שמונה עובדות מעניינות על חרדה

אין ספק, העידן בו אנו חיים הוא עידן של חרדה. האחרון מתייחס לאותו מצב רגשי המאופיין בתחושת קור בבטן, קשר הדוק בגרון ודאגות ברמה הנפשית. היה הרבה מחקר על זה. עם זאת, במאמר זה, נביא לכם כמה עובדות על חרדה שאולי אינכם יודעים.

יתרה מכך, זה נכון שלפעמים אנחנו לא שמים לב לזה במיוחד. זה יוצא מהתכלת אבל נעלם מהר. עם זאת, זה לא המקרה עבור כולם. עבור חלק, זה נשאר יותר ממה שהם רוצים. למעשה, כאשר אדם נסחף בחרדה, הוא עלול בסופו של דבר לכוד בתרחישים מפחידים. זה מסביר מדוע יש אנשים שאומרים שחלות בחרדה היא מחלה הקשורה לעתיד.

כפי שהזכרנו לעיל, היבטים ונתונים מסוימים לגבי חרדה עדיין לא ידועים. האם אתה מוכן לגלות מה הם? בואו נתחיל!

חרדה והמוח הרציונלי

אחת העובדות הידועות ביותר על חרדה קשורה לקשר שלה עם הפחד מהעתיד. המוח האנושי מתעב אי ודאות. לא לדעת מה יקרה ולא להרגיש בשליטה יכול באמת לגבות מחיר. לפיכך, כאשר אתם עומדים בפני מצב לא ידוע, אלפי ואלפי דאגות מתחילות לרוץ בראשכם. בינתיים, האמיגדלה, מבנה מוח בצורת שקד המאופיין בהיותו בנק הזיכרון הרגשי, עוקבת אחר כל מה שקורה.

כאשר האמיגדלה מזהה מצב מסוכן, היא מפעילה מיד את אות האזעקה. בזמן שזה קורה, הוא משחרר הורמונים כמו קורטיזול ודופמין לזרם הדם. אלה יעזרו להילחם על ההישרדות שלך ולצפות את מה שיבוא אחר כך. עם זאת, כאשר זה קורה, אין דרך חזרה. באותו רגע, המוח הרציונלי כבוי.

כפי שניתן לראות, למרות שלאמיגדלה יש כוונות טובות, למערכת ההפעלה שלה יש מאפיינים פרימיטיביים משהו. כתוצאה מכך, הפכנו ליותר אינסטינקטיביים ובסופו של דבר מגיבים בצורה לא מדויקת לגירויים.

לרוב החששות לא כדאי לשים לב אליהם

לדאוג זה חלק מלהיות אנושי. למעשה, אנחנו מתוכנתים לעשות זאת, לצפות מה עלול לקרות ואז לחשוב על תוכניות חלופיות כדי לשרוד.

עכשיו, זה לא אותו דבר לעשות את זה מדי פעם מאשר בצורה רציפה. למעשה, מחקר שנערך באוניברסיטת מדינת פנסילבניה הגיע למסקנה ש-91% מהדאגות שיש לנו בממוצע בסופו של דבר הן בזבוז אנרגיה. אנחנו כל כך מפחדים מההשלכות של אירועים מסוימים שאולי אפילו לא יקרו מלכתחילה.

הסופר האירופי ארל נייטינגייל אמר ש-40% מהדאגות שלנו לעולם לא יקרו. הוא חילק את האחוזים כך; 30% קשורים לעבר. לכן, דאגה לגבי זה לא תשנה דבר. 12% הם דאגות מיותרות לגבי הבריאות שלנו ו-10% הם דאגות קטנות וכמעט חסרות משמעות או לא קשורות. עם זאת, כדאי לשים לב רק ל-8% מהדאגות שלנו.

זה עוזר לנו להרהר על העתיד ועל כל מה שאנחנו חושבים, מדמיינים ומפחדים. במציאות, הגיבור הראשי של כל האלמנטים הללו הוא הפחד. בוא נעשה את הבדיקה כבר עכשיו.

למשל, קחו דקה ושאלו את עצמכם מה הכי מדאיג אתכם ואילו אירועים אתם חושבים שהם הכי מפחידים. תחשוב עליהם ושנה לאחר מכן בדוק אם הם אכן קרו. אתה תהיה מופתע.

סוגי חרדה

ישנם שני סוגים של חרדה.

• הסוג הראשון של חרדה הוא הסתגלותי יותר. מטרתו להגן עלינו מפני סכנות פוטנציאליות; דברים שיכולים להזיק לנו או לגרום לסבל. זה נקרא חרדה רציונלית. זה נורמלי לחוות את זה במצבים כמו לפני ראיון עבודה או בזמן ההמתנה לתגובה חשובה.
• השני הוא סוג יותר לא הגיוני של חרדה. זה גורם לנו לתפוס כל דבר והכל בצורה קטסטרופלית, מה שגורם לנו להאמין שאנחנו לא מסוגלים להתמודד עם זה. לדוגמה, אדם עשוי לחשוב שהוא לא הולך להצליח בראיון עבודה ושהוא עומד להיות חסר בית וללא הצלחה. דוגמה נוספת תהיה לחשוב שמישהו לעולם לא ידבר איתנו שוב אחרי ריב.

לגבי חרדה לא רציונלית, זה אופייני לחוות ייסורים ואי נוחות גדולה שכמעט בלתי אפשרי לשלוט בה. הוא מתפשט בכל גוף האדם ומעכב את ההתפתחות היומיומית.

לחשוב שהכל חשוב, אחת העובדות העיקריות על חרדה

חרדה גורמת לנו להאמין שהכל חשוב, ולכן קשה מאוד לקבוע סדרי עדיפויות כאשר אנו חווים זאת.

כל פרט יכול להפעיל אותו. כל דבר, לא משנה כמה קטן או לא משמעותי, יכול להשפיע על מה שאנחנו עושים. זו הסיבה שבני אדם מרגישים צורך להיות בשליטה. נוסף על כך, התרחיש הזה יכול להפוך להרבה יותר אפל אם האדם שחווה זאת הוא כבר פרפקציוניסט.

בשלב זה, האדם אינו דואג רק למילים שיוצאות מפיו. במקום זאת, הם ישימו לב לבגדים שהם לובשים, איך הם מתנהגים או איך אדם מסוים משפיע עליהם באירוע מסוים. הכל מכריע, הכל משפיע עליהם, מוביל אותם להיות אובססיביים לשליטה. ברור שזה די בלתי אפשרי להיות בשליטה על הכל. כתוצאה מכך, תחושת המום ולחוץ תהיה חלק מהיום-יום שלהם.

הימנעות מגבירה את החרדה

זה נראה טבעי להימנע מכל גירוי או מצב שמייצר חרדה. הימנעות מכל דבר שעלול לגרום לחרדה מעוררת תחושת הקלה. הקאץ' בזה הוא שבטווח הארוך, אם האסטרטגיה הזו תהפוך לדרך הרגילה להתמודדות עם פחד, היא עלולה להחמיר את המצב בסופו של דבר.

הימנעות מתמדת או בריחה ממצבים מסוימים מונעת מאיתנו לאמת עד כמה הם לא מזיקים. במקום להתמודד עם הבעיה, אנחנו מסתכלים לכיוון השני ונותנים לפחד להישאר בפנים. לא משנה כמה מפחיד אנחנו מאמינים שאירוע עשוי להיות, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לתת לו לקרות כדי לראות אם הוא מדבר על סכנה אמיתית. בריחה רק תשמור על הרעיונות הלא רציונליים שלנו, ותגרום לחרדה שלנו לעלות משמעותית.

בנוסף, הימנעות מגבילה את חיינו בצורה כזו שיכולות להיות לה השלכות על מצב הרוח שלנו ולגרום לבעיות עוד יותר.

עובדות על חרדה: המסכות שמתחת

זו אחת העובדות המוזרות ביותר על חרדה. במקרים מסוימים, חרדה עשויה להיות הסיבה מאחורי כמה רגשות כמו עצב, כעס ואפילו כאב. זה עשוי גם להיות מתחת לדחיינות, חוסר שינה או שינה מוגזמת, והצורך הבלתי פוסק לאכול או חוסר הרעב.

עם זאת, יש גם סוג חרדה שקט וחסר ביטוי. אנשים הסובלים ממנה נראים בדרך כלל קרירים, רגועים ואסופים, למרות שהם מלאי פחד מבפנים. רבים מהם אולי אפילו לא יודעים שיש להם חרדה.

טיפוח תחושת התקווה עשוי לסייע בהפחתת החרדה

למוח המודאג יש את האמונה הכמעט מוחלטת שמה שעתיד לבוא הוא מסוכן ומאיים, במיוחד אם הוא לא ידוע. הפחד מאי ודאות נפוץ יותר ממה שאתה חושב. תאמינו או לא, רוב האנשים בעולם מרגישים חוסר ביטחון לגבי עתידם. כעת, למרות שישנן גישות וטיפולים שונים בכל הנוגע לטיפול בחרדה, ישנן גם אסטרטגיות שיכולות להועיל, כמו טיפוח תקווה.

הפסיכולוג ופרופסור מאוניברסיטת יוסטון מתיו גלאגר וצוות המחקר שלו ערכו מחקר שהראה שעבודה על תחושת תקווה בטיפול יכולה להיות לעזר רב מכיוון שהיא עוזרת לאדם לשנות את צורת החשיבה, ההרגשה ותפיסת המציאות שלו.

תחשוב על זה: תקווה היא למעשה ההפך מפחד. תקווה מרמזת לסמוך על כך שהדברים לא הולכים דרומה או שהם יכולים לפחות להשתפר. זהו היבט פילוסופי, רוחני ורגשי שגם משפר את החוסן והצמיחה.

אחת העובדות המכריעות ביותר של חרדה: משקלה של הדרישה העצמית

להיות תובעני עצמי זו לא בעיה. למעשה, זה יכול לעזור לנו לצמוח כיחידים מכיוון שהוא דוחף אותנו להיות טובים יותר. מה הבעיה, אם כך? ובכן, להיות תובעניים מדי עם עצמנו יכול לשנות את הדיאלוג הפנימי שלנו ולהפוך אותו מרגיל לקטסטרופלי.

לפעמים, זה לא קשור למה שאנחנו דורשים אלא איך אנחנו דורשים את זה. חשוב לזכור להיות אדיבים לעצמנו במהלך תהליך הצמיחה שלנו. דרישה עצמית בצורה הרסנית מסתיימת בפגיעה.

יתרה מכך, דרישה עצמית כשלעצמה היא משהו שצריך להיזהר ממנו. מצד אחד, זה עשוי לסייע להתפתחותו של אדם, ומצד שני, זה עשוי למלא אותו בחרדה רבה יותר. הבעיה נעוצה בביטויים "אני חייב" ו"אני צריך". אל תתנו לרעיונות האלה להגדיר איך אתם צריכים להיות ולהתנהג. מודעות עצמית חשובה על מנת לבחור בדרך הנכונה.

כמו כן, להאמין שאתה אף פעם לא מספיק הוא בור ללא תחתית של ייסורים. ברגע שאתה בפנים, זה הופך להיות קשה מאוד לצאת החוצה. החלק הגרוע ביותר בקו המחשבה הזה הוא שהחרדה היא הגיבורה הראשית.

אלו רק כמה עובדות על חרדה. במציאות, עולם המחלה הזה מסתורי כמו שהוא מורכב. ככל שהזמן עובר, מתפתחים יותר ויותר פיסות מחקר, שנותנות לנו מידע מפתיע יותר לגביו. חרדה היא המצב הרגשי שכולנו חייבים לכבד וללמוד כדי להבין טוב יותר את עצמנו ואחרים.