אהבתי אותך עד שאהבתי העצמית אמרה, "זה לא שווה את זה"
אהבתי אותך עד שאהבתי העצמית אמרה, "זה לא שווה את זה." נתתי לווילון ליפול מעיניי, הורדתי את השרשראות מהלב, ואפילו הסרתי את העקבים שלבשתי כדי להיות בגובה שלך. ואז ראיתי את זה: אתה לא אהבת חיי, אפילו לא האחת של היום ולא של הרגע, רק מישהו שגרם לי להאמין שאני כלום, כשלמעשה, אני הכל.
ההבנה ש"אתה לא שווה את זה וגם אני לא שווה כל כך מעט " היא ללא ספק מעשה של מהפכה אישית. מעשה של אומץ ואישור מחדש של ההערכה העצמית המכבדת אותנו. עם זאת, עלינו להודות שלא קל להשיג את אותו כוח נפשי ורגשי המסוגל להציב גבול בין אהבה עצמית לתלות. בין כבוד להתפטרות.
"אפשר לפגוע באהבה עצמית, אבל לעולם אי אפשר להרוג אותה"
-הנרי דה מונטרלנט-
אנחנו יודעים שהמילה "אהבה עצמית" פורחת, שיש המון ספרים, מדריכים וקורסים שחוזרים לנו, כמעט כמו מנטרה, ש"אף אחד לא יכול לבסס מערכת יחסים בריאה בלי לאהוב את עצמו קודם". עם זאת בחשבון, אם נדע קודם את הנוסחה, נוכל ליישם אותה בצורה המתאימה ביותר.
אהבה עצמית לא נבנית רק דרך ספר או הרהור בו. זו לא ישות פסיבית, אלא להיפך. אהבה עצמית היא מצב של הערכה מוחלטת כלפי עצמו שצומחת באמצעות מעשים ובו בזמן, פעולות אלו בונות את בריאותנו הפיזית והרגשית. זהו מימד דינמי שנוטה לחוות גם כמה שיאים ושפל.
אנו מזמינים אתכם להרהר בנושא.
לא היית שווה את זה ובכל זאת נתתי לך את כל היקום שלי
אסטרונומים מעירים שביקום, ישנן תופעות מאוד הדומות ליחסים הרגשיים שלנו. רק כדוגמה: יש ערפילית בשם Henize 2-428, שבמבט מטלסקופ היא מרתקת בשל יופייה הייחודי והמסתורין המיוחד שלה. במציאות, ערפילית זו היא איחוד של גמדים לבנים, שני כוכבים ישנים בשלב האחרון של החיים, נמקים.
עם זאת בחשבון, הדבר המוזר בזוג הזה הוא שהם מקיפים זה את זה כל ארבע שעות. הם יוצרים ריקוד קטלני אך יפה להפליא שבו במוקדם או במאוחר, הם בסופו של דבר יקרסו. בדרך כלשהי, גם אנחנו, מבלי להיות גרמי שמים, פורסים את משחק הכוח הזה. אנו יודעים שיש אהבות שנועדו להיות מעט יותר מאבק של זיכרון, ובכל זאת, אנו מאכילים אותן. אנחנו מסתובבים סביב האהבה הלא בריאה ההיא, באותם גלי כבידה שבהם ההערכה העצמית שלנו תלויה בחוט ויכולה להיסחף ברוח.
אולי האהבה הזו לא הייתה שווה את זה, אבל עד שלא נבין את התלות, לא נפתח את העיניים. עם זאת, עלינו לשמור זאת במוחנו: אף יקום לא יכול לרסק את האינדיבידואליות שלנו, את האהבה העצמית שלנו, את האור הייחודי והיוצא דופן שלנו סתם כך.
המתכון לאהבה עצמית
הבה נדמיין לרגע אהבה עצמית בצורה מאוד קונקרטית: כמו שלד, משלנו. זה נותן לנו תמיכה, כוח, התנגדות, וזה מבטיח לנו תנועה הרמונית ונכונה לעבור את האהבות היומיומיות שלנו. אם לשלד הזה יש עצם שבורה או עצם הירך, נצטרך קביים או כיסא גלגלים. אנחנו נהיה תלויים.
ממד אישי זה דורש תמיכה יוצאת דופן וחיונית. אף על פי כן, אנו יודעים שיש לו עליות ומורדות מעת לעת, בלאי, והכאב הנובע מכך. ככזה, כדאי לזכור את הרכיבים המרכיבים את המתכון הזה כדי לשמור על "מצב טוב".
עמודי תווך לגיבוש אהבה עצמית
הנדבך הראשון הוא ללא ספק קוהרנטיות אישית. זהו עוד מונח שרבים מגינים עליו ושמעטים מיישמים אותו, כי הוא דורש, מעל הכל, אומץ. בקוהרנטיות, אנו מתכוונים לצורך לשמור על קורלציה בין מה שאנו מרגישים לבין מה שאנו עושים, בין מה שאנו חושבים לבין מה שאנו מבטאים.
לפעמים, עדיף לתעדף את מה שאתה צריך לעומת מה שאתה רוצה. לדוגמא: אולי כרגע אתה רק יוצא ממערכת יחסים. הבדידות והמרירות מטביעות אותך בייאוש ומה שאתה רוצה בדחיפות זה למצוא מישהו שיוכל למלא את החללים האלה. אז...האם אתה חושב שזה באמת מה שאתה צריך בשלב זה?
להציב גבולות זה בריא. לעתים קרובות אנו משתמשים במונח מוזר, " פרענים". הכוונה היא לאותם אנשים שחיים סביבנו, מחופשים לחברים שלנו, אבל שבמציאות הם מזיקים, שהם אויבים. הפסקת הקשרים והאינטראקציות הללו היא הכרחית ביותר.
חי בכוונה; אל תקבלו אמצעי ביניים או פירורים. אהבה עצמית דורשת נחישות, אהבה חצי לב לא שווה את זה, לא צחוק של שעות היום ולא דמעות של לילה. גם לא ה"אני אוהב אותך בתנאים האלה".
לחיות בכוונה זה להבין שכדי להיות מאושרים, עלינו לקבל החלטות ולא להסתובב באופן לא יציב סביב גוף שמימי שבמוקדם או במאוחר בסופו של דבר יתמוטט וייעלם. הבה נלמד לזרוח, לקבל אור משלנו, קול איתן ולב אמיץ וראוי כדי שנוכל למשוך את האחד שמגיע לנו באמת.
