פאטפוביה, הפיל היחיד בחדר

כאב ועיוות של זהות
פטפוביה, למשל, היא מרכיב בסיסי, במסווה של פרנסה, שמוביל רק לתסכול, כאב ועיוות של זהות.
פטפוביה היא אחד המבנים החברתיים הפרוורטיים ביותר. הסיבה לכך היא שאנשים התחילו לפחד ממרכיב אנושי משותף: מגוון של צורות גוף.

החיים בצד השני של מה שנחשב נורמלי על ידי חלק משמעותי מהחברה גוזל את שלו. לחברה יש כללים רבים שבונים מחסומים שכולם אמורים להתגבר בקהילות שלו. רוב האנשים ניזונים ממיתוסים הבנויים חברתית, וכמובן, רבים מהם רעילים למדי. פטפוביה, למשל, היא מרכיב בסיסי, במסווה של פרנסה, שמוביל רק לתסכול, כאב ועיוות של זהות. תופעה זו משפיעה על אנשים שמדד מסת הגוף (BMI) שלהם הוא מעל ה"נורמלי".

ל"שמן" יש כל מיני קונוטציות, רבות מהן שליליות. אינטואיציות או הנחות נובעות מאלה שמרוויחים מאנשים חסרי ביטחון. למעשה, חברות רבות בחוץ מנסות לסדר את כיסן.

"לבשתי היום שחור, כי שמעתי כל כך הרבה שזה אמור להרזות. אבל במקום זאת אני תחום החושך הזה שצולל דרך האולמות".

-דוד לויתן-

דעות קדומות ומקורה של פטפוביה

אנשים רבים חושבים שאדם עם BMI גבוה ממה שרובם רואים כנורמלי אינו מרוצה. למעשה, ייתכן שאתה אחד מהם. זה מובן, שכן זה מה שהתרבות שלך לימדה אותך. אתה פשוט מניח את זה. לא רק זה, אלא שאתה עלול גם להאמין בטעות שלאנשים כבדים חסר כוח רצון ואינם יכולים לוותר על מזונות מסוימים או ללכת לחדר כושר.

התרבות מחזקת את הפרספקטיבה המרוכזת בעצמה זו. לראות או להתמקם ממנו גורם לך להרגיש טוב יותר עם עצמך. אחרי הכל, אתה חזק ויכול לדאוג לעצמך. זו הסיבה שאתה רזה יותר. אתה פשוט מניח שאדם כבד יותר לא אוהב את הגוף שלו ושהוא לא רוצה לשנות אותו כי הרצון שלו שביר מדי. אתה משוכנע שהם חלשים מדי כשזה מגיע לוותר על אכילת ג'אנק פוד.

פטפוביה היא אחד המבנים החברתיים הפרוורטיים ביותר
פטפוביה היא אחד המבנים החברתיים הפרוורטיים ביותר.

הרבה יותר קל להניח את קו החשיבה הזה במקום לקחת בחשבון שאדם כבד אוהב את עצמו. אולי תצטרך להתוודות עד כמה אתה מדחיק את עצמך. על הרבה דברים מהנים שאתה מוכן לוותר עליהם. חוץ מזה, הרבה יותר קל להניח שהאנשים האלה לא יכולים להשתנות גם אם הם רוצים כי זה הכל עניין של כוח. לפיכך, קו חשיבה זה מזין את הרעיון שכל אחד יכול לשלוט בגופו. שאף אחד לעולם לא יהיה שמן אם הוא "עושה דברים כמו שצריך". אבל המציאות שונה לגמרי.

תגובות של אנשים

רוב האנשים מגיבים לאנשים הסובלים מעודף משקל ברחמים ובחמלה. זה די דומה לאופן שבו חלק מגיבים לאדם שמתוודה שיש לו מחלה סופנית. במקום לומר "נעים להכיר", לחלק תהיה נטייה לומר "אני מצטער" או "אתה יכול לעשות את זה". אולי תרצו להכיר להם את ההיכרות הזו של כל מי שירדו הרבה במשקל ולא עלו בחזרה.

כשכואב לך

פטפוביה היא אחת המגבילות מכולן. זה בגלל שזה כרוך בדחייה עצמית, בשנאה של חלק ממך. עם זאת, ניסיון לעשות זאת יזיק לך, מכיוון שתצטרך למות כדי לעשות זאת. רבים אכן מנסים ללכת בדרך זו. למעשה, הם מתנתקים מהגוף שלהם ומנסים להתעלם ממנו. בדיוק כמו שאפשר להתעלם מהמוכר המתוק-מדבר הזה.

המחיר שהם משלמים גבוה מאוד. אנשים ששונאים את הגוף שלהם כבר לא שמים לב לאותות שלהם. הכאב לא ניכר עד שמאוחר מדי וההשלכות בלתי הפיכות. לאחר מכן, הם פשוט מקשרים את התסמינים הללו למשקל העודף שלהם. זה ההתחלה והסוף של הכל.

אנשים רבים עם עודף משקל שהם גם פטפוביים מפסיקים ליהנות מפעילויות מסוימות כמו ספורט, יום בבריכה ואפילו מקלחת ארוכה. הם לא מודאגים מכך שאנשים אחרים יראו אותם; הם בעיקר לא רוצים לראות את עצמם. הם רוצים להסתיר את הגופה שהם פשוט לא יכולים לסבול.

הם מפסיקים ליהנות מחברת הגוף שלהם ומאבדים כל סימביוזה איתו. חייהם הופכים לשדה קרב. פטפוביה היא לרוב תוצאה של תשוקה לא טבעית וצנזורה עצמית נלמדת. תמיד נענש על ידי אותם שופטים קשוחים שלעתים רחוקות רחמים, מבינים ואוהבים, אפילו כלפי עצמם.