לסמוך על אהבה כאשר נפגעת בעבר
אהבה היא לא עניין של אמונה, או אפילו עניין של דת. אהבה היא חוויה רגשית ורגשית שבדרך כלל מגיעה באופן בלתי צפוי.
לא ניתן לאלץ אדם לאהוב או להפסיק לאהוב כאשר זה נראה מתאים, כמו למשל כאשר התחושה אינה מוחזרת, למשל. ואולי זה שם, בתחושה הקלה ההיא של חוסר שליטה, שבו מופיעה הבעיה האמיתית.
לעתים קרובות אהבה צוללת אותנו לתוך מעטפת של שבריריות עדינה: כל מה שבן הזוג שלנו עושה, אומר ולא אומר משפיע עלינו בצורה אינטנסיבית יותר.
כתוצאה מכך, גם אושר וגם סבל נחווים בצורה הרבה יותר חזקה. לדוגמה, אנשים רבים נוטים להתנהג בצורה כמעט בלתי מובנת לאחר שסבלו מכשל רגשי: כדי להימנע מכאב, עדיף לברוח.
עדיף להימנע ממה שכואב לנו. התניה קלאסית טהורה. אבל... האם זה הדבר הנכון? האם עדיף להימנע מלהתאהב שוב כדי לא לסבול?
ויותר מכך... איך נוכל לסמוך שוב באהבה?
כשהאהבה כואבת ומאכזבת
ישנה תפיסה נפוצה שאהבה היא שם נרדף לסבל. אנו מאמינים שתחושה זו קשורה באופן ייחודי לחוסר רציונליות. אהבה ורגשות אינם הולכים יד ביד עם "חשיבה".
אבל אנחנו חייבים להיות ברורים שלפעמים זה לא מספיק רק לאהוב, כי חיבה היא לא הנדבך היחיד שמקיים את הצלחת הזוגיות.
עלינו לאתר, לתרץ ולשלוט בטירוף הרגשי ככל האפשר. חייב להיות איזון בין תשוקה לרציונליות. אחרת, בסופו של דבר נאבד את עצמנו.
מחויבות, תקשורת, חיבה, כבוד, אמפתיה וצמיחה אישית, צריכים ללא ספק להיות הסלעים היומיומיים שעליהם בני זוג צריכים לבנות את מערכת היחסים שלהם.
אבל כשאחד מאלה נכשל, כשעמודי התווך האלה נשברים, אז מופיעים הכאב והאכזבה.
לכולנו נשבר האמון שלנו בשלב מסוים בחיינו. כשאנחנו ילדים, הנטייה הטבעית שלנו היא לסמוך על אחרים. אבל ככל שאנו מתבגרים, הניסיון מלמד אותנו שאנשים אינם מושלמים - הם ניתנים לטעייה, והם יכולים לפגוע בנו, גם ברצון וגם בחוסר רצון.
איכשהו, כולנו חשופים לכאב. מה שכן, אנחנו בעצמנו יכולים גם לגרום לכאב אצל אחרים. זה משהו שתמיד חייבים להיות ברורים לגביו. מומחים ממליצים על דבר אחד, מעל הכל: הצורך להיות מציאותי לגבי אהבה.
אל תיסחף לרעיון שהקשר שיש לך כרגע תמיד יהיה מושלם. זכור שזה תהליך ארוך שלתוכו אתה חייב להכניס את כל החלקים, בו תנהל משא ומתן, ולפעמים לוותר או להתגונן.
תהליך יומיומי שבו תמיד יש הדדיות לשמירה על הקשר. מדובר על הפעלת תנועה דומה לזו של מטוטלת, מעבר מ"אני" ל"אנחנו".
אם אתם מודעים לכך שחלק מהדברים האלה לא מתרחשים, שמרו על הלך רוח מציאותי ומנעו מהכאב להימשך יותר ממה שהכרחי.
שוב אמון באהבה
כן זה אפשרי. אולי אתה חושב שעדיף להימנע מלסמוך על מישהו. מערכות היחסים שלך בעבר הסתיימו בכישלון וכבר חווית מספיק חוויות רעות. אתה חושב שבדידות יומיומית עדיפה על חוסר ודאות ופחד להיפגע, שוב.
אם אתה מאמין בכך, נסה להעריך את הנקודות הבאות באופן אובייקטיבי. אנחנו לא מפסידים דבר על ידי חשיבה בממדים אחרים לכמה רגעים...
כדי לסמוך שוב על מישהו, תחילה עליך לסמוך על עצמך. אין לך זכות להיות מאושר? האם אתה מאמין שלא מגיע לך לעבור זמנים טובים ולחלוק את חווית חיי היומיום עם מישהו אחר? הצעד הראשון הוא להרגיש מלא, מרוצה ומאושר מעצמך. "אני אוהב את עצמי בדיוק כמו שאני, אני אוהב את הפנים שאני רואה כל בוקר ואני מרגיש מרוצה מהחיים שאני מנהל עכשיו." כל המושגים הללו הם שנותנים כוח לשורשים שלנו.
הערכה עצמית טובה וביטחון עצמי תמיד יגרמו לנו להיות חזקים יותר מול הכאב. אם אני יודע מה אני רוצה, אני מיד רואה את הסימנים באדם האחר שאני יודע שהם לא טובים עבורי, ושאני יודע שיכולים לפגוע בי. "אני אוהב את עצמי, ואני בוחר לבחור מישהו אחר לאהוב ולצמוח איתו, תוך שמירה על האיזון שלי תמיד."
הקשיבו לצרכים שלכם. רק אתה יודע באיזה שלב אתה נמצא עכשיו. רק אתה יודע את העבר שלך ואיך נפגעת. וכל פצע מצריך תהליך ריפוי, כידוע. לפיכך, זה בסיסי שנלמד להקשיב לעצמנו, ולדעת מה הצרכים שלנו בכל עת.
זה הכרחי שנשחזר את האהבה העצמית שלנו, ונבנה מחדש את כל מה שסביבנו. אנו עשויים להרגיש שעכשיו זה זמן טוב להיות לבד, וליהנות מהזמן עם החברים והמשפחה שלנו. בלי למהר...
לאט לאט, נתחיל לראות את העולם סביבנו עם פצעים מרפאים, לב פתוח וראש צלול. ביטחון עצמי יתעורר בהדרגה ובהתמדה, ואז יגיע הזמן לאמץ את הלא נודע.
לחיות פירושו לקחת סיכונים, תוך מודעים בכל עת לכך, שכן, אכזבה עלולה לחזור על עצמה. אבל אולי זה יהיה כדאי, אם כי קצר... אולי החרטה על אי נטילת הסיכון תגרום לנו לעוד אשמה.
אז האם אפשר לאהוב שוב? כמובן שכן, וזה תלוי אך ורק בך.
