גיבורים או קורבנות: שתי דרכים להתמודדות עם משברים אישיים
כשזה מגיע למשברים אישיים, אנחנו יכולים לבחור לא לעשות כלום ולהיסחף כמו עלה ברוח, או שאנחנו יכולים להיות כמו אבן שמונחת על הקרקעית. נוכל לרכוב על כוחו של הנהר לעלות אל פני השטח, נוצץ ויפה. ברור שאף אחד לא יוצא ללא פגע, אבל אנחנו יכולים להפוך לגיבורים של הסיפורים שלנו.
משברים אישיים כוללים כמעט תמיד אובדן. לפעמים אנחנו מגיעים לצומת דרכים שבה אנחנו יודעים שחלק מהחיים שלנו חייב להישאר מאחור. אנחנו צריכים לקבל שאנחנו כבר לא אותו דבר כמו שהיינו.
פעמים אחרות, אנחנו מאבדים משהו או מישהו. אירועים בלתי צפויים מאלצים אותנו לשנות, להיאבק ולעשות כל שביכולתנו כדי לא לאבד את עצמנו לחלוטין ולהיסחף על ידי רוחות הגורל הלא הוגנות.
"בלי משבר אין אתגרים, בלי אתגרים החיים הם שגרה, ייסורים איטיים. בלי משבר אין זכות".
- אלברט איינשטיין-
זה מביא אותנו לעובדה כמעט ברורה. לנוכח המצוקה, יש לנו שתי אפשרויות: להישאר בשקט או להתקדם. להיות קורבנות נצחיים של נסיבות, או לקום כאחד שראוי להזדמנויות חדשות. עם זאת צריך לומר שזה לא קל. אף אחד מעולם לא לימד אותנו איך להיות "גיבורים" או באילו אסטרטגיות עלינו להשתמש כדי להתגבר על המכשולים שהחיים מציבים בדרכנו.
משברים אישיים: איבוד שיווי משקל
לאבד עבודה, לעבור פרידה, לראות במראה שאתה לא צעיר כמו פעם, לגלות שלאנשים שאכפת לך מהם לא אכפת ממך באותה צורה... הם אירועים כמעט נורמטיביים ב חיינו. אבל לא משנה כמה הם נפוצים, לעולם לא נתרגל אליהם.
יש לזה סיבה: אושר הוא איזון, תחושת ביטחון, הרגשה שיש לנו שליטה על הדברים. לכן, כל שינוי, קטן ככל שיהיה, מתפרש כאיום. זה אירוע בלתי צפוי שאנחנו לא יודעים איך להגיב אליו.
ההכרה בחוסר האונים שלנו היא למעשה נקודת התחלה טובה. חווית בלבול לאחר אכזבה או אובדן מאלצת אותנו בהכרח להיות דוממים ולהרהר. למעשה, עצם המילה "משבר" באה מהיוונית "קריסיס" ומשמעותה אני מחליט, אני שופט או נפרד. זוהי הזמנה להיות מודעים ולקחת אחריות על הנסיבות שלנו ולהחליט מה לעשות.
משהו מעניין שבו דנים הפסיכולוגים ריצ'רד טדסקי ולארי קלהון בספרם The Handbook of Posttraumatic Growth הוא שכאשר אנו עושים את הצעד להתמודד עם המשברים האישיים שלנו, אנו מתחילים לדבר סוג חדש של שפה.
כמעט בלי לדעת איך, גילינו שיש לנו כישרונות חדשים. אנחנו רואים שאנחנו חזקים יותר ממה שחשבנו בהתחלה ושבמאבק על החיים שלנו אנחנו הגיבורים של עצמנו. מה שנראה בהתחלה כקושי כמעט בלתי נסבל או בלתי אפשרי הופך ללמידה לכל החיים.
כולנו קורבנות של משברים אישיים, אבל לכולנו יש את המשאבים לטפל בהם
ישנם סוגים רבים של משברים: משברים התפתחותיים הקשורים לשלבים שונים בחיינו, משברים מצביים כגון אלו הקשורים לתאונות ואסונות טבע, משברים קיומיים הקשורים למטרת חיינו או לערכינו... לכולם יש שתי נקודות משותפות: השפעות על מצב הרוח שלנו ועל ההתנהגות שלנו.
ההערכה היא שכמעט 80% מאיתנו יעברו משבר אישי אחד או יותר. אנחנו נהיה, במובן מסוים, קורבנות של הגורל. קורבנות של נסיבות או אירועים שאנו גורמים לעצמנו.
עם זאת, לכולנו יש את המשאבים הדרושים לנו כדי לעבור ממצב זה של שבריריות וחוסר יציבות רגשית לאותה נקודה אחרת שבה נוכל לקבל פרספקטיבה חדשה, להעצים אותנו להחזיר שליטה ואיזון, ולצמוח.
גילברט רוס, פילוסוף המתמחה בצמיחה אישית, אומר שכל מצוקה היא סוג של ברירה טבעית. רק מי שיקבל את האתגר והשינוי יתקדם. רק כאלה שההערכה העצמית שלהם צומחת ומתוכה ופחדים מתגברים.
משברים אישיים, בין אם נרצה ובין אם לא, מתרחשים יותר בעולם של היום. אנו חיים בזמנים של שינויים וחוסר ודאות מתמדים. מה שהיום בטוח עלול להיות לא בטוח מחר. מה שמגדיר אותנו עכשיו יכול להיעלם מחר. להיות מוכן לשינוי הוא משאב פסיכולוגי רב ערך . תן לזה להיות מנוע הכוח שלך ותדע שמאחורי כל משבר יש הזדמנות.
