נכדים: מורשת של אהבה
אומרים שכשהנכדים הראשונים שלך מגיעים, אתה מגלה מהי באמת אהבה אמיתית. זה קשר עמוק יותר מדם; זה האיחוד של שני דורות שישאיר חותם רגשי מתמשך, כי אין דבר מספק יותר מאשר להיות נכד, ולאחר מכן, מאוחר יותר בחיים, להיות סבא וסבתא.
עם הגעתם של בני המשפחה החדשים הללו, היחסים בין הורים לילדים משתנה: אם זה היה נפלא להיות אמא בהתחלה, אחר כך, הסיפוק יגדל כשתהפוך לאמא לאמא או לאבא לאבא. זה עוד שלב במחזור החיים שמעשיר את כולם, שבו ההבדלים מתכווצים והקשרים מתחזקים.
האיחוד של שני דורות רחוקים הוא לפעמים אינטנסיבי ומיוחד יותר מזה של דורות קרובים יותר. התפקידים רגועים ונקבעת שפה ייחודית, של הבנה הדדית, של האהבה שמחלחלת לחטיפי אחר הצהריים ולסיפורים לפני השינה.
הגעת הנכדים ויצירת קשרים חדשים
בין כל סבא וסבתא, הורה ונכד, נוצר קו סיפור-דורי מעניין שבו לכל חבר חייב להיות עמדה מוגדרת. בימינו כולנו יודעים שסבא וסבתא הם הבסיס לרווחת נכדיהם, אבל תמיד נשאלת השאלה האם גם להם יש חובה לגדל את הילדים.
בקהילה, כולנו אחראים בסופו של דבר לחינוך של הדורות הבאים, החל מההורים, אחר כך בבית הספר, ואז אפילו בתקשורת. עם זאת, סבים וסבתות כבר השלימו את האחריות לגדל את ילדיהם, וכעת, עם נכדיהם, מגיע להם תפקיד רגוע יותר המבוסס על טיפול ומורשת רגשית.
אין מקום טוב יותר להירגע ולחלום מאשר בחיקם של סבא וסבתא שלנו. הם הויטמינים שלנו. הם צרור של שנים ושיער אפור שיש לו ילד פנימי, בדיוק כמונו.
על פי מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת אוקספורד, לסבא וסבתא יש אחריות חיונית בחיי היומיום של נכדיהם. משרד הבריאות והמדיניות החברתית הספרדי הגיע לאותה מסקנה, הולך צעד אחד קדימה וראה בהם שחקנים בסיסיים בתפקוד המדינה.
תפקידם של סבא וסבתא בחברה של היום
כיום, סבים וסבתות בנויים כדמויות חשובות בחברה. תוחלת החיים עלתה, וברוב הבתים עובדים גם אבות וגם אמהות, בעוד שהטיפול בילדים נופל על הסבים והסבתות.
הוכח שהרווחה הפסיכולוגית של ילדים חזקה הרבה יותר ככל שהסבים והסבתות שלהם משתתפים בחייהם.
סבא וסבתא חיוניים גם בבתים עם הורים גרושים או מובטלים. התמיכה הרגשית והכלכלית שהורים נותנים לילדיהם באה לידי ביטוי חיובי בילדים. סבים וסבתות עולים כדמויות משמעותיות וחיוביות במקרים אלו.
חשיבותם של הנכדים בחיי הסבים והסבתות
דרך נכדיהם, לא רק סבים וסבתות משיגים המשכיות והתעלות, אלא שהם גם רואים את חייהם משתנים בתוך העמדה הדורית שלהם.
הזדקנות לא צריכה להיות מוגדרת רק על ידי ההישגים החומריים שאדם השיג במהלך חייו. תהליך ההזדקנות כרוך בחוכמה בהבנה שהדברים החשובים ביותר בחיים הם הקשרים שאנו יוצרים, הערכה של העושר הרגשי שיישאר איתנו כאשר הם כבר לא כאן.
המורשת הגדולה ביותר של סבא וסבתא היא הכרת תודה
ללמד ילדים להיות אסירי תודה על כל מה שיש להם היא אחת המורשת הטובה ביותר שסבא וסבתא יכולים להשאיר אחריו. באופן מוזר, הביקורת הגדולה ביותר על קשישים היא שהם נותנים לילדים יותר מדי מתנות. הם נותנים להם בסתר כסף וממתקים מיוחדים בימים רגילים.
סבים וסבתות חכמים, והם יודעים שהמורשת הטובה ביותר שהם יכולים לתת לדורות חדשים היא טביעת רגל רגשית.
הכרת תודה היא דרך נפלאה ללמד את ההערכה של אחרים. זה לתת לילדים ללמוד להעריך את הערך של דברים ולראות את העולם בצורה מכבדת יותר.
הכרת תודה היא גם לתת לעולם לנוע קצת יותר לאט; הבנה שלכל דבר יש את הדפוסים, המקצבים והעקרונות שלו; ולדעת שלא תמיד אפשר או מומלץ להשיג את מה שאתה רוצה מיד.
היבט חיוני נוסף של אסיר תודה הוא ללמוד להעריך את מה שבאמת חשוב בחיינו. אם ילדים יבינו זאת בגיל צעיר, נעזור להם לגדול להיות בוגרים וחכמים.
לסבא שלי יש חוכמה של זאב זקן. הקמטים שלו מספרים אלף סיפורים, אבל העיניים שלו הן כמו עיניים של ילד, ילד שלעולם לא יוותר ונהנה להיות החבר הכי טוב שלי.
