פרידה קאלו על אהבה וחיים

פרידה קאלו חיה חיי רגש עזים מלאי למידה מוקדמת ופיתויים שנויים במחלוקת. זה מילא את ההיסטוריה שלה באהבה, מאבק ותקווה, והראה לעולם חיים מעבר למה שכולם חשבו שאפשריים.

פרידה קאלו, שנולדה בקויואקאן (מקסיקו) בשנת 1907 למשפחה ממוצא יהודי-הונגרי, ספרדי וילידים, בלטה בזכות כישוריה הרבים כציירת ומשוררת, כמו גם ברומן האהבה הסוער שלה עם בעלה הראשון והשני, דייגו ריברה המהולל.

פרידה קאלו כסמל לפמיניזם

היא הייתה אישה שבורה ששברה את המוסכמות, ייצגה את עצמה והפכה לפלא בגלל זה. היא יכלה להסתכל על עצמה, להגזים בתכונותיה הגבריות, ולנקוט עמדה על פמיניזם בעידן שבו העולם מאס בשטף הגרוטסקי של המאצ'יסמו.

פרידה קאלו דחתה את ההכנעה שלה על ידי גברים, אילצה את עצמה להיות עצמאית ובנתה את עצמה כסמל של פמיניזם ושוויון מגדרי. כפי שהיא משקפת באמנותה ובמעשיה, כל אדם צריך להיות באותה עמדה בסולם החיים.

אמנות כצורת ביטוי

למרות שהמחלוקת הייתה נושא שחוזר על עצמו לאורך כל חייה, אין ספק שרוב חייה עמדו בסימן ילדותה, שבמהלכה ידי הגורל הקטלניות אילצו אותה לדרך חיים ולבדידות שלא הייתה ראויה לה.

שיעוריה באהבה באים לידי ביטוי בסבל המופיע באמנות שלה, בעיקר בפורטרטים העצמיים שלה. בציוריה היא תיארה את קשייה, הכירה בחשיפה שלה והלכה בדרך של קבלה עצמית.

ביסקסואל ומאוהב בגבר שלא ידע לאהוב רק אותה, פרידה לימדה אותנו שאפשר לחיות את חייך דרך האבל והכאב של האהבה. מערכת היחסים הנלהבת והלא שגרתית שלה עם דייגו ריברה שרדה בגידה מצד שני הצדדים, גירושים ופרידות רבות אחרות.

שיעורים באהבה

בהתייחס לגירושיה, שביצעה ב-1939, ו"נישואיה מחדש" הבאים, כתבה פרידה את המילים הבאות: "הנישואים המחודשים מסתדרים היטב. פחות ריבים, יותר הבנה הדדית, ומצדי, פחות כעס כלפי נשים אחרות שפתאום תופסות מקום מכריע בלבו."

למרות שאין ספק שהבגידה גרמה להם לסבול, הציטוט הבא מראה לנו שפרידה ודייגו הגדירו את מערכת היחסים שלהם כמו שהם רצו, לא כמו שהמוסכמה דרשה מהם:

"אני לא אקרא לדייגו 'בעלי', כי זה יהיה מגוחך. דייגו מעולם לא היה, ואף פעם לא יהיה, 'בעל' של מישהו. הוא גם לא מאהב, כי הוא מקיף הרבה יותר מהתחום המיני".

מצדו, דייגו אמר על אהבתם הלוהטת שהיא שירה טהורה. ההצהרות הבאות משקפות את הערצתם ההדדית זו לזו: "התמזל מזלי לאהוב את האישה הנפלאה ביותר שפגשתי אי פעם. היא הייתה שירה טהורה וגאונה. לצערי, לא ידעתי איך לאהוב רק אותה, מכיוון שיש לי תמיד לא היה מסוגל לאהוב רק אישה אחת. להתאהב בה זה הדבר הכי טוב שקרה לי".

שניהם מייצגים את האבסורד האינסופי של האהבה, תחושה אוניברסלית כמו שהיא בלתי מוסברת. אף אחד לא יכול להבין מדוע פרידה העזה לאהוב גבר שהיה רודף נשים ידוע לשמצה, אבל אז, אהבה מעולם לא הייתה שאלה של היגיון.

אנשים קראו להם הפיל והיונה. הוא היה בן 42 ושקל 136 ק"ג, היא הייתה בת 22 ושקלה 44 ק"ג. הוא בוגד בה, היא אוהבת אותו לאין שיעור. הוא מעריץ אותה אבל לא מסוגל לחלוק איתה את חייו באופן בלעדי. אבל יחד הם התפתחו והתקיימו כשניים ואחד, והותירו חותם גדול על ההיסטוריה העולמית.

שיעורים בחיים

מערכת היחסים הזו לא הייתה הדבר היחיד שייסר אותה. חייה היו גדושים באסון ובמחלות שריסקו חלק גדול מחייה וחלומותיה, כמו להיות אמא, למשל.

פרידה דיברה על סבל כמצב של תודעה בציטוט שייזכר לעד: "אני שותה כדי להטביע את צערי, אבל הם למדו לשחות".

באותו אופן, כמו שהעיר דייגו ריברה בציטוט הבא, לכל אישה יש כמות אינסופית של כוח בתוכה: "אני בטוח שנשים אינן מאותו מין כמו גברים. האנושות מורכבת מהם. גברים הם תת-מין של בעלי חיים... לגמרי לא מתאימים לאהבה, שנוצרו על ידי נשים כדי להעמיד אותם לשירות הישות הרגישה והנבונה יותר."

בקיצור, מסלול חייה של פרידה קאלו מלמד אותנו ש"מעל הכל, אנחנו צריכים לאהוב את עצמנו", ושאנחנו היחידים שיכולים להגיד "מספיק!" לסבל שלנו. רק כך נוכל להיות מי שאנחנו באמת ולהתהדר בסגנון שלנו.