הקשר בין מעמד חברתי לדה-הומניזציה
דה-הומניזציה מורכבת משלילה שלאנשים אחרים יש תכונות אנושיות. במילים אחרות, דה-הומניזציה היא להתייחס למישהו "פחות מאדם". באופן כללי, אנשים עושים דה-הומניזציה של חברים בקבוצות מסוימות. זה אומר שהם רואים בכמה אנשים "פחות אנושיים" כי הם חלק מקבוצה מסוימת. במאמר זה, נדון בקשר בין מעמד חברתי לדה-הומניזציה.
למרות שיש הבדלים מסוימים ש"מחלקים" את בני האדם לקבוצות שונות, אחד החשובים שבהם הם מעמדות חברתיים. מעמדות חברתיים הם סוג של ריבוד חברתי. מעמדות חברתיים מורכבים מאנשים החולקים מאפיינים חברתיים או פיננסיים משותפים. בגדול, אנו יכולים לזהות שני מעמדות חברתיים: עשירים ועניים. ובלי קשר למעמד שלהם, חלק מהאנשים עושים דה-הומניזציה של אחת מהקבוצות הללו או אפילו את שתיהן.
ממה מורכבת דה-הומניזציה?
דה-הומניזציה מורכבת מאמונה שמישהו אינו "אדם מספיק". עם זאת, ישנן דרכים שונות לדה-הומניזציה: חיות ומיכון.
לפי המודל הכפול של הסלם, ישנן שתי צורות של חיות (כאשר מישהו מרגיש שלאדם אחר חסרות התכונות האנושיות האופייניות). תלוי באילו תכונות "חסרות" לאדם על פי הדה-הומנייזר, זה נקרא חיה או מיכון.
"דה-הומניזציה, על אף שהיא עובדה היסטורית קונקרטית, איננה גזרה נתונה אלא תוצאה של צו לא צודק המוליד אלימות אצל המדכאים, שבתורה גורם לדה-הומניזציה של המדוכאים".
-פאולו פריירה-
מצד אחד, החיה מורכבת משלילת שלמישהו יש תכונות שהן אנושיות בלבד. תכונות אלו הן אלו שמבדילות אותנו מבעלי חיים. לדוגמה, יכולת קוגניטיבית, עידון והתנהגות אזרחית.
מצד שני, מיכון מבטל את התכונות האופייניות של הטבע האנושי שאינן בהכרח ייחודיות בהשוואה לבעלי חיים אחרים, כמו רגשות או אדיבות. לפיכך, קבוצות ש"אין להן" את התכונות האנושיות האופייניות מושוות לבעלי חיים, ואילו אלו ש"אין" להן תכונות טבע אנושיות מושוות לחפצים דוממים כמו רובוטים.
מדוע קיימת דה-הומניזציה?
אתם אולי שואלים את עצמכם מה התועלת בדה-הומניזציה. ישנן שלוש סיבות מדוע אנשים עושים דה-הומניזציה של אחרים.
קודם כל, דה-הומניזציה של קבוצה אחרת מצדיקה אלימות כלפי אותה קבוצה. כשאנשים חושבים שחברי קבוצה הם פחות אנושיים, קל להם יותר לחשוב שיש להם זכות על חבריה. לפיכך, הם מצדיקים את השימוש באלימות כאשר הקבוצה הזו מתנהגת כפי שלא היו צריכים, בהתאם לציפיותיהם.
שנית, הדה-הומניזציה שומרת על ה"סטטוס קוו" שלהם. ישנן קבוצות בעלות מעמד גבוה ואחרות בעלות מעמד נמוך יותר. אם קבוצה אחרת תיעשה דה-הומניזציה, היא תהיה בעלת מעמד נמוך יותר. והשני יהיה עליון.
"הוא היה כל כך נורא שהוא כבר לא היה נורא, רק דה-הומניזציה."
-פ. סקוט פיצג'רלד-
לבסוף, דה-הומניזציה מתעלמת מאתיקה. לכולנו יש ערכים מוסריים השולטים בהתנהגות שלנו, כמו קביעת רצח כשגוי. עם זאת, ערכים אלה חלים רק על בני אדם. לכן, אם מישהו לא מחשיב אדם אנושי, יהיה קל יותר להשתמש באלימות כלפי אותו אדם, גם אם הערכים שלו אומרים אחרת. זו הסיבה שהנאצים האמינו שאנשים יהודים הם "ג'וקים".
הקשר בין מעמד חברתי לדה-הומניזציה
קלסות היא סדרה של גישות, אמונות והתנהגויות המכוונות לאנשים בהתאם למעמד החברתי/מעמד הכלכלי שלהם. היעדים הם בדרך כלל עשירים או עניים.
במילים אחרות, מעמדות היא דעה קדומה כלפי העשירים והעניים. דה-הומניזציה היא תוצאה של קלאסה.
אנשים עניים נוטים להיות בעלי חיים. דה-הומניזמרים רואים בהם חיות ולא בני אדם. חלק מהתכונות האופייניות שדומני דה-הומניזציה אומרים שאין לאנשים עניים הן נימוס, היגיון ועידון. הם נחשבים לא מסוגלים להתגבר על מצבם הרעוע.
כשזה מגיע לעשירים, דה-הומניזמרים לא עושים להם חיות. במקום זאת, הם ממכנים אותם. לא נהוג לחשוב על העשירים כבלתי אזרחיים או לא מעודנים. עם זאת, אפשר להכחיש את טוב לבם ואת היכולת שלהם לעורר רגשות. לפיכך, הם רואים באנשים עשירים קרים וחסרי יכולת לחוש אמפתיה, בדיוק כמו מכונות.
בקיצור, עבור דה-הומניזמרים העשירים הם מכונות והעניים הם חיות. כך קבוצות ממעמד הביניים שומרות על מעמדן. הם מתייחסים לעניים בבוז, כמו חיות, ומתייחסים לעשירים בריחוק, פחד וכבוד, כי הם מאמינים שאנשים בעלי מעמד גבוה יותר מסוגלים לעשות הכל כדי להשיג את מה שהם רוצים.
