12 דרכים לקדם את ההערכה העצמית של הילד
אנחנו כל כך אובססיביים לרווחת המבוגרים עד ששכחנו את החשיבות של טיפוח הערכה עצמית אצל ילדינו. חשוב מאוד שהילדים הקטנים שלנו יגדלו בעולם של מבוגרים מאוזנים, אבל מוטב אם נוכל לעזור להם להיות מאוזנים בעצמם.
לילדים יש דרכים משלהם לראות, לחשוב ולהרגיש; אין דבר יותר הגיוני מלנסות להחליף אותם בעצמנו.
-ז'אן-ז'אק רוסו-
ילדים, כמו חיות, קולטים את הפחדים ואת חוסר הביטחון שלנו ומפנימים אותם בקלות רבה. בהתחשב במצב הזה, האמת היא שעלינו לעשות מאמץ כדי שזה לא יקרה. אבל איך אנחנו יכולים לעשות את זה?
קודם כל, בהתחשב בכך שאנחנו הדוגמה הטובה ביותר שלהם, עלינו לקדם את הטיפול העצמי שלנו. שנית, אנו יכולים לקדם את ההערכה העצמית שלהם דרך האופן שבו אנו פועלים וכיצד אנו מתייחסים אליהם, כמו גם הערכים שאנו רושמים עליהם, או במילים אחרות, כיצד אנו מחנכים אותם.
אנחנו לא רוצים ילדים שצריכים להיות מושלמים כי אנחנו לא רוצים לעודד יהירות. אנחנו רוצים ילדים שאוהבים ובוטחים בעצמם ובפוטנציאל שלהם. להלן רשימה של 12 טיפים שיהיו בטוחים שישפרו את ההערכה העצמית של ילדיכם.
1. חשוב ביותר לקחת אותם בחשבון תמיד ולהקדיש להם זמן בלבד.
עלינו לשקול מה הילד מבקש וצריך מאיתנו. ואם אנחנו מבלים איתם, לא כדאי שנסתכל כל הזמן על הפלאפונים שלנו, אחרת נפסיד רגעים חשובים עם הילדים שלנו.
2. תקן את השגיאות שלהם, אבל באהבה.
עם סבלנות ובלי צעקות. ילדים הם ספוגים שיספגו גם את הטוב וגם את הרע. לגרום להם להבין ששניכם לומדים ביחד, אחד מהשני.
3. עודדו את האוטונומיה שלהם על ידי מתן אחריות.
תן להם לקבל החלטות קטנות לגבי מערכות היחסים או ההרגלים היומיומיים שלהם. למשל, הם יכולים לבשל איתך או להכין בעצמם ארוחת צהריים, לעזור לך לייבש ולהניח את הכלים, לערוך את השולחן, לבחור את הבגדים שלהם וכו'.
4. אל תשווה.
אל תשווה אותם לאחים שלהם או לחברים שלהם. אין צורך להשוות ילד עם אף אחד, ואל תשוו מבוגרים לצורך העניין. אף אחד לא טוב או גרוע מאף אחד אחר, כולנו פשוט שונים.
5. אל תתייג אותם כ"מגושמים", "רעים" או "טיפשים".
זה לא יעזור להם לגדול עם הערכה עצמית בריאה בכלל. כאשר ילד עושה משהו לא בסדר, ישנן דרכים רבות לומר לו זאת: "לא טוב להרביץ לאח שלך", "אין צורך לשבור את הצעצועים שלך", או "אנחנו צריכים לעבוד על מתמטיקה לא מעט".
6. אסור גם לתייג אותם כ"חכמים", "טובים" או "חכמים".
הילד לא יבין על מה אתה מבסס את התוויות האלה. במקום זאת, אתה יכול להגיד להם "עשית את שיעורי הבית שלך ממש טוב", "עשית עבודה טובה בניקיון" או "אני אוהב לראות אותך מצייר". במילים אחרות, תשפטו את התנהגותו של ילד, אך לא את הילד עצמו.
7. הציבו גבולות ברורים והיו עקביים איתם.
לדוגמה, אם לא תשאירו את הצעצועים שלכם, אנחנו לא נלך לפארק. הילד ירצה לנהל איתך משא ומתן, אבל לא כדאי ללכת רק באמצע הדרך. אם קבעתם להם תנאי סביר, אתם חייבים לאכוף אותו אחרת הם לא יקחו אתכם ברצינות. תקיפות.
8. ערך מאמץ, לא תוצאות.
אל תתקבעו אם יש להם ציונים מושלמים, מה שחשוב הוא שהילד השקיע מאמץ מתמיד. תחזק את זה.
9. אל תגזימו עם שבחים, והיו ספציפיים.
ספר להם מה הם עשו טוב ולמה אהבת את זה כדי שהילד יידע מה משמח אותך. עשית עבודה נהדרת בהנחת הצעצועים שלך שונה מאוד מאתה מאוד מאורגן.
חשוב שתספר לאנשים אחרים על הישגיו ומאמצי הילד מול הילד. זה יגרום להם להרגיש בעלי ערך וחשוב.
10. לאמת את הרגשות שלהם.
אם ילד בוכה, זה כנראה בגלל שהוא נפגע בדרך כלשהי. התייחס לזה כחשוב. הימנע מלומר להם שהם בסדר. משהו גרם להם להרגיש רע וחשוב לטפל בזה.
11. אל תגן עליהם יתר על המידה, אחרת הם יהפכו לחסרי ביטחון ותלויים.
אל תצפה בהם כמו נץ, אחרת תיצור ילדי בועות. הילד שלך לא ישבר. הם זקוקים לדינמיקה שנותנת להם כל הזמן הזדמנויות להתפתח, לא להיות עומדים.
12. שריינו זמן מיוחד לכל אחד מילדיכם.
נסו למצוא מקום אישי לכל אחד. הרגשה חשובה לכמה דקות או שעות מחזקת אותם מאוד. פעולה זו מראה להם שחשוב להקדיש זמן אחד לשנייה מדי פעם, ושאכפת לך מהרגשותיהם ומבקשים לחלוק איתם דברים חדשים.
