החיים לא מחכים לך: איך לחיות כאן ועכשיו

החיים לא מחכים לך. לא הכל מוגדר בלוח השנה של החיים. החיים קורים לך עכשיו: כאן ועכשיו. דברים קורים עכשיו. יש הזדמנויות שמגיעות, כאילו הן רכבות שמגיעות לתחנה שלך. אבל היזהרו! אולי הם לא יעצרו שם שוב! אל תדחה למחר את האושר שמגיע לך היום. אנחנו צריכים ללמוד לחיות כאן ועכשיו.

המסר הזה, שהוא, כשלעצמו, מעורר השראה ומוצלח כאחד, מכיל ניואנס שאולי לא חשבנו עליו קודם. רובנו יודעים שההזדמנויות הטובות ביותר מתרחשות עכשיו, עם זאת, אנחנו לא תמיד רואים אותן. או, גרוע מכך, אנחנו לא מרגישים מוכנים לקראתם; חסר לנו אומץ, האומץ לחצות את קו הפחד הזה.

דלתות פתוחות

אז מה הסיבה לחוסר ההחלטיות הזו, או ה"עיוורון" לראות את הדלתות שנפתחות כל יום לפנינו? התשובה טמונה במורשת התרבותית שלנו, באופן שבו חונכנו, ובפרספקטיבה שלימדו אותנו. כך, כמעט מאז ילדותנו, אנשים שכנעו אותנו שיש מקום שמחכה לנו בו נהיה מאושרים. יבוא יום, הם אומרים לנו, שבו, בהתבסס על המאמצים, הביטחון והרצון שלנו להצטיין, נשיג את המטרה שכל כך רצינו.

אלה עשויים להיות נכונים עבור אנשים מסוימים. עם זאת, אם יש דבר אחד שמאפיין את העולם סביבנו, זה חוסר הוודאות. לפעמים, מי שמתאמץ הכי הרבה לא תמיד משיג את מבוקשו. מי שמתאמץ הכי הרבה "לזרוע" הם לרוב אלו שבסופו של דבר קוטפים הכי פחות. למעשה, רבים מאיתנו מבלים מחצית מחיינו בהמתנה ל"משהו" שלעולם לא יקרה. בדרך זו אנו "מדללים" את התקוות והציפיות שלנו מחכים לנצח לתשובות לחלומותינו.

הבה נעז אפוא ליישם אסטרטגיה חדשה. בואו נפסיק להתמקד בעתיד, ובואו נלמד לחיות כאן ועכשיו עוד קצת. בואו נשקיע כאן ועכשיו מלא באיכות, על ידי פתיחת העיניים, המוח והלב שלנו כדי לקבל בדיוק את מה שאנחנו צריכים.

להעריך את כאן ועכשיו ולהשקיע באושר

עבור רבים, היצמדות למה שקורה כאן ועכשיו היא דרך חיים חסרת אחריות. כדי לענות על השאלה הזו, עלינו להבין שלחיות כאן ועכשיו לא אומר שעלינו לאמץ ראיית חיים נהנתנית, שבה אנו מסוגלים ליהנות רק מהרגע, כאילו אין מחר. למעשה, ההיפך הוא הנכון. בכך שאנו חיים את החיים במלואם בהווה, אנו משקיעים גם בעתיד.

פול אסטר ביטא זאת היטב כשאמר שאנשים חייבים ללמוד לחיות כאן ועכשיו, כי " זה לא משנה מי היית היום אם ברור לך מי אתה עכשיו ". זה המפתח: לדעת מי אנחנו היום, לזכור איפה אנחנו נמצאים, מה אנחנו צריכים ולאן אנחנו רוצים להגיע. סוג מטופל נפוץ מאוד שפסיכולוגים מטפלים בו במרפאותיהם על בסיס יומיומי הם אלו ש"מנותקים" מעצמם ומהכאן והעכשיו.

מול ה"איומים"

ישנם אנשים רבים שכאשר הם חווים תחושה קשה, או רגש מורכב או בעייתי, פשוט מפרשים את האירועים הללו כ"איומים". כשהם סיווג אותם בצורה כזו, הם בוחרים להסתכל לכיוון השני. הם מנחמים את עצמם באומרם ש"מחר יהיה עוד יום", "מחר ארגיש טוב יותר" או "הזמן מרפא הכל".

זו גישה מאוד מגבילה, וכל מה שהם עושים זה להערים לעצמם קונפליקטים ותסכולים, כאילו מישהו משליך כל הזמן משקלים כבדים על הכתפיים. הם חומקים מכל האחריות שצריכה להיות להם כלפי עצמם, מבלי להבין שמי שמקפיד על רגשותיהם כאן ועכשיו משקיע בתבונה באושרם.

אמן את המוח שלך לחיות כאן ועכשיו

המוח שלנו הוא לפעמים כמו ילד היפראקטיבי הנוסע במכונית. זה צריך צעצוע, משהו לעשות, משהו להסתכל עליו, לחשוב עליו, לסטות, לדאוג, ואפילו להיות אובססיבי. המחשבות שלנו לא עוצרות ורובן מתמקדות בעתיד המיידי. אנחנו כמו הקטן הזה במכונית ששואל את השאלה הידועה לשמצה, "האם אנחנו כבר כמעט שם?"

אנחנו שוכחים שהחיים אינם יעד; החיים הם מסע. יש רגעים וחוויות ליהנות כאן ועכשיו שלעתים קרובות בורחים מאיתנו. אחת הדרכים לשפר את הגישה שלנו, להאט מעט את מהירות הרכב, וליהנות קצת יותר מנופים, היא לתרגל מיינדפולנס. כדי להשיג זאת, עלינו לאמן את המוח שלנו באמצעות אסטרטגיות מתאימות. בואו נסתכל על כמה דוגמאות.

תרגלו מיינדפולנס, העריכו את הכאן ועכשיו

• יישם את ההצהרה הבאה על בסיס יומיומי: לחיות זה לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים עם מה שיש לנו בכל רגע נתון.
• נפש רגועה היא שם נרדף לחיים צלולים יותר. כדי להגיע למצב זה של איזון פנימי זה עשוי להיות מועיל לתרגל מדיטציה, יוגה או נשימה עמוקה.
• אל תשאיר למחר את הדאגות שיש לך היום. כל רגש, חרדה או בעיה מורכבים חייבים להיפתר כשאנחנו מרגישים אותם.
• עבדו על המיקוד שלכם, שימו לב לכל מה שאתם עושים, למה שמסביבכם ברגע זה ממש. הימנע ריבוי משימות.
• צאו לטייל כל יום, לפחות חצי שעה בסביבה יפה.
• תרגל הכרת תודה, העריך את כל מה שיש לך ואת כל מה שסביבך.
• למד להקשיב טוב יותר.
• לאכול בלי למהר, ליהנות מכל ביס ומכל טעם.
• שתף זמן איכות עם יקיריכם.
• תרגל תחביבים שאתה מוצא מעניינים ומעוררים את היצירתיות שלך.

לסיום, לימוד לחיות כאן ועכשיו דורש קודם כל רצון חזק ושנית רצון לעבוד על זה על בסיס יומיומי. אף אחד לא יכול לשנות את המיקוד שלו רק משבוע אחד למשנהו. אבל כשנשים על דעתנו אז נלמד להעריך הרבה יותר את מה שקיים באמת: מה אנחנו יכולים לגעת, להרגיש וליהנות, כאן ועכשיו.