עבור העולם, אני פסימי. עבור האנשים שלי, אני אופטימי.

כמה רגשות ותחושות אופטימיים יכולים להיות מתעוררים רק על ידי יחסים אישיים עם המשפחה והחברים הקרובים ביותר. תמיכה רגשית, אהבה, ביטחון והגנה גורמות לנו להסתכל על האנשים שסביבנו מנקודת מבט מלאת תקווה, למרות הבעיות שמבלבלות את האופק. העולם יכול להיות מקום שפל, אבל תחושות הנוחות שמספקות האנשים שלנו גורמות לנו לחוות אותו כחם ונועד עבורנו (לפחות חלקית).

כשאתה מסתכל על העולם, לפעמים אתה מבחין בקקופוניה של מצבים ועובדות שדוחות אותך. זה גורם לך להרגיש פגיע וקטן מול כל כך הרבה חוסר הבנה כלפי מצבים מסוימים. לפעמים, אתה אפילו יכול לראות את העולם כמקום מאיים. אבל כשאתה מסתכל סביבך על הסביבה הקרובה שלך, אתה נוטה למצוא עידוד וביטחון. זה קורה מסיבות רבות, אבל במיוחד בגלל שאתה משתתף דרך מערכות היחסים האישיות שלך.

להיות מוקף באנשים שנותנים לך תחושת ביטחון והבנה גורם לך להיות אופטימי. או שזה גורם לך לאמץ את נקודת המבט של אופטימיסט מכיוון שאתה נוטה לראות ולשפוט דברים בצורה חיובית יותר. אי הידיעה כיצד לטפל בקשרים החברתיים שלך עלולה להזיק. מזיק כמו קיום אורח חיים בישיבה, להיות אלכוהוליסט או לעשן חפיסה ביום.

למה אנחנו מוצפים בפסימיות כשאנחנו מסתכלים על העולם?

עובדה שהסטטיסטיקה מראה, בהשוואה לתקופות קודמות, שמצבו של העולם טוב יותר מתמיד. עם זאת, הנטייה המגוננת של המוח גורמת לנו להקדיש תשומת לב רבה יותר לחדשות מאיימות, ומכניסה אותנו למצב מתמיד של אזעקה.

אנו חיים בעידן של האלימות הפחותה בהיסטוריה האנושית. העוני הצטמצם במידה ניכרת. האוכלוסייה הגלובלית היא ארוכת טווח, והעולם, באופן כללי, הפך לדמוקרטי יותר. למרות כל זאת, אנו שומעים לעתים קרובות ביטויים המתארים עולם בהידרדרות מתמשכת. "זה כבר לא מה שהיה פעם" או "הכל היה טוב יותר בימי". אבל הסטטיסטיקה, כפי שכבר הזכרנו, מספרת סיפור אחר.

מה גורם לדיסוננס הזה בין המצב הנוכחי של העולם לבין המצב הגלובלי של פסימיות לגבי התפתחות הפלנטה? סטיבן פינקר, פרופסור באוניברסיטת הרווארד, מסנתז ומסביר מדוע. הסיבה העיקרית מאחורי העיוות הזה היא עד כמה הפילטר הפסימי יכול להיות חזק ומתעקש.

המוח האנושי מתוכנת לזהות תחילה ולהעביר דרך המודע את סכנות העולם. וקצת חדשות רעות יכולות בקלות להעמיד את איכות החיים שלנו על הסף. במקום זאת, חדשות טובות אינן איום. זו אחת הסיבות לכך שהבולטות של חדשות שליליות גדולה יותר. זה גם מסביר מדוע, באופן כללי, חדשות רעות משאירות חותם עמוק יותר על הזיכרון שלנו.

למה אנחנו יותר אופטימיים כשאנחנו מסתכלים על האנשים שלנו?

המפתח הוא ההסתכלות האופטימית שלנו על החיים כשאנחנו מסתכלים על האנשים שלנו, על אותם אנשים שבחרנו מרצון לחלוק איתם את החוויות האישיות ביותר שלנו, וזה מבוסס על כמה אנחנו אסירי תודה להם. הסוד טמון בלהעריך את כל הדברים שהאנשים שלנו עושים עבורנו, מבלי שהם באמת יהיו משהו יוצא דופן. אלה יכולים להיות פשוט הדברים שאנו לוקחים כמובן מאליו.

האם אנחנו באמת מתחשבים בכמה אנשים תורמים להפיכת חיי היום-יום שלנו לאפשריים? האם אנחנו יודעים את חשיבות הרגשות שמערכות היחסים שלנו מספקות?

אין להכחיש שאנו חייבים הכרה עצומה לכמות אינסופית של אנשים שמאפשרים את חיינו. או פשוט לאנשים שנתנו לנו ליהנות מהרגע הנוכחי. וכדי שנוכל לבטא זאת, עלינו להיות מודעים לדברים הטובים והחיוביים שמקיפים אותנו.