למה יש כל כך הרבה אלימות בכדורגל?
מדוע יש כל כך הרבה אלימות בכדורגל, במיוחד בקרב אוהדים? אנו רואים כתבות חדשותיות רבות על התנגשויות אלימות בין מעריצים יריבים. ההתרחשות האלימה האחרונה אירעה בגמר גביע ליברטדורס, במהלך משחק בין קבוצות ארגנטינה ריבר פלייט ובוקה ג'וניורס.
כתוצאה מהאלימות בין קבוצות האוהדים, משחק הגמר נערך בספרד ולא בארגנטינה. אנשים רבים חשים לעתים קרובות מבולבלים ומזועזעים כאשר סוג כזה של התנהגות קולקטיבית מתרחש. הם לא מבינים למה זה קורה.
בהקשר זה, הפסיכולוגיה חוקרת התנהגות חברתית קולקטיבית במשך שנים. במאמר זה ננסה לשפוך מעט אור על המניעים מאחורי התנהגות אלימה ותוקפנית שכזו.
אלימות בכדורגל מתהליך דה-אינדיבידואציה
קודם כל, כדי להסביר אלימות בכדורגל, עלינו להתייחס לתהליך הדה -אינדיבידואציה. למרות שתהליך זה אינו מסביר אלימות, הוא מסביר התנהגות קבוצתית קולקטיבית.
תאר לעצמך שאתה במשחק כדורגל ושחקן של הקבוצה היריבה נמצא בקרבת מקום. אם התכוונת להעליב אותם, אבל היית מוקף במעריצים יריבים, כנראה שלא היית עושה את זה בסופו של דבר. עם זה נאמר, מה היה קורה אם היית מוקף באוהדים של הקבוצה שלך?
אם האוהדים מסביבך גם תומכים בקבוצה שלך, כנראה שכולכם תתקפו מילולית את שחקן הכדורגל היריבה. מה ההבדל בין שני המצבים? אנונימיות ואחריות.
"אלימות היא המפלט האחרון של חסרי יכולת".
-יצחק אסימוב-
Moral, gómez, and canto (2004) ציינו כי: "במצבים אלה, אנונימיות, הקבוצה ומודעות עצמית מופחתת של הפרט יכולים להוביל אנשים להתנהגויות חסרות עכבות, אימפולסיביות ובלתי חוקיות."
כאשר אנו נהנים מאנונימיות, אנו נוטים יותר לפעולות אלימות. אם אף אחד לא היה יכול לדעת שאנחנו אלה שמעליבים אותם, סביר יותר שנעשה זאת מאשר אם היינו במרכז תשומת הלב. להיות בקבוצה מוריד את המודעות העצמית שלנו, שכן אנו מסוגלים להעביר את האחריות שלנו לקבוצה. אנחנו מפסיקים להיות אנחנו ובמקום זאת, אנחנו הופכים לקבוצה.
תהליך הקונפורמיות
קונפורמיות היא תהליך נוסף שיכול להסביר אלימות במשחקי כדורגל. תהליך זה מורכב משינוי התגובה של הפרט ומקרבה לתגובת הקבוצה. במילים אחרות, אנו משנים את ההתנהגות שלנו בהתאם לקבוצה.
פאז וקמפוס ציינו כי: "קונפורמיות היא שינוי של אמונות או התנהגויות עקב לחץ קבוצתי. היא משנה את הנטייה של הפרט לנורמות שנקבעו על ידי הקבוצה המדוברת."
אנחנו יכולים למצוא סוגים שונים של נורמות בקבוצות. ביניהן הנורמה התיאורית, המציינת את אופן פעולתו של אדם בקבוצה, והנורמה המחייבת, המציינת כיצד מצופה מאדם לפעול. קונפורמיות היא סוג של השפעה רגולטורית מכיוון שהאדם מסוגל לשנות את התנהגותו כדי להסתגל לקבוצה. הם אפילו מסוגלים להתנהג בצורה הפוכה מאיך שהם היו מתנהגים בנפרד.
"ניצחון שהושג באלימות הוא בגדר תבוסה, שכן הוא רגעי."
-מהטמה גנדי-
כתוצאה מכך, אם הקבוצה שלנו תתנהג באלימות, סביר שנאמץ את אותה התנהגות. התאמה זו גוברת ככל שהשליטה של הקבוצה על חבריה והתלות ההדדית שלהם גוברת. זה גם עולה כאשר יש רמה מסוימת של אי ודאות או אי בהירות. אנחנו מאמצים את ההתנהגויות של הקבוצה כשאנחנו לא יודעים מה עוד לעשות.
הקונפורמיות גוברת כאשר יש דמיון בין הקבוצה לפרט. אם אדם מזדהה עם קבוצת כדורגל ועם אידיאולוגיה אלימה של קבוצת אוהדים, סביר יותר שהוא יסכים להתנהג באלימות.
השתקפות סופית
אם מישהו לא לימד כראוי והוא רגיל לפתור מחלוקות באמצעות אלימות, סביר להניח שהוא יפעל באגרסיביות כאשר הוא מתמודד עם אי הסכמה. לכן, חינוך מכבד יכול לעזור להימנע מסוג זה של התנהגות.
עולם פנימי עשיר וראש פתוח ורפלקסיבי גם עוזרים לנו לחזק את עצמנו ולהפחית את הצורך שלנו להיות חלק מקבוצה. במקרים רבים, יש חוסר הערכה עצמית נסתר מאחורי הצורך הזה שאנו מנסים להקל על ידי היותנו חלק מקבוצה. תחושת השייכות מעניקה לנו תחושת מילוי רגשי. לכן, אם מישהו לא פיתח תחושה פנימית של הגשמה, הוא יחפש אותה כלפי חוץ.
ללמוד ולהכיר את עצמנו חיוניים כדי להימנע מלהפוך לחלק מקבוצות אלימות. ככל שההערכה העצמית שלנו נמוכה יותר וככל שהקבוצה "חזקה" יותר, כך נצטרך להשתייך אליה. לפיכך, אם נתחיל לכבד את עצמנו ואחרים, המצבים הללו יהיו נחלת העבר.
