אף ילד לא צריך להאמין שלאהבה יש תנאים
אחד מעמודי התווך הבסיסיים של חינוך רגשי הולם הוא שהילד ידע תמיד שהוא נאהב, ומעל לכל, לראות את עצמו ראוי לאהבה.
זה חשוב מכיוון שלחוויות הראשונות שלנו בעולם יש תמיד השפעה על ההתפתחות הרגשית שלנו תוך טווית רשת ענקית המחברת את היכולת שלנו להרגיש ולאהוב עם הגוף שלנו.
אם אנחנו נאהבים או לא חייבים להיות תלויים בהתנהגויות שלנו, במילים, בהצלחות או בכישלונות שלנו, לכן חשוב להיפטר מהרגלים מסוימים אם אנחנו רוצים שהילדים של היום יבינו שלאהבה אין תנאים.
אהבה לא מציבה תנאים, אהבה ניתנת
היכולות והצמיחה הרגשית של אדם תלויים במידה רבה בחילופי הדברים הראשונים שלו. ככזה, זריעת זרעי האהבה תקבע את יכולתם להעניק חיבה ולהתפתח בצורה בריאה.
אם נעביר לילד את הרעיון שעל ידי עשיית דברים טובים (או דברים שמובנים כטובים), נאהב אותם יותר, הילד יאמין בסופו של דבר שהערך האישי שלו תלוי בהצלחותיו.
לכן, כשהילד טועה, אל לנו להיות מופתעים שהאדמה מתפוררת מתחתיהם, כי בסופו של דבר, תיוגם כחכמים ויוצאי דופן בהישגיהם רק יוביל אותם למסקנה שאם הם לא יצליחו במה. הם ניסו, זה בגלל שהם "טיפש בינוני".
זה נשמע קשה להגיד את זה ככה, אבל זה אפילו יותר קשה במוחו של ילד. איך יכולנו להחזיק בית עם עמודי קש? מכה אחת תפיל אותו. בתנאים אלה, אי אפשר לבנות זהות אישית חזקה ומותאמת רגשית.
אנחנו לא יכולים להגיד לילדים שאם הם עושים משהו, אנחנו לא הולכים לאהוב אותם. איננו יכולים לנסות לסחוט אותם באהבה; חיבה היא לא קלף מיקוח. עלינו להבהיר שהילד, מעבר להיותו ילד, הוא אדם שיום אחד יהפוך למבוגר, וככזה, ירגיש שלם או הרוס. איזה מאלה אנחנו מעדיפים?
כל אדם ואדם זכאי לאהבה עבור מי שהוא, לא על מה שהוא עושה או על ההצלחות שלו. מסיבה זו, כשם ש"התנהגויות טובות או ציות לכלל" אינו מביא חיבה, גם אי הקפדה על כך לא אמורה להיות איום.
חשוב להגן על ילדותם, לדאוג לתמימותם ולכבד אותה באמצעות אהבה. אל לנו לשכוח שילדים אהובים הופכים למבוגרים שיודעים לאהוב, לכבד ולטפל באחרים.
ההשלכות של גידול בסביבה שבה לאהבה יש תנאים
רובנו כנראה גדלנו בסביבה שבה לאהבה היו תנאים. כמה אחרים כנראה שילמו את ההשלכות כי אנשים אחרים גודלו בתנאים האלה.
מה שלא יהיה, הדבר גורם לקשיים בכל שלב בחיינו. עם זאת, אם הם לא נרפאים, לפצעים הרגשיים של אהבה עם תנאים יש השלכות גדולות על חיינו הבוגרים.
למה? כי למבוגר אמורים להיות חיי רגש מאוזנים. למרות שכולנו יודעים שלא כך הם פני הדברים, אנחנו לא יכולים שלא לקוות שנאהב אותנו בלי תנאים, בלי שנצטרך "ללמד" או "ללמוד מחדש" שאהבה היא זה ורק זה.
בסופו של יום, אנו מקווים שנוכל לסמוך על אלה שאומרים שהם אוהבים אותנו שיישארו לצדנו, לא משנה מה יקרה. אבל זה לא כל כך פשוט ואולי לימדו אותנו לברוח או להתנות את האהבה או החיבה שלנו.
אנו פועלים בדרכים המשקפות את האמונה שלנו שאהבה היא מה שאנו נותנים לאנשים ולדברים שהם "טובים".
חשוב שנפעל להבנה טובה יותר של ההשפעות של חינוך רגשי על מערכות יחסים עתידיות. המפתח טמון בזיהוי האמונות שלנו לגבי אהבה וכיצד הן משפיעות עלינו, שכן רק באמצעות אהבה נצליח להכיר את עצמנו, להיות מאושרים וליהנות מקסם החיים.
