עד כמה אנשים חסרי ביטחון פונים לבריונות אינטלקטואלית?
כשאנחנו חושבים על בריונות, אנחנו בדרך כלל מקשרים אותה לסוגים שונים של תוקפנות פיזית ומילולית. אנחנו מקשרים את זה יותר עם אנשים בגיל בית ספר, ומגלים שהוא מתרחש לעתים קרובות ברשתות חברתיות מקוונות ומעמיקות. אבל יש גם דרכים אחרות עדינות יותר להצקות ולהפחיד אחרים, למשל באמצעות השפלה וסרקזם. סוג זה של הטרדה מכונה בריונות אינטלקטואלית, או הפחדה.
בריונות אינטלקטואלית זכתה להרבה פחות תשומת לב והכרה מאשר צורות אחרות של בריונות המוכרות יותר. עם זאת, זה לא הופך אותו לפחות מזיק. למעשה, לצורה זו של אלימות פסיכולוגית אין השלכות רק בחיים הבוגרים. זה גם כואב מאוד למי שסובל מזה בילדות.
בריונות אינטלקטואלית והיררכיה
"היררכיה" אינטלקטואלית היא דרך לסווג אנשים לפי כישוריהם החינוכיים ובית הספר. אנו לומדים ומשחקים את הסיווג הזה מילדות. בראש ההיררכיה נמצאים בעלי השכלה, הכשרה וכישורים ברמה גבוהה יותר. בתחתית נמצאים אלה שקיבלו הכשרה מועטה, ויש להם מעט מאוד כישורים. הבעיה מתעוררת כאשר אנשים שנמצאים בראש ההיררכיה הזו מזלזלים שלא בצדק באלו בעמדות נמוכות יותר.
"העליונות האינטלקטואלית" הזו שחלקם מפגינים ומשתמשים בה כדי להכפיש אחרים היא סוג של הטרדה פסיכולוגית המכונה בריונות אינטלקטואלית או הפחדה. אל לנו להתעלם מגישה זו, בשל הנזק והסבל הרב שהיא גורמת. למעשה, בריונות אינטלקטואלית אינה שונה מבריונות פיזית. שניהם יכולים להשפיע על ההערכה העצמית של הקורבן בצורה הרסנית.
מדענים אומרים לנו שהשפלה, בכל צורותיה, כולל אינטלקטואלית, מפעילה את אזורי המוח הקשורים לכאב. זה מעורר תגובה אינטנסיבית ומתמשכת יותר משמחה, והרבה יותר שלילית מכעס.
השפלת אדם אחר היא אחת ההתנהגויות האכזריות ביותר שקיימות. להלן סוג האנשים שלעתים קרובות מבצעים סוג זה של התנהגות.
הבריון האינטלקטואלי
"הבריון האינטלקטואלי" הוא בדרך כלל אינטליגנטי יותר מהאדם הממוצע. בגלל זה הוא יראה את עצמו נעלה על הסובבים אותו. כתוצאה מכך, דרך חשיבה זו מובילה אותו להשתמש בהשפלה, בוז וסרקזם כלפי אנשים אחרים. הוא עושה זאת כדי איכשהו "לאשר" את עליונותו לכאורה. עם זאת, כל מה שההתנהגות הזו עושה הוא להסגיר את חוסר הביטחון שהוא מנסה להסתיר מאחרים.
מאפיין נוסף של הבריון האינטלקטואלי הוא יחסו המתנשא. חוסר הביטחון שאוחז בו מסתתר מאחורי מילותיו הגדולות וביטוייו המתנשאים, שבאמצעותם הוא מנסה לאשר את תבונתו ועליונותו. מסיבה זו הוא משתמש במילים מאוד טכניות, גימיקיות וצעקניות, כדי לגרום לאחרים להרגיש טיפשים ונחותים ממנו.
הנה שאלה שתגרום לך לרזה - האם זה לא בדיוק מסוג האנשים שזוכים להערכה ולשבחים בתקשורת? האם התוכניות הפופולריות ביותר בטלוויזיה הן לא אלו שבהן הקהל אוהב לראות גישה כזו?
באופן מסוים, אנשים שמשתמשים באלימות פיזית נוטים יותר ללמוד את הלקח שלהם, מכיוון שהם יראו שמעשיהם לא יסבלו בחברה מתורבתת. עם זאת, בריונים אינטלקטואלים נמצאים, למרבה הצער, במצב טוב יותר להשיג מעמד בחברה כתוצאה מהאינטליגנציה שלהם. הסיבה לכך היא ש"העליונות האינטלקטואלית" שלהם זוכה לרוב לתגמולים. מצב זה אומר שהם ממשיכים להפגין את האינטליגנציה כביכול שלהם, מבלי להיחקר על יחסם המטריד והמשפיל.
"אם אתה ניטרלי במצבים של עוול, בחרת בצד של המדכא. אם לפיל רגלו על זנבו של עכבר, ואתה אומר שאתה ניטרלי, העכבר לא יעריך את הנייטרליות שלך".
-דזמונד טוטו-
ההשלכות של בריונות אינטלקטואלית
לבריונות אינטלקטואלית יש השפעות הרסניות לטווח ארוך. לימודים בסביבה תחרותית בה מוערכת "עליונות אינטלקטואלית" גורמים לטראומה רגשית ופסיכולוגית עמוקה ומתמשכת.
אנשים שהם קורבנות של הטרדה מסוג זה סובלים לעתים קרובות מפגיעה חמורה בדימוי העצמי שלהם. הם גם נוטים לאבד את האמון בעצמם, ולכן הם מפסיקים לקחת יוזמה ונעשים דמורליים. אל לנו לשכוח שסוג זה של הפחדה הוא הגורם לאחוז גבוה של התאבדויות של מתבגרים.
עם זאת, לבריונות אינטלקטואלית, או הפחדה, יש גם השלכות על הבריון. בטווח הארוך, הבריון האינטלקטואלי בסופו של דבר הוא הקורבן של המשחק שלו. מצד אחד, אנשים סביבם מגלים בסופו של דבר איזה אנשים אכזריים ורעילים הם, ובוחרים להתרחק. מצד שני, חוסר הביטחון שלהם, שמוביל אותם להשפיל אחרים, ימנע מהם להתפתח במלואו ולנצל את הפוטנציאל הטמון בהם.
"אנשים שאוהבים את עצמם, לא פוגעים באנשים אחרים. ככל שאנו שונאים את עצמנו, כך אנו רוצים יותר שאחרים יסבלו."
-דן פירס-
לחנך זה גם ללמד חמלה וענווה
הבריונות האינטלקטואלית הזו, באופן כללי, נובעת מחוסר חמלה. כאשר תוקפים פוגעים בקורבן שלהם, הם עושים זאת ביודעין. אם באמת היה אכפת להם מרגשותיו של האדם, הם לא היו מטרידים או מציקים לו מלכתחילה. לכן, ברור שאחד הפתרונות לתיקון בעיה זו של היררכיה אינטלקטואלית הוא שהאדם יבין את הצורך בחמלה, בנוסף לאמפתיה. במקום לנסות להשתלב בהיררכיה אינטלקטואלית, עלינו להשתמש בידע שלנו, להפנים אותו ואז להשתמש בו כדי לעזור לאחרים.
כפי שאמר אריסטו, " חינוך הנפש מבלי לחנך את הלב אינו חינוך כלל. " מנקודת מבט זו, גם ה"אינטליגנטים" וגם ה"נחותים" מרוויחים הדדית זה מזה. האחרון רוכש הבנה טובה יותר של העולם, בעוד הראשון לומד להיות יותר רחום וצנוע.
