ילדים ושיעורי בית

בשנים האחרונות, הרבה אנשים דנו ביתרונות ובחסרונות של הקצאת שיעורי בית לילדים. האם הקצאת שיעורי בית נוספים מגדילה את יעילות החינוך? במאמר זה נסביר את הטיעונים הן בעד והן נגד הקצאת שיעורי בית לילדים.

הנתונים העדכניים ביותר של ארגון הבריאות העולמי קובעים כי 7 מתוך 10 תלמידים לחוצים. נתון זה קשור לממוצע של 6.5 שעות ביום שסטודנטים מבלים בהכנת שיעורי בית.

חוקרים מבצעים חקירות רבות בתחום זה. מחקרים אלו מתמקדים בשלוש שאלות יסוד: מה המטרה של שיעורי הבית? האם יותר שיעורי בית מתורגמים לחינוך איכותי יותר? האם עלייה במעורבות ההורים מתורגמת לשיפור ביצועי הילד?

מדוע מורים מחלקים שיעורי בית?

ההבנה מדוע מורים מטילים משימות נוספות היא חיונית להסבר התועלת של שיעורי בית. אנחנו יכולים לגשת לזה משתי נקודות מבט: שיעורי בית או מגבשים את מה שכבר למד או משלימים את העבודה של היום.

הפרספקטיבה הראשונה מתייחסת לעובדה שילדים צריכים לתרגל את מה שלמדו. זה מאפשר להם לגבש את הלמידה שלהם. שיעורי בית הם הדרך הטובה ביותר לממש מיומנויות חדשות. מאמץ אישי זה חיוני אם הילד נמצא בשלב מפתח בהתפתחותו הלשונית, כגון רכישת מיומנויות אוריינות. במקרה זה, תרגול הוא הדרך היחידה להבטיח ידע יעיל ושיפור מתמיד.

הפרספקטיבה השנייה רואה בשיעורי הבית המשך למה שהילדים כבר עבדו עליו בכיתה באותו היום. במילים אחרות, הם עושים את התרגילים שהם לא הצליחו לסיים בכיתה בבית.

הקונפדרציה הספרדית של אגודות אמהות ואבות של סטודנטים (CEAPA) רואה בפרספקטיבה השנייה זו כישלון של מערכת החינוך. במילים אחרות, מכיוון שלמורים אין מספיק משאבים, הם צריכים להעמיס על התלמידים משימות שהם היו צריכים להשלים בבית הספר.

מתי לעשות שיעורי בית

הדבר הנוח ביותר יהיה שילדים יכינו שיעורי בית במהלך שעות הלימודים. כך הם יכלו להקדיש את שעות אחר הצהריים לספורט או לפעילויות תרבות או פנאי. פעילויות אלו חשובות לא פחות מהעבודה האקדמית.

עם זאת, הצורך להכין שיעורי בית לאחר הלימודים מחייב את הילדים ללמוד לארגן את עצמם ולתכנן את עבודתם. זה גם מאוד מועיל. לאט לאט, החזרה על שגרה זו מעודדת הפנמה של ערכים כמו מאמץ, התמדה ומעורבות אישית.

ה- CEAPA מציע שמוסדות חינוך צריכים ליצור סדרה של תוכניות חיזוק חינוכיות. הן נקראות תכניות תמיכה חינוכיות בחינוך היסודי ו-PROA בחינוך העל-יסודי. תלמידים שקשה להם יותר בבית הספר יכולים לפנות אליהם.

האם זה דבר טוב להקדיש יותר זמן לשיעורי בית?

זמן הוא יחסי. באופן כללי, זה לא נוח להגדיל את שיעורי הבית של הילדים עד כדי עומס יתר. עד כמה שזה נראה לנו מועיל, עומס יתר יכול להועיל.

עלינו לזכור שככל שהילדים מתבגרים, גם הזמן שהם מקדישים ללימודים גדל. לקטנטנים מספיקה מקסימום חצי שעה ביום כדי לסקור את הידע שרכשו במהלך היום.

זה גם נוח לקבוע מועדים. בדרך זו, ילדים לא מבזבזים זמן להסיח את דעתו או להמציא תירוצים, ובכך לשפר את טווח הקשב שלהם.

האם מעורבות גדולה יותר של הורים מתורגמת לביצועים טובים יותר?

לא בהכרח. להורים נוח להישאר בקרבת מקום למקרה שלילדיהם יש שאלות או לא יודעים איך להתארגן. אבל זה לא מועיל להורים לשבת ליד השולחן עם ילדיהם בזמן שהם מכינים שיעורי בית.

שיעורי הבית אינם באחריות ההורים. ילדים חייבים ללמוד לעבוד באופן אוטונומי ולהתחייב לאחריותם.

לסיכום, הכנת שיעורי בית מועילה לילדים מבחינת רכישת אחריות. לכן, זה לא רק לעשות את העבודה היטב. זה גם על המשמעת שהיא עוזרת להם לרכוש לאט לאט מגיל צעיר.

חשוב להם להתרגל לעקוב אחר הוראות וללמוד להתארגן בעודם קטנים. שיעורי בית הם הדרך היחידה לילדים ללמוד לקחת אחריות על המחויבויות שלהם באמצעות ניסיון ותרגול.