9 עצות להתגבר על בעיות במערכת היחסים
והיא הלכה בעקבותיו כשהתרחק, בתקווה שבכל רגע הוא יביט לאחור. כשהם נזכרים מיום ליום איך הקול המתוק הזה היה מדבר אליה, העיניים האלה היו מביטות בה, ואיך צורתו תרעד כששני גופם יגעו.
ולמרות צעדיה מלאי התקווה, הלב שלה נשבר, אבל היא מעולם לא הטיל ספק בצורך להמשיך קדימה, למרות אלף האין ואלפי הדחיות שקיבלה בימים האחרונים.
ועם מיליון הדמעות שבכו, שמילאו את הריקנות שלה, אבל רוקנו את מה שנשאר מצוואתה. נשבעת לעצמה, אבל משלה את עצמה, שהיא לעולם לא תחזור לרדוף אחריו. לכודה בכאב שלה, גוררת את עצמה דרך כל המחשבות המסתובבות במוחה, שוכחת כל שמץ של אושר של יומה.
ולמרות ההבטחות האינסופיות שניתנו לחברים, למשפחה ולעצמה, היא חזרה להתחנן בפניו בלי לחשוב או לדאוג להשלכות, מההשלכות. תמיד מעוררת מחדש את תחושת הייסורים שנאגרה עמוק בפנים, התחושה שצרחה עליה, ששלטה בשליטה העצמית שלה וסחפה אותה בייאוש.
והיא שקועה ודורכת על הערכה עצמית, טבעה בבוץ הכי עמוק ואפל, חבויה בחור תהומי, נטשה אותה, ומלנכוליה מזיכרונות של אהבה אבודה ושבורה, מנאמנות מרוסקת וחלומות מנופצים, החליפה אותה.
והיא הביטה לאחור וחשבה: מה יכולתי לעשות כדי להפסיק את זה? לא לתת לזה להגיע לנקודה הזו? והיא בכתה...
האם הסיפור הזה גרם לך להרהר בחייך?
מי לא סבל או היה עד לפרידה, או לבעיות במערכת היחסים? מבין הפרידות והבעיות שחווינו או היינו עדים להן, כמה השאירו את המעורבים המומים מתסכול או תבוסה? כמה מאיתנו נאבקו בחוסר החלטיות, בין הבלתי נמנע של פרידה לבין התקווה לתקן את הבעיה ולחזור להיות פעם? מה אנחנו יכולים לעשות כדי להימנע מלהגיע לנקודה זו?
נכון שבמקרים רבים ניתן לתקן "לא אחד" וחלק מה"לא" מחזיקים מעמד לנצח. אבל במקרים מסוימים, "לא אחד" שאינו מכריע ומוחלט יכול לשבור את מערכת היחסים שלנו רק בגלל החרדה, חוסר השליטה והרצון לפתרון מהיר, גם אם כל מה שצריך זה רק קצת זמן לנשום. לפעמים הלחץ הזה הוא מה שדוחף את ההחלטה הסופית ל"לא".
בריבים ובעימותים עם בן/בת הזוג, ממש כמו ברוב הקונפליקטים, ניתן למצוא פתרון. מציאת הפתרון דורשת מחויבות ורצון חזק; זה דורש לרצות ולעשות, להיכנע ולהבין. מערכת יחסים עלולה להתקלקל כאשר אחד האנשים המעורבים עוזב מצב שהוא או היא מוצאים אותו בלתי נסבל.
במקרים רבים, זה יכול להיות יותר צורך לנשום מאשר פרידה ממשית. בדרך כלל, זה בין צד אקטיבי לצד פסיבי. כלומר, צד אחד רוצה את ההפרדה הזו ויוזם את כל האסטרטגיות כדי שזה יקרה, והצד השני, הצד הפסיבי, כלל לא רוצה את ההפרדה. עם זאת, לא בהכרח הצד האקטיבי סובל פחות, וגם לא בהכרח הצד הפסיבי אשם.
כאשר מתייחסים לפרידות, וכאלה שבהן לא היה מעורב צד שלישי, עד כמה שזה קשה, עלינו להיות כנים וביקורתיים כלפי עצמנו, מכיוון שלמרות שרוב הזמן היו לנו הכוונות הטובות ביותר, טעינו, שפטנו, ובלי לרצות, עוררנו מצבים בלתי קיימא.
מה אפשר לעשות?
ניתן לתת עצות רבות למצבים מסוג זה, כדי שלא יגיעו לנקודת אל-חזור. לדוגמה:
- אל תכפה; במקום זאת, דברו כדי להגיע לקונצנזוס. תפסיק להילחם כדי להבין מי צודק, אלא תסביר את המניעים וההיגיון שלך. התמקד יותר בהווה, ולא בזיכרון קונפליקטים ישנים, ובעיקר לא להעלות אותם כדוגמאות.
- להבין שזה נורמלי לא להסכים עם משהו. תסתכל על זה יותר כאתגר למצוא משהו משותף, ולא כקונפליקט.
- חזקו את המחויבות שלכם לאחר המשמעותי שלכם על ידי מאמץ בפעולות קטנות כדי לשפר את מערכת היחסים שלכם. פרטים קטנים, כמו נשיקה, חיבוק, חיבוק, מחווה אכפתית, חיוך או רגע של תשומת לב, חשובים וחזקים יותר מפעולות גדולות שמנסות לנצח מישהו.
- אם ביקרנו משהו בגלל שאנחנו לא אוהבים אותו, עדיף לכוון אותו לדבר או להתנהגות, ולא לאדם, כלומר להסביר את הדבר שהוא לא אוהב, במקום להעליב, להעליב, או קריאת שמות. כבוד חיוני לדו קיום מאושר.
- כאשר אתה מתמודד עם מצבים אלימים, דנו והחליטו מראש לעזוב את המצב כדי ששני האנשים יוכלו לקחת הפסקה ולחשוב זמן מה, ולחפש דרכים יצירתיות לתקן את הבעיה. לאחר ששני האנשים נרגעו, נסה לדבר, להבין ולהגיע לנקודה שבה שניהם נסוגים, כדי ששניהם יוכלו לנצח.
- להכריח את עצמנו להקשיב, ליצור קשר עין ולנסות להבין את העולם, את הקשיים, החרדות והפחדים של האדם האחר.
- מצאו פעילויות משותפות לכם וחזרו לזמן הזה ביחד, שהיה נעים לשניהם. קבל את האנרגיה של מערכת היחסים מבלי לנסות לחזור לאיך שהיה בהתחלה.
- בטח בבן הזוג שלך, ותן לו או לה זמן לבד. אל תחנוק אותו או אותה בשיחות טלפון או בהודעות; לכבד את המרחב האישי של אותו אדם. חופש הוא המפתח לאהבה אמיתית.
- ובסך הכל, הקדישו לעצמכם זמן פנוי, בו בן הזוג שלכם לא נמצא, כשאתם זוכרים מי אתם ולמה, יום אחד, אותו אדם התאהב בך. תאהב את עצמך!
כפי שאמר אלברט איינשטיין: "אנרגיה לא יוצרת ולא הורסת; היא רק הופכת".
זה נוגע גם לאהבה!
