מה חייב להיות יהיה במקום ובזמן הנכון?

מה שחייב להיות יהיה במקום ובזמן הנכון כי היעד אינו בטוח ולפעמים הרוחות פשוט לא נושבות לטובתנו וגם לא מונפים
מה שחייב להיות יהיה במקום ובזמן הנכון כי היעד אינו בטוח ולפעמים הרוחות פשוט לא נושבות לטובתנו וגם לא מונפים את המפרשים למרות מאמצינו.

מה שחייב להיות יהיה במקום ובזמן הנכון כי היעד אינו בטוח ולפעמים הרוחות פשוט לא נושבות לטובתנו וגם לא מונפים את המפרשים למרות מאמצינו.

הם אומרים שהדברים הטובים ביותר אינם מתוכננים, הם פשוט קורים ועדיף לא ללחוץ על הזמן. כי באמת אם משהו צריך לקרות, זה יקרה בכל מקרה. ואם זה לא צריך אז זה לא יקרה. זה כזה פשוט.

אז מדי פעם טוב לא לתכנן ולא לצפות לכלום, להפסיק לדרוש סיבות למה כדאי לנו להמשיך בדרך מסוימת ולצאת מעולם הציפיות ולוחות הזמנים.

ההסכמה לכך שדברים יכולים להיות פשוטים יותר פותחת מגוון רחב של אפשרויות ליהנות מהחיים מנקודת מבט הרבה יותר רגועה וידידותית לרווחתנו.

הכל עובר, הכל מגיע, הכל משתנה

כנראה שכולנו מסכימים שאנחנו תוצר של הנסיבות והרצונות שלנו. עם זאת, לפעמים אלה אינם תואמים או שלפחות קשה לנו לעכל את ההשלכות שיש להם. זה מעורר חששות שגורמים לנו לחוש חרדה וכפי שאומרים, ממררים את קיומנו.

כדאי לזכור פתגם ערבי מפורסם: אם יש לך פתרון, למה לדאוג? ואם לא, למה אכפת לך?

האמת היא שכן, זה נראה מובן מאליו שאנחנו לא צריכים לדאוג לגבי מה שאנחנו לא יכולים לפתור, אבל לשחרר ולהישאר רגועים לפעמים יכול להיות כמעט בלתי אפשרי.

אז אולי מה שעלינו ללמוד הוא שיש דברים מסוימים שאינם בשליטתנו ולעתים קרובות עלינו פשוט לתת לחיים לזרום ולקבל את הנסיבות שלנו.

אנחנו לא הקליפה, אנחנו הנשימה

אנחנו מה שאנחנו מעכלים, האבנים שעליהן מעידות, שריטות שלא נרפאות והסוף הטראגי של חיינו. לא כולנו חיוכים, שמחות או אמיתות, אנחנו גם שקרים (אלה שאומרים לנו ואלה שאנחנו מספרים לעצמנו), אנחנו הביקורות והדמעות שלא בכינו.

אז להקיף את כל מה שאנחנו מורכבים ממנו זה יותר ממסובך. אבל זה לא אומר שעלינו להיזהר מאושר או מצירופי מקרים של החיים.

הם אומרים שהדברים הכי טובים לא מתוכננים
הם אומרים שהדברים הכי טובים לא מתוכננים, הם פשוט קורים ועדיף לא ללחוץ על הזמן.

לא מדובר על אמונה או אי אמונה בגורל, אלא לתת לנסיבות להפתיע אותנו וכך לפתוח את חלונות הרפיה הרגשית כדי לעזור לנו להצית מחדש את רגשותינו.

מדי פעם יש צורך לברוח מעצמנו ומהציפיות שלנו. כלומר, עלינו לשטוף את המוח שלנו כדי לקבל פרספקטיבה, לספור עד עשר ולמלא את ריאותינו בחמצן.

זה יעזור לנו למנוע מאיתנו להחמיץ הזדמנויות ולא להתחרט על מה שהפסדנו. כשזה צריך להסתיים עם נקודה, זה כן, אבל אנחנו מכבדים את הסיגריה, הפסיקים והפסקאות החדשות.

אומרים שמה שלא הורג אותך מחזק אותך ודווקא הדחף הזה עוזר לך ללכת קילומטרים על גבי קילומטרים של שבילי אבן יחפים. האמת היא שהמפתח הוא לסחוט את הטעויות וליהנות מרוחות השינוי.

זכור שאותם חלקים בך שאתה לא מתחבר אליהם בדרך כלל מאבדים את הכוח שהם צריכים כדי להיות מופעלים. אז אל תבזבז את החיים בצפייה בזמן שסוללות השעון שלך נצרכות; לא לזוז לאחור.

לכו על המשכיות, למדו להירגע, להסתכל מקרוב על המחשבות המזיקות הללו ולהרהר בסבלנות בחיים. אל תנסה לתכנן כל מילימטר של המסע שלך, לפעמים אתה רק צריך להתאים את המיקוד במצלמה שלך ולקבל השראה במקרה.

ספרות מומלצת:

  • Csikszentmihalyi, M. (1997). זרימה (זרימה): פסיכולוגיה של אושר. ברצלונה: קאירוס. ISBN: 9788472453722
  • Luciano, C. and Valdivia, S. (2006). טיפול בקבלה ומחויבות (ACT). יסודות, מאפיינים ועדויות. פסיכולוג מאמרים, 27 (2), 79-91.