חינוך לכלא
יש ויכוח אם חינוך בסביבות סגורות כמו בתי כלא יעיל או לא. האם זה סוג של אוטופיה? האם התלמידים יראו תוצאות? אמנם יש הרבה דעות על חינוך לכלא, ענף של חינוך חברתי שנקרא חינוך לכלא חברתי יכול לשפוך אור על שאלות אלו.
"אנשים מתלבטים אם אתה באמת יכול לחנך מישהו שנכלא או לא. אם אתה מציע פרקטיקה חינוכית או חינוכית משחררת במסגרת סגורה, עונשית ואלימה, מה זה? האם זו אוטופיה? פרדוקס? סתירה?" [תרגום]
-ז'וזה דל פוזו ופאני טי אנאנוס-
Scarfó (2002) מסביר שחינוך הוא הבסיס לזהות האזרח. "מי שלא מקבל או משתמש בזכות זו מאבד את ההזדמנות להשתייך לחברה. הוא לא יכול להשתתף בצורה אמיתית או להיות אזרח אמיתי שמממש את זכויותיו וממלא את חובותיו לטובת פיתוח החברה". [תרגום]
מתוך רעיונות אלו נולדה ההחלטה על חינוך במסגרות בתיאום. זה יצא מהקונגרס העולמי החמישי לחינוך הבינלאומי (ברלין, גרמניה; יולי 2007). החלטה זו מסבירה את הצורך לכלול חינוך חברתי במוסדות הכליאה.
חינוך לכלא הוא לא רק אתגר. זו זכות ועיקרון דאנטולוגי שצריך לשאוף לפתח את האוטונומיה של כל אסיר למרות הכליאה שלו. (2)
תיאוריות חינוך בכלא
בואו נסתכל על כמה מהתיאוריות השונות על חינוך בכלא כדי להבין טוב יותר את הענף המסוים הזה של החינוך החברתי.
תיאוריות פסיכופתולוגיות
סוג זה של תיאוריה מפרשת מעשים פליליים דרך העדשה של גורמים פסיכופתולוגיים וביולוגיים בודדים. הם היו מאוד רלוונטיים בהיסטוריה של עבריינות וטיפול בכלא. מחברים כגון eysenck הם דוגמאות מצוינות למודלים אלה. (1)
חשוב גם להזכיר שמאסכולת המחשבה של הפסיכולוגיה החברתית, מחברים אחרים מספקים רעיונות שאינם מתחשבים רק בגורמי אישיות אינדיבידואליים. (3, 4)
תיאוריות סוציולוגיות
תיאוריות מסוג זה קשורות לגורמים רב-ממדיים ומבניים. לפיכך, הם מבוססים על הרעיון שמערכות ויחסים חברתיים, חינוכיים, תרבותיים או משפחתיים משפיעים על האטיולוגיה הפלילית. (1) כמה דוגמאות הן תיאוריית אי השוויון בהזדמנויות או תיאוריית הסטייה החברתית. (5, 6)
תיאוריות חברתיות-חינוכיות
פרופסור מיגל מלנדרו מסביר שבמהלך המאה האחרונה פיתחנו נקודות מבט ומודלים המעשירים ומשפרים באופן ניכר שיטות התערבות חברתית-חינוכית עבור אוכלוסיות מוחלשות.
לפיכך, כמה מהדיסציפלינות ששיחקו תפקיד בגיבוש מודלים חברתיים-חינוכיים בחינוך בכלא הם:
- גישות ביהביוריסטיות.
- נקודות מבט דינמיות.
- קונסטרוקטיביזם.
- טיפול משפחתי מערכתי.
- מודל כשירות.
- חינוך עממי.
תכניות חברתיות-חינוכיות במוסדות הכליאה
לפי Garrido and Gómez (1995), החינוך בכלא הלך באופן מסורתי לפי מודלים טכנולוגיים מדעיים (בתוך מסגרות רפואיות של המסורת ההתנהגותית המחפשות יישור של הנושא, ונוכחים בפדגוגיה הפוזיטיביסטית).
מודלים חינוכיים קלאסיים בבתי הכלא מנסים לגרום לתלמידים לשחזר מסגרות חברתיות מסוימות מבלי לקחת בחשבון משתנים הקשריים וסוציו-תרבותיים. (1)
התוכניות בהן משתמשים לרוב בתי הכלא הן בדרך כלל מתקנות. לרוב הם מבוססים על מודלים התנהגותיים של חיזוק או ענישה. מי שמיישם מודלים אלו נוטים להאמין שהם האפשרות הטובה ביותר. מודלים אלה מחולקים לארבע קבוצות:
- המודל הפסיכולוגי והפסיכואנליטי.
- המודל הביולוגי-התנהגותי.
- מודל הפקטור.
- המודל ההומניסטי.
יש גם מודלים הומניסטיים ועדכניים יותר. הם הבאים:
מודל השתתפותי
במודל ההשתתפותי, שיקום חברתי-חינוכי בכלא צריך לערב את כלל קהילת הכלא, אך בעיקר את האסירים.
לפיכך, הרעיון הוא שכולם יבצעו את התהליך ביחד ושהאסירים ייקחו על עצמם את תהליך השיקום מרצונם. (1, 9)
מודל אוטונומיה
אלו הן תכניות חינוכיות אישיות וקבוצתיות. (10)
מודל העצמה מגדרית
אלה יכולים להיות בעלי גישה דו-כיוונית. הראשון הוא לסייע לאסירים להתגבר על הפללה חברתית תרבותית ומבנית של נשים בעלות עבר פלילי. (11, 12) השני הוא לפתח שוויון בין גברים לנשים במסגרת הכלא. (13, 14)
ידע ומודלי פעולה פדגוגיים
ההיבט המכריע של המודלים הללו הוא הסכמה קולקטיבית לגבי העבודה שעושים אסירים בכלא. זה גם מייחס חשיבות להנאת האסירים ממה שהם עושים, ולקשר החינוכי בין אסירים למורים. (1)
מודלים לשחרור
מודלים אלו מאמינים כי כניסה חוזרת מחדשת את התערבות הכלא במימד המקצועי והמבני. לפיכך, האתגר הוא להמיר את חללי הכלא והמושגים לאפשרויות לחופש.
כפי שאתה יכול לראות, יש הרבה מודלים חלופיים של חינוך לכלא. אף על פי כן, נראה שמודלים התנהגותיים ואינדיבידואליים עדיין שולטים היום. האם אתה חושב שאפשר לפתח כל אחד מהדגמים האלה בעתיד הקרוב?