פייר ז'נט, אחד מהאבות המייסדים של הפסיכולוגיה
פייר ז'נט היה ממייסדי האסכולה הצרפתית שהפכה בסופו של דבר לניתוח פסיכולוגי. הוא גם היה תיאורטיקן חשוב ותומך בתופעה המכונה אוטומטיזם והיסטריה פסיכולוגית. הרעיונות שלו הם הבסיס למה שאנו מכירים כיום כפסיכולוגיה דינמית ופסיכיאטריה.
פייר ז'נט היה איש מקצוע בעל שם עולמי וחלוץ בחקר הלא מודע. למעשה, ג'נט הייתה אחראית לטבעת המונח "תת מודע". הוא היה מסוכסך עם פרויד במשך שנים רבות, מה שהפך אותו למפורסם עוד יותר. בהתחלה הוא כינה את פרויד הונאה. הוא אמר שפרויד גנב את הרעיונות שלו ופשוט שינה את השם. ג'נט גם הציעה שהפסיכואנליטיקאי האוסטרי היה סוטה אובססיבי למיניות.
בצרפת, פייר ז'נט היה מפתח בסיסי להפיכת הפסיכולוגיה לתחום משלה, נפרד מהפילוסופיה והרפואה. ג'נט הקימה בצרפת את איגוד הפסיכולוגיה, שלימים הפכה לאגודת הפסיכולוגיה הצרפתית.
שנותיו הראשונות של פייר ג'נט
פייר ז'נט נולד בפריז, צרפת, ב-30 במאי 1859. הוא בא ממשפחה ליברלית, אגנוסטית, מהמעמד הבינוני-גבוה. משפחתו הייתה אינטלקטואלית מאוד, שכן ג'נט הייתה אחת בשורה ארוכה של מורים, משפטנים, פילוסופים וחוקרים. הידוע ביותר היה פול ג'נט, דודו של פייר, והשפיע חשוב על חייו.
אמה של ג'נט הייתה בת 21 כשנולד ואביו היה כפול מגילה. היו לו שני אחים צעירים יותר, ז'ול ומרגריטה. כשג'נט הייתה בת 15, הוא התחיל לחוות דיכאון משתק ונאלץ לקחת הפסקה מלימודיו. אנשים אומרים שהיה לו "משבר דתי". לאחר שהחלים, הוא חזר בהתלהבות לבית הספר. הוא החליט ללמוד פילוסופיה, עם התמקדות בפסיכולוגיה. באותה תקופה, האחרון היה סניף של הראשון.
כשפייר ג'נט היה בן 22, הוא התחיל לעבוד כפרופסור לפילוסופיה בבית הספר התיכון לה האבר. את רוב זמנו הפנוי בילה בהתנדבות בבית חולים. שם הוא חקר תופעות פסיכולוגיות שונות. הוא התעניין במיוחד בהזיות מילוליות, נושא עבודת הדוקטורט שלו.
היפנוזה ואוטומטיזם
המחקר שלו הוביל אותו לרופא בשם גילברט, שסיפר לו על המקרה המסוים של מטופלת בשם ליאוני. פייר ג'נט נהיה אובססיבי לגבי המקרה הזה במשך שנים. הוא ניסה להפנט אותה והצליח לעתים קרובות, בין אם קרוב פיזית או רחוק למטופל. הוא גם גילה שהוא יכול לשכנע אותה לפעול לפי כל הוראות שנתן לה.
פייר כתב על עבודתו עם ליאוני, והחיבור הגיע בסופו של דבר לידיו של שארקו, שהתרשם מהנושא. מאוחר יותר, ג'נט התחילה לעשות עבודה קלינית קבועה עם חולים היסטרים בלה האבר. בשנת 1889 הוא פרסם את ספרו שכותרתו פסיכולוגית אוטומטית.
לאחר מכן החליטה ג'נט ללמוד רפואה וכתבה על מחקריו ועל הנושאים שהכי קסמו לו. הוא דן בין היתר בהיפנוזה, באוטומטיזם, בתת מודע. מאוחר יותר הפך לפרופסור בסורבון וזכה לתשואות בינלאומיות ולשבחים על עבודתו. ג'נט גם נתנה כנסים וצברה פופולריות בקרב חוקרים.
ויכוח חריף
זיגמונד פרויד היה צעיר מפייר ז'נט והתחיל את מחקריו מאוחר יותר. הוא גם היה מקורב ל-charcot והיה לו עניין בהיסטריה. עם זאת, הוא הגיע למסקנות שונות מאוד מג'נט, שמעולם לא שמה דגש רב על מיניות ולא פיתחה משהו כמו טכניקת האסוציאציות החופשיות של הפסיכואנליזה.
ככל שרעיונותיו של פרויד תפסו אחיזה, פייר ז'נט גינה אותו על גניבת עין. זו הייתה תחילתו של הסנטימנט האנטי-פרוידיאני שנמשך עד היום. מה שאנו יודעים בוודאות הוא שיצירתו של פרויד החלה לקבל חיים משלה, ורבים מעמיתיו ובני דורו נמוגו אל הצללים. הסיפור מספר שבאפריל 1937, ג'נט שאלה את פרויד אם הוא יכול לבקר בביתו, ופרויד אמר שלא. הוא מעולם לא סלח לפייר ג'נט על שהשמיץ אותו בתחילת הקריירה שלו.
פייר ז'נט נפטר מגודש ריאתי ב-27 בפברואר 1947, בגיל 88. בזמן מותו, הוא זכה להערכה רבה בקהילה הבינלאומית על עבודתו החדשנית והחשובה.
רעיונותיו ממשיכים לסלול את הדרך עבור פסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים כיום. לפני מותו, הוא שרף את תיקיהם של יותר מ-5,000 חולים לשעבר, מחווה שהראתה את תחושת האתיקה המקצועית החזקה שלו.
