קורט לוין ותורת השדה
אבל היחס הזה של גירוי-תגובה היה פשוט מדי. הביהביוריזם התעלם מהתפיסות שלנו ואפילו מהמחשבות שלנו. זה לא יצר את הקשר שהתנהגויות הן תוצאה של אינטראקציה בין אדם לסביבתו.
האדם היחיד שהבין את זה היה קורט לוין. פסיכולוג זה הגה את תורת השדה, בין שאר התיאוריות. הם שמים זרקור על האינטראקציה של אנשים עם הסביבה שלהם. המחקר שלו היה כל כך חשוב שהוא נתפס כעת כאחד מאבות הפסיכולוגיה החברתית.
חייו של קורט לוין
קורט לוין נולד בפרוסיה, מה שאנו מכנים כיום פולין. מאוחר יותר עברה משפחתו לגרמניה, שם למד רפואה וביולוגיה. בסופו של דבר הוא התחיל להתעניין יותר בפסיכולוגיה ובפילוסופיה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, קורט נפצע לאחר שגרמניה שלחה אותו לקרב. כשהגיע הביתה, החל לעבוד במכון לפסיכולוגיה של ברלין. קורט החליט לעזוב את גרמניה כאשר הנאצים צברו כוח. בסופו של דבר הוא השתקע בארה"ב, שם לימד בכמה אוניברסיטאות שונות.
הוא היה בקשר עם אידיאולוגיות שדומות לסוציאליזם, למרקסיזם ולמאבק למען זכויות נשים. רעיונות אלה מובילים אותו למסקנה אחת: פסיכולוגיה יכולה לעזור להפוך את החברה לשווה יותר. לכן הוא השקיע את מאמציו בניסיון לבחור ולהבין אילו גורמים באמת שיחקו חלק בהתנהגות שלנו.
במטרה לבחון את ההתנהגות האנושית, קורט לוין חיפש השראה בתיאוריות על תורת היחסות ופיזיקה קוונטית. הוא מצא תיאוריה אחת שיכולה לעבוד עבורו: תורת השדה. כדי להפוך את התיאוריה הזו לחלק מהפסיכולוגיה, הוא החליט ללמוד התנהגות אך מבלי להפריד אותה מההקשר הטבעי שלה.
לכן הוא התמקד בלימוד קבוצות. המחקר שלו יצר את התקדים למה שיהפוך לימים לפסיכולוגיה חברתית ופסיכולוגיה ארגונית. הניסויים שלו נסבו סביב פסיכולוגיה קבוצתית, הדינמיקה של שינוי ארגוני ומנהיגות.
תורת השדה
מתוך תורת השדה בפיזיקה, קורט לוין קבע שני תנאים בסיסיים לתורת השדה שלו.
- הראשון הוא שהתנהגות נוצרת באמצעות מכלול של עובדות דו-קיום.
- השני אומר שלעובדות הדו-קיום הללו יש מאפיינים של "שדה דינמי". המשמעות היא שהמצב של כל אחד מחלקי השדה תלוי בכל האחרים.
בפיזיקה, שדה הוא אזור במרחב שבו יש תכונות שמופיעות ככמויות פיזיקליות (טמפרטורה, אנרגיה וכו'). לוין השתמש במושג "שדה אנרגיה" מהפיסיקה בתורת השדה שלו כדי להסביר את הגורמים הסביבתיים שמשחקים חלק בהתנהגות האנושית.
לדבריו, התנהגות אינה תלויה בעבר או בעתיד. זה למעשה תלוי בכל העובדות והאירועים הנוכחיים ובאופן שבו נושא רואה אותם. העובדות קשורות זו בזו והן מהוות שדה אנרגיה דינמי שהוא כינה מרחב החיים.
מרחב החיים
מרחב החיים, או שדה האנרגיה הפסיכולוגית, הם הסביבה המקיפה את האדם ואת תפיסתו את המציאות המיידית שלו. בעצם זה מרחב סובייקטיבי ואישי.
זה כמו סיכום של הדרך שבה אתה מסתכל על העולם, עם כל המטרות, האפשרויות, הפחדים, החוויות והציפיות שלך. אבל לתחום הזה יש גם גבולות מסוימים הנובעים במיוחד מהמאפיינים הפיזיים והחברתיים של הסביבה.
תורת השדה של קורט לוין חוקרת את ההתנהגות שלנו מתוך תחושה של פרספקטיבה כוללת. כך לא נגיע לניתוח שהכל מתפצל מעצמו. ההשפעה של התחום הפסיכולוגי על ההתנהגות שלנו היא כל כך עצומה שלוין אפילו אמר שאם לא יהיו שינויים בתחום, לא יהיו שינויים בהתנהגות.
לוין חשב שהפסיכולוגיה לא צריכה להתמקד בחקר אנשים וסביבתם כאילו היו שני חלקים נפרדים לחלוטין. במקום זאת הוא חשב שעלינו להסתכל על הדרך שבה הם משפיעים זה על זה בזמן אמת.
אם לא יהיו שינויים בשטח, לא יהיו שינויים בהתנהגות.
משתנים רלוונטיים
בדיוק כמו בשדה אנרגיה, כל חלק משפיע על כל חלק אחר. כדי להבין את ההתנהגות שלנו עלינו לזכור את כל המשתנים שמשחקים בה חלק בזמן אמת. זה נכון הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית.
אנחנו גם לא יכולים לנתח את האלמנטים האלה בנפרד. אז אנחנו צריכים להתמקד בלימוד הדרך שבה הם מתקשרים כדי לקבל תמונה מלאה של מה בדיוק קורה. לוין המציא שלושה משתנים מרכזיים להסבר הרעיון הזה. הם:
- אנרגיה: מה גורם לפעולות, מה מניע אותן. כשיש צורך, יופיע שדה אנרגיה או אנרגיה, וזה יוביל לפעולה. לכל הפעולות הללו יש מטען, חיובי או שלילי. האשמה של פעולות אלו מובילה גם לפעולות אחרות (חיוביות) או דוחפות לאחור (שליליות). ההתנהגות שמגיעה מכל זה מגיבה לתמהיל הפסיכולוגי של אנרגיות שונות.
- מתח: ההבדל בין המטרות של אדם למצבו הנוכחי. המתח הוא פנימי ודוחף אותך לעבור את הכוונות שלך.
- צורך: מה נותן התחלה למתח המניע. כאשר לאדם יש צורך פיזי או פסיכולוגי, יתעורר בתוכו מצב פנימי של מתח. מצב מתח זה גורם למערכת (האדם) להשתנות כדי לנסות לחזור למצבה הראשוני ולספק את הצורך שלה.
לוין אומר שתיאוריית השדה מראה מהן ההתנהגויות האפשריות והבלתי אפשריות של כל אדם. מודעות למרחב החיים עוזרת לנו לעשות תחזית הגיונית לגבי מה שאדם יעשה. לכל התנהגות בודדת, או לפחות לכל התנהגות מכוונת אחת, יש מוטיבציה. יש מתחים שדוחפים אותו, אנרגיות מניעות אותו, מטענים מכוונים אותו, ולכל זה יש מטרה.
מוטיבציות
קורט לוין אמר שאתה יכול להסביר את כל הפעולות שלך עם עובדה אחת פשוטה: אנו רואים נתיבים ודרכים ספציפיות לפרוק מתחים מסוימים. אנו נמשכים לפעולות שאנו רואים כדרכים לשחרר את המתח הזה.
קורט חשב שלפעולות מסוג זה חייבות להיות מטען חיובי. אז זו תהיה הסיבה שאתה מרגיש אנרגיה דוחפת אותך לבצע אותם. ואז לפעולות אחרות חייבות להיות השפעה הפוכה. הם יגבירו את המתח שלך, ולכן חייבת להיות להם אפקט דוחה.
כדי להבין את כל זה טוב יותר הנה דוגמה לצורך שיש לכולנו: הצורך בהכרה. כשאתה מתחיל להרגיש את הצורך הזה, זה מעורר מוטיבציה לקבל הכרה בתחום שמעניין אותך. למוטיבציה הזו תהיה מטען חיובי ותוביל אותך לפעול במטרה לקבל הכרה.
המוטיבציה תעיר מתח בין המצב הנוכחי שלך לבין הצורך שלך בהכרה. אז זה יוביל אותך לחשוב על פעולות אפשריות כדי לקבל את ההכרה הזו. ובהתאם לאיזה תחום אתה רוצה להיות מוכר, אתה תעשה כל מה שאתה חושב נותן לך את הסיכויים הטובים ביותר לקבל את זה.
