תסמונת מתח פוליטי - פוליטיקה מתישה

אנשים רבים מתחילים לחוות תסמונת מתח פוליטי. יש אי ודאות, אדישות כלפי המעמד הפוליטי והמסרים שלהם. כמו כן, יש עייפות כלפי המחלוקות הפנימיות שלהם ומעל לכל, האנשים חווים את כובד השחיתות שלהם. לפיכך, האזרחים אינם סומכים עליהם יותר. מצבים אלו מובילים לרגשות שליליים נוספים כמו גועל, אכזבה, כעס ועצב, בין היתר.

חורחה לואיס בורחס אמר, בשנינות האופיינית לו, שפוליטיקאים לא צריכים להיות אישי ציבור. הציטוט הזה הוא מציאות שרבים מפקפקים בו כיום. פוליטיקאים מסוימים לא צריכים להיות פקידי ממשל בשל התנהגותם, אישיותם והחלטותיהם הרעות. הם אינם מהווים דוגמה, אינם מקור השראה, ויתרה מכך, אינם מסוגלים להחזיק בכוח.

לוח השחמט בעולם הוא אחת התנועות העכשוויות המורכבות ביותר. יש עלייה של ריבונות קיצונית, עצמאות, דרמת הגירה, שחיתות ומדיניות חברתית פחותה יותר ויותר. לפיכך, מחקרים כמו זה שפורסם על ידי העיתונות של אוניברסיטת קיימברידג' מתארים את המצב הזה כספירלת חוסר האמון.

אנו יכולים להוסיף גורמים נוספים לחוסר אמון, כגון עומס מידע וחדשות מזויפות. התקשורת מסננת את כל הדינמיקה הזו מדי יום באמצעות מידע, דעות, חדשות, חלקן נכונות חלק מזויפות, טלוויזיה, רדיו ורשתות חברתיות. כל זה מוביל אותך לחוות אחד משני סוגי המצבים הללו: התמרמרות ואדישות.

הראשון יכול להוביל לאקטיביזם, לקחת תפקיד פעיל כדי להגיע לשינוי. זה האחרון מביא לאי שביעות רצון, ולעתים קרובות מאוד, לאובדן מוחלט של אמון בכל מפלגה או אופציה פוליטית. עם זאת, כל החוויות הללו מתחילות מהמציאות הקונקרטית: תסמונת מתח פוליטי.

מהי בעצם תסמונת לחץ פוליטי?

תסמונת מתח פוליטי לא מופיעה בשום מדריך קליני. זה מונח פופולרי שעשה סיבובים לאחרונה. אתה יכול למצוא דוגמה לכך במאמר זה שפורסם ב- Psychology today, שם חוקרים מנתחים את השפעתו על מוחו של הילד.

זה לא הולך להופיע ב-DSM-V (מדריך אבחון וסטטיסטי של הפרעות נפשיות) בעוד זמן קצר. עם זאת, מה שברור הוא שהמציאות הזו היא כבר מקור לניתוח עבור מדענים פוליטיים ופסיכולוגים חברתיים. יתר על כן, בדרך כלשהי, אתה יכול אפילו לתאר את הסימפטומים של תסמונת מתח פוליטי.

טריגרים לתסמונת מתח פוליטי

האנטומיה של תסמונת הלחץ הפוליטי מתווכת באמצעות גורמים רבים. בתורם, לאלה תהיה השפעה גדולה יותר בהתאם לאישיות ולצרכים של כל אדם. עם זאת, אנו יכולים להצביע על עמודי התווך הקבועים המתרחשים מדי יום:

• הרגשה שלמעמד הפוליטי אכפת פחות ופחות מהבוחרים שלו (ויותר מהאינטרסים שלו).
• מדיניות שמעדיפה רק אנשים עשירים.
• חוסר נימוס בנאומים פוליטיים: אין קשר אמיתי עם אנשים.
• חוסר ההבנה בקרב המעמד הפוליטי שאפילו לא מצליח להגיע להסכמות וגם לא הבנה שהיא לטובת האוכלוסייה והכדור הארץ עצמו.

אי ודאות פוליטית

היום אנשים הולכים לישון בלי לדעת מה יקרה מחר. אתה מתעורר כל בוקר עם עוד חדשות על שחיתות, האזנות סתר, פיטורים, מינויים חדשים, חילוקי דעות, איומים, מהגרים שמאבדים את חייהם ותקיפות, בין היתר.

אפשר להוסיף עוד גורמים שמדאיגים מאוד את האזרחים, כאלה הנוגעים למדיניות חברתית כמו העלאת מסים. המדיניות הנוכחית מעמידה את האדם במצב של אי-חיזוי כמעט מוחלט.

מזעם לחוסר אונים

גורם זה מעניין מאוד מנקודת מבט פסיכולוגית. זה נפוץ שאנשים זועמים אחרי כל שערורייה, שחיתות שחשפה וחוק שפוגע באזרח כשהם שומעים עליהם לראשונה. עם זאת, לפעמים, מעטים האנשים שאכפת להם מפוליטיקאים מושחתים.

חלק מהאוכלוסייה הופך חסר אונים כמעט בלי לדעת איך ומתחיל לחשוב "מה יש לעשות, זה מה שיש". למשל, היה מקובל לראות את נשיא הנציבות האירופית, ז'אן קלוד יונקר, ממלמל ומאוד לא הולם.

כשהם רואים אותו, אנשים צוחקים ונזכרים בשנים שבהן בוריס ילצין גם בידר את העולם כולו. לכן, רובם סובלים מצבים בלתי נתפסים של אישי ציבור, שכפי שאמר בורחס, רחוקים מלייצג בוחרים בכבוד.

כיצד לנהל תסמונת מתח פוליטי

זה לא נושא חדש. אנשים מבינים שתופעה מסוג זה נפוצה בתרחישים מסוימים של המעמד הפוליטי: הם נמשכים זמן מה והם ימשיכו כך. עם זאת, נכון לעכשיו, אלמנט יכול לשפר את השפעתו, ומכאן תסמונת הלחץ הפוליטי.

אפשר להתייחס לתקשורת, לעומס המידע שלה ולחדשות ויראליות. הדליקו את הטלוויזיה והם ידונו באותם נושאים בדיוק. אז מה אפשר לעשות עם התופעה היומיומית הזו?

• הדבר החשוב ביותר הוא לעולם לא לאפשר לעצמך להיות חסר אונים.
• כמו במתח, אין טעם לעמוד במקום ולהיות פסיבי כאשר מתמודדים עם גורמי לחץ.
• במקרה כזה, תגביר עוד יותר את אי הנוחות. המפתח להכל הוא שליטה בחשיפה שלך. הגבל את עצמך לשמוע ולקרוא על מה הוגן. תדאג לקבל מידע מדויק ולעולם אל תאבד את החוש הביקורתי שלך.
• להרגיש לא מרוצה מהמעמד הפוליטי הנוכחי הוא מכובד ומובן.
• עם זאת, אם תהיו חסרי אונים ופסיביים, תאפשרו למצבים אלו להפוך לכרוניים.
• אקטיביזם והשתתפות במרחב הציבורי עשויות להיות הזכויות החשובות ביותר שלך כאזרח ולו רק עבור כל האנשים שנלחמו כדי להשיג אותן. פוליטיקאים הם הנציגים שלך רק במידה שאתה בוחר אותם.

הבעיה מתרחשת כאשר הפוליטיקאי רוצה לנצל את מעמדו כדי להונות את החברה שהציבה אותם באותו מקום של פריבילגיה. מצד שני, הבעיה עלולה להיעלם כשהחברה מגרשת את מי שבגד בה.