התרחק מכל מה שמרחיק אותך מעצמך
הרחיקו את עצמכם מכל מה שעשוי לפגוע בך, מכל מה שעלול להכות את חייך, ממה שעלול להפוך למשהו ממש רע. הרחיק את עצמך מכל מה שאין לו פתרון, מכל מה שמערער את רווחתך.
להטיל מרחק רגשי על כאב, דחייה ובגידה; להתבונן בהם וללמוד. נהל את הפחדים שלך, שלט בשדים שלך. היו מודעים לכך שסבל הוא אופציונלי. אל תתאפר על המציאות שלך; חייה את זה.
החזק קרוב את מה שמנחם אותך, שלא יורה כדי להרוג, שלא מכריח אותך להפסיד. תן הזדמנות לדרך חדשה לעשות דברים ותשמור על עצמך. אל תשבור את עצמך לרסיסים ואל תכריח את עצמך לאבד חלק בלתי נפרד ממי שאתה.
העקבות הרגשיים של הכאב
לעתים קרובות אנו נותנים למחוגי השעון לפעול ללא הפרעות מכל סוג שהוא, בזמן שהם קורעים את דפי לוח השנה שלנו ללא כאב או תהילה. אנחנו מתנתקים מהעולם, מבודדים את עצמנו מהמציאות ונותנים לחיים לחלוף מבלי לחשוב על ההשלכות.
אבל לניתוק החלק המודע של המוח שלנו מהלא מודע יש השלכות. אנחנו לא אומרים שעלינו להיות היפר-רפלקסיביים; אנחנו מדברים על להיות מודעים לכך שמה שגורם לנו לכאב הוא בדיוק הכוונה שלנו להימנע ממנו.
אי אפשר להפריד בין סבל לחיים, אבל אנחנו מתעקשים כל הזמן להתגבר על גבולותיו ולנסות להתעלם ממנו. עצב הוא לא רע, וגם לא דאגה או אפילו כעס.
כל אחד מאלה מביא לנו ידע. או ליתר דיוק, הרגשת סבל היא הכרחית אם אנחנו רוצים להרגיש הנאה. מסיבה זו איננו יכולים לשחק מחבואים עם הרגשות שלנו.
תמיד יהיה משהו שיזיק לנו
אי אפשר לבנות חיים בלי רגשות רעילים או אנשים ש"מרירים לנו את החיים". באופן דומה, אי אפשר לחיות בלי משהו שמביא לנו הנאה או סיפוקים. זו הסיבה שעלינו להיות הוגנים במחשבותינו ולהודות ל"סבל " על כל מה שהוא מביא לנו.
נאמר בצורה אחרת... מי מעולם לא חשב שהסכין שהונחה להם בגב לא עזרה להם להתבגר? מי לא הבין שאם הם חזקים היום, זה בגלל שהם היו חלשים אתמול?
לכל דבר בחיים, יש מקביל. לא יכולנו להרגיש אושר אם משהו לא עשה אותנו עצובים בשלב מסוים. עם זאת, למרות שאנו עשויים להבין זאת, תמיד קשה לנו לקבל זאת בפועל.
החיים כואבים לפעמים, הם מתישים אותנו לפעמים, הם עוקצים לפעמים. זה לא מושלם, זה לא קוהרנטי, זה לא קל, זה לא נצחי, אבל למרות כל זה, החיים יפים.
אז בסופו של דבר, אנחנו אלה שמאכילים ויוצרים את הסבל שלנו. זה אפקט כדור שלג. משהו כואב לנו, אנחנו מנסים להימנע מזה, אנחנו פוגעים בעצמנו יותר, אנחנו נותנים לזה להצטבר, אנחנו סובלים כי לא הצלחנו להיפטר מהכאב, וכתוצאה מכך, אנחנו מסיימים עם כדור שלג ענק שהתחיל קצת פתית מים קפואים.
עם זאת, עם כדור השלג הזה, יש לנו הזדמנות ליצור בובה יפה או לתת לה לרסק אותנו. כפי שראינו, שוב זה עניין של אפשרויות, של שבילים, של התפצלות בכביש.
אם נפשט כל סיטואציה בחיינו בדרך זו, בסופו של דבר נקבל מפתח שלד שיפתח את כל הכוחות שיאפשרו לנו להתקדם. בעצם, זה עניין של לתת לעצמך שתי אפשרויות: לקבל את הדרך או לדחות אותה ולסבול על כך שניסית להימנע ממנה.
אם אנחנו מקבלים, אנחנו צומחים. אם נדחה, תמיד נחיה תחת עול ההימנעות. אם נתנגד לקבל את הסבל והכאב שלנו כחלק אינהרנטי מהחיים, נצליח רק לגלגל כדור שלג גדול של ייסורים.
אם, לעומת זאת, נקבל את זה כטבעי, נשחרר את עצמנו מאותו ייסורים, שיאפשרו לנו אז לגחך ולשאת את החיים ללא הנטל הכבד של אותו משחק מחבואים מתמיד ואינטנסיבי.
בסך הכל, אנחנו לא יכולים להילחם נגד עצמנו, כי אם נעשה את זה, אנחנו נהיה גם המנצחים וגם המפסידים. ולמות לחיות לא משתלם.
