אפקט דאנינג-קרוגר
אפקט דאנינג-קרוגר הוא הטיה קוגניטיבית שגורמת לאנשים פחות מוכשרים להעריך יתר על המידה את היכולות שלהם ולאנשים מוכשרים יותר להמעיט בערכו. כולנו חווינו או היינו עדים לכך בשלב מסוים בחיינו. כשאנשים בורים חושבים שהם יודעים הכל או אנשים אינטליגנטים באמת חושבים שהם בורים, אפקט דאנינג-קרוגר פועל.
לאנשים הסובלים מהטיה זו יש אשליה של עליונות משלהם. הם מאמינים שהם טובים יותר מהאדם הממוצע. הם גם נוטים לזלזל באלו המוכשרים ביותר.
מחקר משנת 1999 שבוצע על ידי דאנינג וג'סטין קרוגר, שני חוקרים מאוניברסיטת קורנל, הדגים את ההשפעה הזו. דבר אחד מאוד מוזר במחקר הזה הוא שאפקט דאנינג-קרוגר נראה כייחודי לחברה המערבית. כאשר הם ניסו לחזור על המחקר שלהם באסיה, הם גילו שהדבר ההפוך בדיוק התרחש.
מה עומד מאחורי אפקט ה-dunning-kruger?
אפקט דאנינג-קרוגר טוען שלאנשים חסרי יכולת אין את היכולות הדרושות להבדיל את עצמם מאלה היותר מיומנים מהם. אנשים חסרי הידע או החוכמה לבצע, לרוב אינם מודעים לחסרונותיהם. מדענים מייחסים את חוסר המודעות שלהם לכישורים מטה -קוגניטיביים לקויים.
במילים אחרות, אותה חוסר יכולת שמובילה אותם לקבל החלטות גרועות היא מה שלא מאפשר להם לזהות את הבעיה שלהם. הם לא יכולים לזהות את זה גם אצל אנשים אחרים. למעשה, יש קבוצה שלמה של אנשים בינוניים מבחינה אינטלקטואלית שמתפרנסים מתוך אמונה שהם גאונים כריזמטיים. באופן כללי, הם עושים את זה כי אנשים אחרים מוצאים את זה מושך.
"אינטלקטואל הוא בדרך כלל מישהו שלא בדיוק נבדל באינטלקט שלו. הוא טוען שהתווית הזו כדי לפצות על חוסר ההתאמה שלו. זה ישן כמו האמרה הזאת: "תגיד לי במה אתה מתפאר ואני אגיד לך במה חסר לך". הלחם היומיומי שלנו, חסרי היכולות מציגים את עצמם תמיד כמומחים, האכזריים כיסוד, החוטאים כאדוקים, המרביצים כנדיבים, הקטנים כפטריוטים, המתנשאים כצנועים, הוולגריים כאלגנטיים, וחלשי המוח כאינטלקטואלים. "
-קרלוס רואיס זפון-
ניתן לפרש את תוצאות המחקרים של קרוגר ודנינג אחרת. עם זאת, ההשפעה היא בדרך כלל כדלקמן: מבין כל האנשים שמבצעים משימה קונקרטית, הפחות מיומנים מאמינים שהם מאוד מוכנים להשלים אותה. מצד שני, הטובים ביותר נוטים ללא הרבה אמון בכישורים שלהם.
הסיבה שבגללה אנשים לא מוכשרים מצליחים
ההסבר טמון ברעיון מרתק שנקרא כשל העולם הצודק. על פי אמונה זו, מגיע לך התוצאות שאתה מקבל בחיים. אנשים שחושבים כך מאמינים שהם נמצאים במקום בו הם נמצאים בחיים בשל יתרונותיהם.
מה שאנחנו יכולים לראות הוא שאנשים חסרי יכולת מאמינים שהם טובים יותר ממה שהם באמת. עם זאת, באופן כללי, הם לא מאמינים שהם טובים כמו אלה שבאמת מיומנים ומוכשרים. חשוב לציין שדנינג וקרוגר מעולם לא הוכיחו שאנשים לא מוכשרים חושבים שהם טובים יותר מאנשים מוכשרים. הם פשוט מאמינים שהם טובים מהם, והם צועקים את זה מהגגות.
יש הבדל משמעותי בין האופן שבו אנשים חסרי יכולת תופסים את הביצועים שלהם לבין מה שהם בפועל במציאות. לאנשים בעלי כישורים גבוהים יש מושג טוב יותר על הביצועים והיכולות שלהם בפועל.
אפקט דאנינג-קרוגר מקשה על אנשים לא מיומנים באמת לנסות להשתפר. עד שהם לא יכירו בפגמים שלהם, הם לעולם לא יוכלו להתגבר עליהם. מצד שני, הטיה קוגניטיבית זו מונעת מאלה שכבר מיומנים לעשות את המיטב המוחלט. הסיבה לכך היא שאמון בעצמך הוא חיוני להצלחה.
דוגמאות לאפקט ה-dunning-kruger
אם אתה לא ממש טוב בשפות, למשל, אולי יהיה לך קשה לראות את זה. הסיבה לכך היא שחסרים לך הכישורים הדרושים כדי להיות מסוגלים להבחין בין דובר שפה זרה טוב לרעה. אם אינך יכול לשמוע את ההבדל בין שתי פונמות שונות, כיצד תוכל לדעת למי יש הגייה טובה ולמי אין? אם אתה יודע רק כמה מילים בשפה זרה, איך תוכל להשוות את גודל אוצר המילים שלך לזה של אחרים?
או אולי שמעתם מישהו מדבר פעמים רבות על משהו שהוא לא יודע עליו כלום. מי שכן יודע, לעומת זאת, נשאר בשקט. אפשר אפילו לראות דוגמאות לכך בתקשורת. אנשים שמים לב יותר למי שמדבר בביטחון גם אם הם לא דוברי אמת.
סיכום
בעיקרון, אפקט דאנינג-קרוגר קובע שאנשים בורים חושבים שהם טובים ואלה שבאמת טובים מאמינים שהם לא מוכשרים.
התגברות על השפעה זו היא חיונית עבור החברה שלנו. כתוצאה מכך, אם אי פעם אתה חושב שאתה יודע את האמת, דבר. אנחנו צריכים יותר אנשים חכמים שיהיו בטוחים בעצמם וישתפו את הידע שלהם עם אחרים.
