מה קורה בליבו של ילד לא אהוב?
רק על ידי הסתכלות על ילד לא אהוב לפעמים נוכל לזהות מיד את הצלקות. ההבדל בין ילד אהוב ומקובל לבין אחד שלא הוא נורא.
ישנן סיבות רבות לכך שהורה לא ייתן אהבה לילד שלו. אחד הגדולים ביותר הוא אם ההחלטה להביא ילדים לא הייתה רצון מודע או מנומק היטב. לא היה מקום בליבם לילד הזה, ואי אפשר היה לעשות כזה.
כאשר ילד הוא תוצר של חוסר חיבה, הם מפתחים התנהגויות וביטויים המבטאים את הכאב והאי-נחת שלהם.
הילד לא מבין מה קורה להם, במיוחד אם הם קטנים מאוד. ילד לא אהוב רואה את העולם כמקום מאיים, כאילו הם לגמרי לבד. הם יעשו הכל כדי שזה ישתנה.
המצב מסתבך יותר כשההורים מסרבים להודות שזה נכון. במקרים אלה, הם יוצרים סדרה שלמה של רציונליזציות כדי להצדיק את חוסר החיבה או ההתעללות שלהם.
בעצם, אומרים שכל תוקפנות, או האדישות, היא לטובת הילד עצמו. אז הילד בסופו של דבר מבולבל וחושב שזה הוא שעושה משהו לא בסדר.
האשמה והילד הלא אהוב
תגיד שיש אמא שאומרת לילד שלה שהם מרגיזים אותה. או שהיא "לא יכולה להתמודד איתם".
ברור שלהרבה אמהות שאומרות את זה פשוט יש יום רע. אולי הם התמודדו עם לחץ קיצוני לפני האירוע עם הילד.
אבל במקרים אחרים הורה מציב לילד דרישות שהם לא מסוגלים למלא. אם בגלל שיש יותר מדי ציפיות, הן מוסברות בצורה גרועה, או שהן לוקחות יותר מיומנויות ממה שיש לילד בשלב ההתפתחותי שלו.
יכול להיות שהם תמיד שקטים, שמים לב לפרקי זמן ארוכים, או עורכים את השולחן במיומנות של מבוגר.
במקרים אלו ההורים עצמם, עם חוסר החזון, הם שיוצרים את התסכול שלהם. ומה שגרוע מכך, הם אלו שגורמים לילד להרגיש מתוסכל וחסר יכולת.
ילד לא אהוב רואה כמעט כל דבר שהוא עושה כמעצבן את הוריו. וששום דבר לא מספיק כדי לגרום להוריהם לקבל אותם סוף סוף.
מכיוון שאין להם דרך להעריך באופן אובייקטיבי את המצב, מתפתחים רגשות האשמה חזקים בגלל כל זה. הם ייצרו דימוי עצמי שלילי ויפתחו חוסר הגנה נלמד.
יש להם הרגשה שלא משנה מה הם עושים התוצאה תמיד זהה, ובגלל זה, זה בלתי נשלט.
רמזים לילד לא אהוב
כשילד לא אהוב, הלב שלו נשבר. מכיוון שהם אינם מסוגלים לתת צורה או סיבה לסבל שלהם, הם מביאים אותו לידי ביטוי בעקיפין. הם מפתחים התנהגויות או רעיונות שתפקידם לשחרר את החרדה והכאב שחיים בתוכם.
חלק מהפעולות החושפות חוסר חיבה אצל ילד הן:
- הם מפתחים פחדים ופוביות. מהחושך, חפצים מסוימים או חיות, מצבים מסוימים. הילד לא יכול לשלוט בהם.
- הם הופכים מאוד אימפולסיביים. הם לא יכולים להכיל את הזעם שלהם, את הדמעות או הצחוק שלהם, שום רגשות. הביטויים הרגשיים שלהם תמיד יהיו בעלי גוון מוגזם.
- הם לא יציבים. הם רוצים דבר אחד היום ודבר אחר בדבר הבא. הילד עשוי גם לשנות את התנהגותו מרגע אחד למשנהו. זה נורמלי לילדים, אבל איכות זו בולטת יותר אצל ילד לא אהוב.
- הם מפתחים התנהגויות חרדות. כמו לא להיות מסוגל להישאר בשקט, לשאול שאלות כל הזמן, או כל סוג אחר של התנהגות שחוזרת על עצמה.
- קשה להם להתרכז או לשים לב. הם נוטים לסבול מבעיות בבית הספר.
- הם הופכים לבלתי נראים, או מנסים לעשות זאת. אמנם הילד יכול להיות שם, אבל זה כאילו לא. הם ינסו להסתתר, להתגנב, "לא קיימים".
- לילד לא אהוב אין הרבה כישורים חברתיים. הם מרגישים מאוד לא בנוח או מתנהגים רע מאוד כשהם עם ילדים או מבוגרים אחרים.
ילד לא אהוב הופך לחשוד מאוד. הם מראים הרבה סימנים של בלבול ואי נוחות. לפעמים הם ממש עקשנים, ואחרים חסרי חיים במיוחד לגילם. באופן כללי, אנו רואים בהם עצובים, כנועים ונואשים לתמיכה.
בני אדם זקוקים למגע, חיבוקים ומילים חמות לאורך כל חיינו. במיוחד בשנים הראשונות שלנו. סימני חיבה אלו הם ה"מזון" הרגשי שאנו צריכים כדי לגדל.
הם צורך בסיסי, בדיוק כמו אכילה או שינה. אף הורה אינו מושלם, אבל ברגע שיש לו ילד, לא משנה מה, הם צריכים לעבוד כדי לוודא שהילד ירגיש אהוב ומתקבל בברכה במשפחה.
