כמעט שכחתי שאני לא אוהב אותך יותר

היום, אחרי המפגש החולף והמנומס שלנו, נזכרתי שוב שאני לא אוהב אותך יותר. איבדנו את כל מה שפעם עשה אותנו מיוחדים. הנשיקות שלנו ברמזור אדום, האופן שבו החזקנו ידיים בזמן שהלכנו, חיבוקי הפרידה המתוקים האלה...

כל מה שגרם לנו לחלום לבנות עולם טוב יותר ביחד נעלם. הדברים שחשבנו שהם שלנו ועוצבו רק עבור שנינו. הדברים שחשבנו שנוכל להתגבר עליהם... הדברים האלה מסתכלים עלינו עכשיו, מזכירים לנו שפשוט לא היינו חזקים מספיק כדי לעבור.

לרגע כמעט שכחתי מה קרה. אבל ברגע, אני מגיע ומבינה שאנחנו כבר לא מסתכמים לאחד; אנחנו רק מוסיפים עד שניים. המוח שלי עדיין מתקשה להאמין לרעיון ומנסה בגבורה להאיר את ימיי בזיכרונות מהזמן שהיינו ביחד...

אפילו כשהמוח שלי מנסה להכשיל אותי, אני לא אוהב אותך יותר. הסיפור שלנו כבר הגיע לסיומו. נגמר לי כוח הרצון להמשיך להילחם על משהו שאולי פשוט לא היה בשבילנו. לא יכולת לצייר חיוך על הפנים שלי יותר. אני לא אוהב אותך יותר כי לא הוספת כלום לסיפור שלי.

לכל מה שחווינו היה זמן לזרוח

כשהעיניים שלנו נפגשות שוב, ושוב צוחקים מבדיחה פנימית... כשהשפה המיוחדת שלנו בלי מילים שוב עובדת, ואנחנו זוכרים משהו שחווינו ביחד. אולי אז, אני אשכח. אולי אני אטיל ספק בעצמי. אבל אז אצטרך לחזור למציאות ולקבל את זה שכל מה שחווינו ביחד כבר הגיע הזמן לזרוח.

לעבר היה סיכוי, והוא לא כתב סיפור. היינו סיפור שנגמר, אותו חיינו בלהט, מבלי לקצוב את האהבה שחשנו זה לזה. הזמן לא נתן לנו מנוחה להסתכל קדימה ולראות מה עומד לקרות. חיינו במלואם, הטובים כמו הרעים. וזו בדיוק הסיבה שאני לא אוהב אותך יותר.

נמשיך להיתקל אחד בשני. עדיין נחלוק כמה רגעים. אבל הם כבר לא יהיו שלנו. הם כבר לא יהיו מלאים באהבה ובקסם. הרגעים האלה לא יהיו לבנים בדרך שאנו בונים לקראת משהו גדול יותר, משהו טוב יותר.

הרגעים האלה כבר לא יהיו חלק בלתי נפרד מחיי. בזיכרון שלי, הם פשוט ילכו לאיבוד או יצטרפו לשאר הזיכרונות שלי. דברים שכבר לא שווים יותר. כי למרות שלפעמים אני עלול לשכוח, אני לא אוהב אותך יותר.

לא עוד להגיד "אני אוהב אותך", לא עוד אהבה...

הזמן לומר "אני אוהב אותך" מאחורינו. הזמן להראות "אני אוהב אותך" בלי לומר מילה עבר. כעת, נותרו רק נשיקות מנומסות על הלחי וברכות ידידותיות, מהסוג שאתה נותן גם אם אין לך גרם של אהבה בלב.

כמעט שכחתי שאני לא אוהב אותך יותר כשנתקלנו אחד בשני... אבל כשסיפרת לי שעכשיו אתה עובר בחיים עכשיו עם מישהו אחר, הבנתי שהנשיקות האלה שייכות עכשיו לשפתיים של מישהו אחר. כמעט שכחתי, אבל לא; אני לא אוהב אותך יותר.

עכשיו אני רק מאחל לך אושר. בינתיים, אשמור את השברים הקטנים שלך שעדיין שייכים לי. אני אסתפק בזה. למרות שאני כבר לא הבעלים של ה"אני אוהב אותך", לפעמים אני שוכח שאני לא אוהב אותך יותר...