נאמנות ואינטליגנציה
רודולפו לינאס הוא מדען מוח קולומביאני שהקדיש את רוב חייו לחקר המוח. הוא ניהל את תוכנית NEUROLAB של נאס"א וכיום הוא מנהל המחלקה לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת ניו יורק. לפני זמן מה הוא נתן ראיון בו הפתיע אנשים בדרך שבה מיפה את המושגים נאמנות, אהבה ואושר.
הצהרותיו מוכיחות, מנקודת מבט נוירולוגית, את מה שאנשים רבים כבר הבינו באמצעות שכל ישר, ניסיון או התבוננות התנהגותית. הוא קובע שהמוח הוא מערכת סגורה, ש"מחוררת" רק על ידי רגשות. הוא מציין כי פעולתו דומה לזו של מחשב, כשההבדל העיקרי הוא שלמוח יש פלסטיות ויצירתיות: הוא משתנה, ניזון ומשתנה.
"נאמנות היא המאמץ של נפש אצילה לחקות אדם שהוא גדול ממנו"
- גתה -
על פי מחקריו המקיפים והמעמיקים על המוח, הוא מסיק שהמבנה האינטלקטואלי מושתת על הרגשי. הרגש בא קודם ואחר כך ההיגיון. אנחנו מעצבים את הרעיונות של העולם לא כל כך מהיגיון, אלא ממה שאנחנו מרגישים. לאהבה יש מקום בולט ונאמנות מאפיינת את האנשים הכי אינטליגנטים, לפי המחקר שלו.
נאמנות ואינטליגנציה
רודולפו לינאס טוען שהרגש בכל אזור המוח הוא אחד העתיקים ביותר. זה היה אחד הראשונים שהתפתחו. לדבריו, "זה המוח הטורהאן, זה של הזוחלים, שבו יש רק דפוסי פעולה קבועים. זו הסיבה שהם באים או הולכים אם הם רוצים אוכל; תוקפים אם הם רוצים להגן על עצמם, ומקיימים יחסי מין אם הם רוצים אוכל. רוצה להתרבות."
מקורה של אהבה באותו אזור, אך מרמז על תפקודים פיזיולוגיים שונים. אהבה, אומרת לינאס, היא כמו מתוק. ומי שמאוהב הופך לחמדן לעוד. אתה רוצה לקבל עוד ועוד אהבה מהאדם שאתה אוהב. הוא מוסיף כי " אף אחד לא מת מעודף אהבה ".
אהבה, אומר המדען, אינה כמו התעמלות, אלא כמו ריקוד, מנקודת המבט הפיזיולוגית. מדבר על מה שמכונה "אהבה נצחית" הוא אומר: " זה רכושם של אנשים אינטליגנטיים, אלה שמבנים ומתאים את דפוסי הפעולה הקבועים בהתבסס על התחשבות באדם האחר כחלק מאוד מהם והם מבינים שטיפול של האדם האחר באחריותו. הידיעה שהם לא יידקרו על ידם בגב זו הנורמה".
נאמנות עוזרת לנו לא לבזבז אנרגיה רגשית או אינטלקטואלית שלא לצורך. בני אדם, ככל שהם אינטליגנטים יותר, כך הם מתמקדים יותר בדאגותיה הגדולות של האנושות. הם מעמידים לצד אחד את המצבים שמערערים את חייהם או שהם משתמשים באנרגיה שלהם לפעולות מורכבות יותר.
לינאס מסיק שאהבה נצחית היא ריקוד אינסופי של נוירונים בין שני אנשים אינטליגנטים.
מחקרים על אינטליגנציה ונאמנות
רודולפו לינאס אינו היחיד שדיבר על הקשר בין אינטליגנציה ונאמנות. מחקר שבוצע על ידי סאטושי קנאזאווה, מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית, הגיע למסקנה דומה. במחקר שלו הוא הצביע על כך שגברים בעלי מקדמים אינטלקטואליים גבוהים יותר (גדולים מ-106) מעריכים נאמנות יותר. אצל נשים זה שונה: כולן מעריכות את זה, בלי קשר בכלל לרמת האינטליגנציה שלהן.
המחקר מצביע על כך שמונוגמיה עשויה להיות שלב גבוה יותר של האבולוציה האנושית. בתיאוריה, האדם קשור קשר הדוק להתנהגות האינסטינקטיבית של יונקים. זה יגרום לו לנטייה לפוליגמיה. אבל, בהיסטוריה של האנושות כמו גם בסיפורים האישיים של כל אדם, נראה שהמונוגמיה מרמזת על רמה גבוהה יותר של אבולוציה.
אכן, תנאי מוקדם לבגידה הוא הרבה זמן פנוי והרבה נכונות לסכסוכים רגשיים. כאשר חלק נכבד מזמננו מושקע, קשה יותר לבזבז חלק ממנו על תוכניות ואסטרטגיות הקשורות לבגידה. גם אין לך הרבה מהאנרגיה הרגשית הנדרשת כדי לפעול בערמומיות, ובמקביל להעלות הצגה ולנסות להימנע מלהיתפס.
זה הרבה יותר אינטליגנטי לבסס מערכת יחסים ולשאוף לשכלל אותה מאשר לקפוץ ממערכת יחסים אחת לאחרת. מונוגמיה מביאה סיפוק רב, זו לא הקרבה. כמו כל מצב אנושי ראוי, זה כרוך במאמץ. עם זאת, מה שזה נותן לך הוא הרבה יותר מהמאמץ שאתה משקיע.
אם חיי הפרט מתמקדים בהשגת מטרות גדולות, בוודאי שותף קבוע לטיול הוא אוצר גדול. ולהפך, אם חייכם מתמקדים בשגרה והסתמית, אז מערכת יחסים יציבה תעכב את החיפוש אחר חסר התוחלת.
