נטיות היפוכונדריות - אתה קורא יותר מדי בגוגל?

אין ספק שבדקת כמה תסמינים בריאותיים באינטרנט בשלב מסוים בחייך. או אולי אתה עושה את זה לעתים קרובות למדי. או אולי זה הפך לאובססיה שהפכה אותך להיפוכונדר?

הפחד לחלות הוא פחד אוניברסלי. פחד זה יכול לבוא בצורות וגדלים רבים. יכולים להיות גם גירויים רבים ושונים שגורמים לזה להגיע לקדמת המחשבות שלנו, ואפילו לפלוש אליהם לחלוטין. היפוכונדרים מרגישים את הפחד הזה כל הזמן ובמקרים רבים הם באמת סובלים ממנו.

לדבריהם, 70% מהסטודנטים לרפואה מגיעים בשלב מסוים בלימודיהם למסקנה שהם סובלים מכל מחלה שחקרו אי פעם. הם מאמינים שיש להם את אותם סימפטומים של המחלות שהם חוקרים. השלב הזה שהם עוברים נקרא " היפוכונדריה חולפת ".

לכולנו יש חברים שסובלים כל הזמן מכל המחלות השונות שד"ר גוגל בטוב ליבו איבחן עבורם. וכמה חברים אנחנו מכירים שנראה שיש להם את כל המחלות והמחלות שהם רואים בטלוויזיה? הם מרגישים כאבים בחזה כשהם משתעלים וחושבים שזה בוודאי משהו קטלני. התגובה שלנו היא בדרך כלל "אל תהיה היפוכונדר!"

מומחים בפירוש האותות

לאנשים רבים יש נטייה לפרש כל מה שקורה להם. הם מגבירים כל אות שהם קולטים, במיוחד אם האותות האלה מגיעים מגופם. רבים מאלה קשורים לאישיות שלנו, לסגנונות ההורות שלנו, להתנסויות במהלך ההתבגרות ולאמונות ולרעיונות שיש לכולנו. דוגמאות למצבים שאנו עשויים לנתח יתר על המידה יכולות להיות הבאות:

• עמיתי פיטר לא בירך אותי כשהוא עבר לידי. אולי הוא כועס עליי?

• השכנים שוב דופקים, רק כדי לעצבן אותנו.

• הוא לא הזמין אותי למסיבה, הוא כנראה לא אוהב אותי.

אנחנו הופכים למתורגמנים מומחים כי קשה לנו לסבול אי ודאות. מתן משמעות לכל דבר מקל על מתח מוחי, ובכל זאת לכל המצבים לעיל יש תרחישים חלופיים. לדוגמה:

• פיטר היה מודאג מכיוון שהוא נקרא למשרדו של הבוס.

• הנכדים של השכן נמצאים שם, והם רצים ומשחקים, בדיוק כמו ילדים.

• הוא שלח את ההזמנות במייל והוא טעה בכתובת המייל שלי.

כאשר הפרשנויות הללו סובבות סביב המשפחה, החברים או הקולגות, הן עלולות לגרום לנו לדאגה רבה, אך בדרך כלל אנו יכולים לגלות את האמת על ידי שאילתם או אנשים אחרים ישירות. מצד שני, כאשר מופיעות בעיות בריאותיות, רמות החרדה יכולות לעבור את הגג מול כל כך הרבה אי ודאות.

קוראים לי היפוכונדר, האם הם מגזימים?

כאב, חום, שיעול... כולנו בשלב מסוים היינו מודאגים או מפוחדים על ידי חוסר הידיעה, על ידי אבחון עצמנו ועל ידי השערות לגבי מה יכול להיות לא בסדר איתנו. המתנה לבדיקות, הפניה למומחים אחרים, דעות של אנשים... כולם גורמים לנו לפקפק ולדאוג.

אבל זה הופך אותך להיפוכונדר? כנראה שלא. כל עוד אתם ממשיכים ללכת לעבודה, המשיכו ללכת למפגשים משפחתיים, לטיולים ולהגשים את כל שאר התוכניות ביומן. וכל עוד הדאגה לא מונעת ממך לנהל חיים נורמליים...

מה שכונה בעבר היפוכונדריה מכונה כיום "הפרעת חרדת מחלה". עם שינוי השם הזה אנחנו נמנעים מההיבט הפוגעני של השם הקודם, אבל הבעיה נותרה בעינה.

להלן המאפיינים העיקריים של הפרעה זו:

• החשש, החשש או השכנוע שאדם סובל ממחלה קשה, פשוט עקב פרשנות אישית של התסמינים.
• הדאגה נמשכת למרות בדיקות רפואיות והסברים.
• הדאגה גורמת לאי נוחות והידרדרות מבחינה חברתית, בעבודה ובתחומים נוספים.
• מצב דאגה זה הוא לפחות 6 חודשים.
• אי יכולת להסביר את כל האמור לעיל עקב הפרעת עצבים אחרת, דיכאון או מצב הזוי.

אין סיבה או היגיון...

אם ננסה לנהל דיאלוג מנומק עם היפוכונדר, זו תהיה חוויה מעצבנת, כי הם נוטים לא להתייחס להיגיון. הם מתעלמים מהראיות הסותרות את האבחנה שעשו לגבי עצמם. הם נוטים לבקר רופאים שונים המחפשים אבחון, מגיעים לפגישות באופן סלקטיבי לפי מה שהם רוצים לשמוע. כאשר שינויים מתרחשים בגופם הם מפרשים אותם בצורה מאוד שלילית ואינם סומכים על מומחים. הדאגה גורמת להם לחפש מידע ולבדוק כל הזמן כיצד הסימפטומים שלהם מתפתחים.

ללא קשר לחומרת התסמינים שאנשים מפתחים עם בעיה זו, יש כמה דרכים שבהן נוכל לשלוט ב"היפוכונדריה" שלנו. התבוננות קבועה בעצמנו, פרשנות של מה שקורה לנו או חיפוש מידע בגוגל לפני ששואלים את הרופא שלנו רק מגבירה את החרדה שלנו. זה יגרום לנו להאמין בגרוע מכל, בלי שום הוכחה אמיתית. רק על ידי כבוד לתהליך הזמן ולא להקדים את עצמנו נוכל להגיע לאיזון ורוגע רגשי הנוגע לבריאותנו.