את מי כדאי לשמור בחייך?
אנשים שגורמים לצערך להיעלם הם שווים. כמו כן, האנשים שמייצרים עבורך צער אינם שווים. כי אף אחד שאוהב אותך לא יגרום לך לבכות. לפחות לא בכוונה.
מי שמתיש אותך לא צריך להגיע למקום מיוחס בחייך. תעיף אותם. הם לא רוצים את הטוב ביותר עבורך. האושר שלך מפריע להם, או להגיע לשלהם או פשוט מתוך מרירות.
מי שמכריח אותך ודורש ממך דברים לא כדאי, וגם לא אנשים דו פרצופיים. אנשים שפוגעים והורסים אותך הם חסרי ערך. כל מי שמתבונן בעצב שלך מבלי לעשות דבר, אלה שחסרים לב, ואלה שמדביקים לך את החושים.
מישהו שגונב את האור שלך, מרעיל, פוגע, עוקץ או מציק לך או לא מספק לך הקלה אינו שווה או שווה את החברות שלך.
הרחיק את עצמך מאנשים שפגעו בך
הרחיק את עצמך מאנשים שגורמים לך נזק, שיורים עליך חיצים של רגשות מורעלים, שמחפשים רק את האינטרסים שלהם, שמשתמשים במרמה וברגשות שווא כדי לתמרן אותך.
עדיף להסתכל על האנשים האלה מרחוק ולקבל קצת פרספקטיבה. אנשים שגורמים לך צער אינם כדאיים, אם כי לפעמים זה בלתי נמנע להרגיש עצב בגלל קיומם של אנשים המסוגלים לנסות לגרום למישהו לא להיות מאושר.
אם האנשים האלה יתפסו אותך בהפתעה ואתה לא יכול לברוח, זה לא יעזור לך לא להרגיש עצוב, אבל זה יעזור לך לשאול את עצמך, לאמת את הרגשות שלך. הבטיחו לעצמכם שהמעגל הפנימי שלכם באמת כדאי ותמיד יספק לכם שמחה.
כולנו יכולים לעשות טעויות
עלינו לזכור שכולנו אנשים, ואנחנו יכולים לעשות טעויות שפוגעות באחרים. כשאנחנו יודעים זאת, עלינו לדעת שמה שתמיד מנצח זו הכוונה, וכמובן, כשזה לא רע, אנו אוטומטית נפטרים מהתוקפן שלנו מהאשמה.
לפעמים אנחנו לא רואים את ההשלכות של המעשים שלנו מבעוד מועד ופוגעים באלה שאוהבים אותנו. זה קורה ככה כי אנחנו לא יכולים לפגוע במישהו שלא דואג לנו, כי אין לו עניין בהתנהגויות שלנו.
במילים אחרות, התנהגות זדונית אינה בקוד הפנימי שלנו. לפיכך, אם אנו טועים והכוונה שלנו לא הייתה רעה, אז עלינו לנסות לתקן אותה, אך לא להרגיש אשמה.
ריח של בגידה בלתי צפויה
לבגידה בלתי צפויה יש ריח מבחיל. יש לו ריח של עליבות ומרירות, של גועל, פחד, אימפוטנציה, זעם וכאב. והכי גרוע זה שאנחנו לא צריכים לבלוע אותו, צריך לבלוע אותו בלי לחשוב על זה, אז הרגע יעבור כמה שיותר מהר.
לזמן מה ארצנו נותרה הרוסה, אינרטית, כאילו היא חשבה שמישהו עלול להרוס אותה שוב. יש משהו שמשתק אותנו ומונע מאיתנו לבנות מחדש וליצור התחלות חדשות.
אנחנו מרגישים שכל דבר שנבנה יופל בכזו קלות שהמאמץ לא ראוי לעצב שהיעלמותו תוליד.
העור שלנו מרגיש עדין, שביר, שקוף, ובכל זאת, העולם נראה קשה והרסני. קשה להתחיל מחדש אחרי אירוע בלתי צפוי. קשה לסמוך שוב ולחזור למשחק.
אנחנו צריכים להיות בטוחים שהתאוששנו, ששום דבר לא מזין את פצע הנטישה, שאנחנו כבר לא משתוקקים לנקמה או חוששים מהישנות. אחרת זה יהיה כמו לתת יד לכאב אוחז שהורס אותנו.
