איך עובד המוח של אדם מושחת?

במוחו של אדם מושחת
במוחו של אדם מושחת, אנשים אחרים הם או אמצעי להרוויח, או מכשול בפניו.
במוחו של אדם מושחת, אנשים אחרים הם או אמצעי להרוויח, או מכשול בפניו. הם אנשים שלא מרגישים חלק מהאנושות, אלא מנסים לתקוף אותה. התנהגות זו נובעת מהאגוצנטריות שלהם וחוסר הפרספקטיבה שלהם.

באופן מוזר, מוחו של אדם מושחת אינו ביוב אפל ובלתי ניתן לפענוח. עובדות מראות שאנשים רבים שאנו רואים כ"מוצלחים" בכל התחומים מושחתים מבפנים. הם אפילו מסוג האנשים שחברות או מפלגות פוליטיות רבות רוצות בדירקטוריון שלהם, כי יש להם "משהו מסוים" שמאפשר להם לברוח מדברים שאנשים אחרים לא יכולים.

הפסיכולוג ז'אן טוונגה, מחבר הספר Generation me, אומר שמוחותיהם של אנשים מושחתים מאוכלסים בקסם לגבי מי שהם. הם אנשים ש"אוהבים להכיר את עצמם". הם מאוד מסתגלים, במיוחד בגלל חוסר האתיקה שלהם. בנוסף לכך, הם מבוקשים גם בעמדות כוח, במיוחד במהלך 40 השנים האחרונות לערך.

במוחו של אדם מושחת, חוסר הביטחון שמאכלס כל כך הרבה בני תמותה פשוט לא שם; גם אין בהם פסימיות. הם מנצחים, במיוחד, משום שסוג של פולחן של העצמי התגבש בעשורים האחרונים. זה הופך את האנוכיות שלהם והיעדר קפדנות לנסבלים במידה מסוימת.

"שחיתות היא סרטן שגונב מהעניים, אוכל את הממשל ואת הסיבים המוסריים והורס את האמון".

-רוברט זוליק-

אנוכיות טבעית ואתיקה

לפי הפסיכולוג לואיס פרננדס, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה ומחבר הספר Psychology of Corruption and the Corrupt, כל בן אדם נולד עם זרע של רוע. הוא אומר שאם תינתן לנו ההזדמנות, נקפוץ את הכללים בלי בעיה. ואם נגיע לעמדת כוח, נשתמש בה לרווח האישי שלנו.

עם זאת, זה לא פחות נכון שיש מרחק בין סוג זה של כלכלה פסיכולוגית שמובילה אותנו לחפש את הדרכים הקלות ביותר לבין היעדר קפדנות הקיימת במוחו של אדם מושחת.

ברור שאנו נולדים ללא אתיקה. ה"אתיקה" היחידה בלידה היא זו של סיפוק הצרכים והרצונות שלנו. אין סיבה לא להשתמש באנשים כמכשירים בלבד למטרה זו.

אנו יוצרים ומטפחים אתיקה בהתאם לאינטליגנציה ולתרבות. האימון מוביל להבנה שאנו משיגים יותר כאשר אנו מפסיקים להתנהג בצורה אגואיסטית ומתחילים לעבוד כחלק מצוות. אנו לומדים זאת בשלב מוקדם בחיים באמצעות משחקים ואינטראקציה משפחתית.

מוחו של אדם מושחת
מוחו של אדם מושחת.

מאותו רגע, זה לא שאנחנו לא יודעים שחלק מהפעולות מועילות בנפרד. רק שאנחנו פשוט לומדים להתייחס לאנשים אחרים כחלק מהנוף האנושי שאנו חיים בו. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים אחד את השני. למה? כי בלי עזרה של אחרים אפילו לא היינו שורדים בלידה, ולא נוכל לשרוד את תהפוכות המחלה, הזקנה או כל פגיעות מסוג אחר.

מוחו של אדם מושחת

אנחנו לא לומדים לאמץ גישה בונה כלפי אחרים בלי אהבה ומסירות של מבוגרים לא מושלמים שהם נדיבים ומבינים מספיק כדי להעביר את המסר של הציוויליזציה לסובבים אותם. אתיקה היא משהו שאנחנו לומדים במוחנו, אבל יש לה שורשים חזקים גם באהבה וחיבה.

במוחו של אדם מושחת, אין התייחסויות כאלה. הם בונים את חייהם סביב מאבק על מה שהם מחשיבים כחיוני עבורם - זה כמו מאבק הישרדות נגד העולם. שבירת הכללים היא כמו מבחן עבורם כדי להוכיח את כישוריהם, והם מרגישים צורך לעשות זאת פעם אחר פעם. למעשה, הם הופכים את זה למשחק, שכן ניצול של אחרים הוא דרך לאמת את עצמם.

אנשים מושחתים לא רואים שום יתרון בכבוד לאנשים אחרים; הם רואים בהם מכשול. למעשה, אין להם אפילו מושג של אנשים אחרים במוחם או בליבם.

הם רוצים כוח וכסף כי זה יוצר אשליה שהם מפעילים איזושהי שליטה על העולם. לא אכפת להם ולו במעט שיש להם סיקופנטים במקום חברים או רכוש במקום משמעות לחיים. המטרה שלהם היא לנצח, גם אם זה מיותר.

ניצחון חולף

המוח של אדם מושחת הוא מאוד מסתגל ועובד בצורה מושלמת כל עוד יש הקשר שבו הם יכולים לשבור את הנורמות. הם יוצרים משברים תמידיים למשפחות שלהם, לחברות שבהן הם עובדים ולחברה שבה הם חיים. לא אכפת להם. אולם, במוקדם או במאוחר, הם יעשו טעות, וזו תהיה נפילתם.

אנשים מושחתים נושאים בעצמם את חיידק ההרס שלהם; האמונה שהם בלתי פגיעים. האגוצנטריות שלהם מונעת מהם לבצע הערכה אובייקטיבית של המציאות. זה, במוקדם או במאוחר, יהפוך לשגיאה אסטרטגית. אז הם יהפכו למושא לבוז קולקטיבי ובדידותם תהיה ברורה לכל.

השאלה שנותרה היא מדוע אנשים סובלים אנשים מושחתים סביבם. האמת היא שלעתים קרובות החברה חושבת שהיא לא יכולה לעשות שום דבר בקשר אליהם. עם זאת, גם במקרים אלו, במוקדם או במאוחר, תחושת חוסר האונים הזו עלולה להפוך לכעס פעיל שיכול להציב גבולות באופן קולקטיבי למה שסוגים אלה של אנשים יכולים להשיג.