תסביך האריסטו: לחשוב שאתה טוב יותר מכולם
המילה "קומפלקס" באה מהלטינית complexus. זה אומר משהו שמורכב ממספר אלמנטים. זה בדיוק אותו הדבר כשזה מגיע לפסיכולוגיה. הם קוראים לתנאים קומפלקסים כאשר ישנן מספר תכונות אישיות שמשחקות חלק, וגורמות למישהו בעיות.
" אתה לא חושב שזה מוזר שלמישהו יש תמונות של עצמו בכל מקום? זה כאילו הוא מנסה להוכיח שהוא קיים."
קנדס בושנל-
המאפיין העיקרי של התכונות בקומפלקס הוא שכולן אינן מודעות. אתה לא מבין שיש לך אותם. או, אם כן, אתה פשוט לא רואה בהם בעיה. לדוגמה, אתה תחשוב שזה נורמלי להיות ככה, או שיש לך סיבות טובות לחלוטין לכך. עכשיו אנחנו הולכים להסתכל מה זה בדיוק תסביך אריסטו.
אריסטו, פילוסוף עקשן
אין ספק שאריסטו הוא אחד הפילוסופים הגדולים בכל הזמנים. הוא חי בין השנים 384-322 לפני הספירה, ביוון העתיקה. התיאוריות ותורותיו כה חשובות עד שיש להן עדיין השפעה עצומה על הפילוסופיה והמדע.
לפני כל זה, אריסטו היה תלמידו של אפלטון. אפלטון היה עוד פילוסוף יווני ענק, אבי המטאפיזיקה. אריסטו עקב אחר המורה שלו לכל מקום, והוא היה תלמיד מבריק. אפלטון תמיד ראה אותו מאוד, עד שדברים החלו להשתנות.
אריסטו החל לפתח רעיונות פילוסופיים משלו ולהיות ידוע בזכותם. אז הוא התחיל להתרחק מהמורה שלו. אבל זה לא היה רק זה. הוא גם התחיל להתרחק מתורתו, שאפלטון לא ראה בה כל סוג של בעיה.
ככל שחלף הזמן, הוא התחיל לומר שלרעיונות של אפלטון אין בסיס אמיתי. להרבה אנשים הייתה בעיה עם הגישה של אריסטו לגבי זה. הם חשבו שזה נראה לא נאמן וגאה יתר על המידה. זה לא הגיע להרבה, אבל המוניטין הזה בסופו של דבר נשאר איתו.
תסביך אריסטו
בהתבסס על רגעים אלו מההיסטוריה העתיקה, כמה אנשים התחילו לדבר על תסביך אריסטו. הם נותנים את הכינוי הזה לכל מי שחושב שהם טובים יותר מכולם ושהם תמיד צודקים. הם גם אומרים שזה לא בדיוק אותו הדבר כמו תסביך עליונות. זה קשור לרגשות ולדימוי עצמי, בעוד שתסביך אריסטו הוא יותר עניין אינטלקטואלי.
אנשים עם תסביך אריסטו אובססיביים להכות אנשים בדברים אינטלקטואליים. הם חופרים את עצמם בוויכוחים ארוכים רק כדי להוכיח שהם יותר חכמים, חכמים ובעלי ידע מאנשים אחרים. הם תמיד מעמידים את הרעיונות שלהם במבחן על ידי הפיכתם למחלוקת, ובתקווה למחלוקת ציבורית.
כמובן, מישהו עם תסביך של אריסטו תמיד חושב שהוא צודק. אבל זה בעצם לא הדבר הכי חשוב להם. מה שהכי אכפת להם זה לכפות את נקודת המבט שלהם על אנשים אחרים. הם רוצים שאנשים אחרים יראו בהם אדם אינטליגנטי במיוחד.
תסביכים לא מובילים לשום דבר טוב
כשזה מגיע לתסביך האריסטו, זה כאילו הם לא עברו את גיל ההתבגרות. זה הגיל שבו ילדים מוצאים שזה באמת חשוב להעמיד את הרעיונות שלהם למבחן. אבל הם אוהבים במיוחד להוכיח כמה מועט היגיון של דמויות סמכותיות, עד כמה הם לא הגיוניים. התהליך בדרך כלל מאוד מעצבן עבור מבוגרים. אבל זו דרך אחת שצעירים בונים ומחזקים את זהותם.
עם בני נוער ואנשים שיש להם תסביך של אריסטו, מה שבאמת קורה הוא שהם חסרי ביטחון עמוק. הרצון הזה להיות צודק בכל מחיר ולכפות את נקודת המבט שלהם על אנשים אחרים אינו אלא הספק העצמי שלהם יוצא החוצה. הם מנסים להפיל דרכים אחרות להסתכל על דברים כי הם מפחדים מהדרכים האחרות האלה. הם חושבים שהדברים האלה מעמידים בספק את הדרך שלהם לראות דברים. בגלל זה הם לא יכולים לסבול אותם.
תסביך אריסטו הוא נושא של הערכה עצמית. במילים אחרות, זה עניין של נרקיסיזם. אתה מפוצץ את כל הערך והחשיבות של כל דבר שאתה חושב, מתוך רצון לא מודע להתמודד עם הרגשה של ערך עצמי נמוך. זה כמעט כמו כשבעל חיים עושה את עצמו גדול יותר כדי להיראות מפחיד יותר אם הוא בסכנה. איך שלא תסתכלו על זה, הנרקיסיזם האינטנסיבי הזה יכול להוביל רק לבעיות גדולות בעתיד.
