האם אתה יודע מהי אבולוציה תרבותית?

בני אדם הם המין היחיד שיש לו תרבות. זה אחד הדברים שהופכים אותנו למיוחדים. אנחנו יוצרים תרבות ומעבירים אותה הלאה, אבל מה זה בדיוק? תרבות מוגדרת כהתפתחות של:

• מסורות
• מנהגים
• דתות
• ערכים
• ארגון חברתי
• טכנולוגיה
• חוקים
• שפות
• חפצים
• כלים
• תחבורה

זה תמיד נובע מהצטברות והעברת ידע להתאמה טובה יותר לסביבה שלנו. ביסודו של דבר, אבולוציה תרבותית פירושה שינוי ארוך טווח של ההיבטים התרבותיים של חברה. כמובן, אבולוציה מסוג זה משנה גם אנשים בודדים.

הסתגלות תרבותית

בשלב מסוים התרבות הפכה לאסטרטגיית הישרדות. זה עזר לנו להעביר את הידע והכישורים שלנו, מה שאפשר לנו לפתח טכנולוגיה מתקדמת יותר. לאורך קווים אלה, ישנן שתי כישורים בסיסיים הדרושים לאבולוציה תרבותית. שתי המיומנויות הללו הן למידה חברתית ותיאוריית הנפש.

זה אולי נראה כאילו לבעלי חיים מסוימים יש מסורות תרבותיות, אבל הם לא מתפתחים או משתפרים עם הזמן. הסיבה היא שחסרה להם תיאוריה של תודעה ולמידה חברתית. בניגוד לבעלי חיים, החברות האנושיות מתפתחות ומתפתחות בהדרגה באמצעות הסתגלות תרבותית חלק אחר חלק.

כאשר אנשים מחקים זה את זה, הם קולטים טכנולוגיות ומשנים אותן תוך שמירה על הידע והכישורים שלהם. מה שיוצא מהתהליכים האלה הוא תרבות מורכבת, משתנה מאוד.

תורת הנפש והלמידה החברתית

תורת הנפש היא היכולת לייחס מחשבות וכוונות לאנשים אחרים. לכל בני האדם יש את זה, ואנחנו מפתחים את זה כשאנחנו בסביבות גיל 6. תורת התודעה היא מה שנותן לנו את ההבנה שגם אנשים אחרים חושבים, מה שאומר שגם יש להם כוונות. זה מה שמאפשר לנו להיות אמונות משותפות ולפתח תרבות.

כבני אדם, אנחנו גם מעבירים את התרבות שלנו הלאה. כשאתה מדבר עם מישהו על הדת שלך ומראה לו את הטקסים הקדושים שלה, אתה מעביר את התרבות שלך אליו. אנו משתמשים בלמידה חברתית כדי לחקות אנשים וללמוד ממה שאנו רואים.

לדוגמה, קארל סאגן דיבר על כך שסרטנים ביפן היו באותה צורה כמו קסדה של סמוראי. זה בגלל שבמשך דורות על גבי דורות אנשים לא דגו סרטנים עם צורה כזו. התרבות העריצה את הסמוראים, אז בגלל למידה חברתית, אנשים השאירו את הסרטנים האלה לבד ודגו את כל השאר.

תיאוריות של שינוי תרבותי

כל התיאוריות שמנסות לחזות את האבולוציה התרבותית משתמשות בסיווג שקרל מרקס הגה. הסיווג מחלק את ההיבטים השונים של התרבות לשלושה חלקים: תשתית, מבנה ומבנה-על. כל היבט של תרבות מסווג תחת אחת משלוש הרמות הללו.

תשתית קשורה להיבטים החומריים ביותר. אלו דברים כמו טכנולוגיה, אמצעי ייצור ומשאבי הטבע או האנשים שהחברה משתמשת בתחומיה החברתיים והכלכליים.

קשה לחזות שינויים בתשתיות. הם בדרך כלל מגיעים מהתקדמות טכנולוגית, פיתוח כלכלי ושינויים בכלכלה. שינויים ברמות אחרות ישפיעו גם על תשתית התרבות.

מבנה קשור למשימות ותפקודים חברתיים. זוהי הרמה של מבני כוח היררכיים. הוא עוסק גם בכללים המסדירים את מערכות היחסים שלנו זה עם זה. לכל שינוי ברמה זו יש השפעה גדולה על התשתית, ולהיפך.

לדוגמה, כאשר כמות עצומה של נשים מערביות נכנסו למעגל העבודה לאחר מלחמת העולם השנייה, השינוי הזה בתשתית שלנו הוביל לשינוי ביחסים החברתיים שלנו.

מבנה-על כולל את כל ההיבטים הבלתי-חומריים והאידיאליים של תרבות. יש הרבה דוגמאות לכך, דברים כמו אמונות דתיות, ערכי מוסר ו"תרבות גבוהה", הכוללת ציור, אדריכלות, מוזיקה, ספרות וקולנוע.

שינויים אלו נעשים בדרך כלל כדי להצדיק את הסדר החברתי השולט. כך למשל, גידול הנשים בכוח העבודה נקשר בעלייה במעמדן של נשים שהיו להן עבודה משלהן והניחו לחם על השולחן.

דוגמה לאבולוציה תרבותית

לפי התיאוריות הללו, תרבויות מסתגלות. ליתר דיוק, תרבויות מנסות להסתגל לסביבה שבה הן נמצאות. למארין האריס יש תיאוריה בנושא שנקראת חומרנות תרבותית.

לדבריו, שינויים בתשתית של תרבות, בעיקר באמצעי הייצור והטכנולוגיה שלה, מביאים להיבטים תרבותיים חדשים שמשנים את המבנה והעל שלה. אבל זה לא אומר ששלושת הרמות עדיין לא קשורות זו בזו. כל שינוי ברמה אחת יכול להשפיע על שתי הרמות האחרות, גם אם הם לא מתרחשים כל כך ברור.

שינוי תרבותי אחד שאנו יכולים להסתכל עליו דרך עדשה של אבולוציה תרבותית הוא קניבליזם. פרקטיקה תרבותית זו נוצרה בחברות מסוימות כסוג של תוצר לוואי של מלחמה. אבל ככל שהתפתחו עוד אומות ואימפריות, מטרת המלחמה עברה רק להיפטר מהאויב.

שבויי מלחמה יכלו לעזור להרחיב אומה, אז הקניבליזם נעלם. לא היה צורך להמשיך לעשות את זה. לפיכך, שינויים בתשתית (המעבר משבט לאומה) גרמו לשינוי גם במבנה. משם, התרבות ירדה מהפרקטיקה של קניבליזם