שינוי חג המולד (סיפור חג המולד)

היום אני רוצה להזמין אותך להרהר במשמעות האמיתית של חג המולד. אני רוצה לשתף את הסיפור Transforming christmas, על ילד קטן שמזכיר לנו כמה חשוב להעריך ולהעריך דברים. הסיפור הזה עוזר לנו לזכור שאנחנו חייבים להודות כל יום על מה שיש לנו, למרות שזה אולי לא נראה כמו הרבה. הכרת תודה לא צריכה להישאר רק ליום אחד בשנה.

בתקופה זו של השנה אנחנו מפוצצים בפרסומות בטלוויזיה על ממתקים וצעצועים ובשמים... הכל מסביבנו אומר לנו שחג המולד, התקופה הנפלאה והמפחידה הזו של השנה, כבר כאן. הרחובות נדלקים וסוג של טירוף קולקטיבי משתלט. זה הופך אותנו לקונים כפייתיים, ממלאים יתר על המידה את המזווה וקונים מתנות לכולם. אבל האם זו באמת המשמעות האמיתית של מה שהוא בעצם יום אחד בשנה? שינוי חג המולד אפשרי אם נוכל לראות מעבר לנייר העטיפה.

שינוי חג המולד

אוליבר הקטן רק מלאו לו חמש שנים והוא היה סקרן מאוד לגבי העולם סביבו. הוא התחיל לשים לב איך הכל משתנה. הרחובות התמלאו בצבעים עזים, הוא שמע שירים שחוזרים על עצמם בכל מקום, ואנשים קישטו עצים בכל מיני קישוטים. בטלוויזיה הוא ראה מודעות לממתקים, צעצועים, יין, בשמים... אוליבר ראה את כל זה, וזה גרם לו לחשוב... סוף סוף הוא העז לשאול את אמא שלו את השאלה הבוערת הזו,

• אמא, מה זה חג המולד?
• זה משהו שרק בני המזל יכולים לקבל. אני מקווה שאוכל לתת לך את זה יום אחד, בן. – הגיבה אמו בעצב.

אוליבר היה עצוב לשמוע את תשובתה של אמו ולראות את הבעתה. אבל, הוא לא איבד תקווה שיום אחד יהיה לו חג המולד שלו. הימים חלפו, ואוליבר הקטן המשיך לחקור. ואז, בוקר חג המולד הגיע.

אוליבר התעורר ממש מוקדם ורץ להעיר את אמו. היא פקחה לאט את עיניה וראתה שלבן שלה יש כרטיס בשבילה. זה היה תוצרת בית, עשוי מנייר ממוחזר. אבל זה היה כרטיס יפהפה, מלא בצבעים, ציורים ומסר מלא תקווה, " אתה נותן לי חג המולד כל יום כי אני מרגיש שמח כשאני איתך." אמו של אוליבר התחילה לבכות, ובנה שאל,

• "אמא, למה את בוכה?"
• "כי לא ידעתי איזה מזל יש לי עד שהראית לי" - אמרה אמו של אוליבר, בעודה מחבקת את בנה בחוזקה.
• כמובן אמא, יש לנו חג המולד כל יום.

אהבה היא המתנה הטובה ביותר

אפשר לשנות את התקופה החגיגית הזו בשנה. אוליבר הקטן עשה את זה, בתמימותו. הוא העריך את מה שבאמת חשוב לו. אהבת אמו הייתה, ללא ספק, המתנה הטובה ביותר שהוא יכול לקבל. הילד הזה מזכיר לנו, בדיוק כמו שהוא הזכיר לאמו, שלפעמים אנחנו מאבדים את מה שחשוב באמת. אנחנו דואגים ממה שאנחנו לא יכולים להציע לאחרים, או בגלל שאנחנו לא יכולים לשלם על זה או בגלל שאנחנו מניחים שאין הדדיות.

ואולי, רק אולי, אנחנו מאבדים את כל מה שכבר יש לנו ומקבלים מאנשים אחרים. אף אחד לא עשיר יותר מהאדם העשיר באנשים שאוהבים ומעריכים אותם. ולכולנו יש לפחות אדם אחד לאהוב ושאוהב אותנו בחזרה. גם, ובמיוחד, בחג המולד.

"אם אתה לא יודע מה לקנות ליקיריך לחג המולד, תן להם אהבה."

-בעילום שם-