים שאתה הכי אוהב זה לא קל ואפילו פחות כשהם הילדים שלך. כהורים, אנחנו יודעים שבשלב מסוים הם יצטרכו להטיס את הקן, אבל גם אם אנחנו חושבים שאנחנו מוכנים להתמודד עם המצב הזה, כשזה מגיע הכל משתנה והעולם שלנו מתפרק.
זה נורמלי להרגיש עצב וצער כשהילדים שלנו עוזבים. אנחנו אחראים להם מאז שהם היו קטנים, לימדנו אותם כמעט כל מה שיכולנו על החיים והיינו שם כדי לעזור להם ולתמוך בהם כשהם היו צריכים את זה. אבל זה הולך להשתנות. עכשיו הם הולכים לעשות את החיים שלהם ולהיות עצמאיים.
הורים רבים מסרבים לקבל מציאות זו והדבר גורם לעימותים קשים עם ילדיהם. למרות שקשה להיפרד מהם, ההורים צריכים להבין שהחופש הזה טוב להם והוא חלק ממעגל החיים. כאשר הבנה זו אינה קיימת, אנו מתמודדים עם תסמונת הקן הריק.
כשפרידה כואבת
תסמונת הקן הריק היא תחושה מלאה בעצב ובדידות. ההורים אינם מסוגלים להתמודד עם עזיבת ילדיהם וחרדה מתחילה להופיע בחייהם. כמה שהם חשבו שהם מוכנים לרגע הזה, הם לא היו מוכנים. רבים מסרבים לקבל את המציאות הזו בעולמם הפנימי.
היום המצב הזה התגבר. לצעירים לוקח יותר זמן לעזוב את הקן וחלקם אף לא עושים זאת. המצב הכלכלי או הנוחות להמשיך לגור עם הוריהם גורמים לכך שההורים לא מרגישים צורך להתכונן לעתיד של פרידה ומאמינים שילדיהם יהיו איתם לנצח.
זה נכון שאם יש לך יותר מילד אחד זה אולי לא יהיה כל כך קשה. אחד יעזוב, אבל אחר עשוי להישאר. מצד שני, אם יש לך רק צאצא אחד, עזיבתו תהיה כואבת יותר. הם הילד היחיד שלך ואתה לא רוצה לאבד אותם. אפילו רק שהם יוצאים לחופשה רחוקה להרבה זמן כבר גורמים לך לרמה מסוימת של פחד.
לשחרר זה קל כשיש מערכת יחסים בריאה בין הורים לילדים
גם לחוזק הקשרים בקשר עם ההורים יש השפעה. לדוגמה, במקרה של אם חד הורית שנאלצה לגדל את ילדה לבד, סביר להניח שהקשר יהיה תלוי הרבה יותר מאשר אם המצב היה שונה. במקרה זה, האם סמכה הרבה על הילד ואינה יכולה להעלות על הדעת את חייה בלעדיהם.
להיות עצמאי זה לא הפסד
קשה להתגבר על המצב הזה כשההורים רואים אותו בצורה כל כך דרמטית. מבחינתם, העובדה שהילדים שלהם הולכים לעזוב את הקן אומרת שהם הולכים לאבד אותם, אבל הם לא יכולים לטעות יותר. הם פשוט הולכים לבנות את חייהם בעצמם בדיוק כפי שהוריהם עשו. הם יבנו משפחה משלהם, אבל הם עדיין יהיו שם.
כמובן שזה לא אותו דבר ללכת לגור בארץ אחרת מאשר להישאר בבית ליד ההורים. למרות זאת, הורים רבים מרגישים שאם ילדיהם אינם בביתם אז הם איבדו אותם לנצח. לכן חשוב לשנות את החזון שיש לנו לחשוב שמעשה הפרידה הוא שם נרדף לאובדן.
אם אתם בזוג, יהיה הרבה יותר קל להתגבר על המצב הזה. אתה יכול לנצל את ההזדמנות לטייל, להתמקד שוב בזוגיות שלך, ולחיות חוויות שלא הצלחת עד עכשיו. ישנם הורים רבים ששוכחים לדאוג למערכת היחסים שלהם כי הם מתמקדים יותר מדי בילדים שלהם. זה יכול להשתנות עכשיו.
אם אתם לבד וסמכתם על ילדכם יותר מדי, אל תקצצו לו את הכנפיים ואל תגרמו לו להרגיש אשמה על כך שעזבו את הבית. צאו לבלות עם החברים שלכם, דברו עם אחרים, תהנו מהחיים, סעו, תכירו אנשים חדשים, אבל תנו לילדכם לחיות את החיים שלהם. זכור שגם אתה עשית את זה ברגע שלך, ושזה לא הוגן בשבילך להציב מחסומים עבור האדם שאתה הכי אוהב.
קבלת המצב חשובה מאוד כדי לאפשר עצמאות בריאה.
הנסיבות משתנות מאוד, אך לעולם אל לנו לנסות להחזיק את ילדינו בבית. אם הם רוצים להיות עצמאיים, אל תנסו לשים אבנים בדרכם או לגרום להם להרגיש רע. זה לא הוגן כלפיך וגם לא כלפיהם והקשר שלך עלול להידרדר בגלל זה.
להיפרד זה קשה אבל זה חוק חיים. במוקדם או במאוחר כולנו טסים כדי לחיות חוויות חדשות, לצמוח, ובמקרים מסוימים להקים משפחה משלנו. להיפרד היא לא מילה נרדפת לאובדן או נטישה, זה אפילו לא אומר בדידות. להיפרד ממשיכה הלאה, משתנה, משתנה ומתבגרת.
