האם אתה יודע מהי הימנעות מהיקשרות?
כאשר המבוגרים שדואגים לנו ימלאו את תפקידם היטב, סביר להניח שנפתח סוג בטוח של התקשרויות, ללא תלות במזג שלנו. אנחנו תלויים באדם האחר, אבל זה לא מעורר תחושות של חרדה או תסכול. מצד שני, כשאנחנו ללא השגחה, או דחויים, סביר להניח שנפתח קשרים של התקשרות לא בטוחה. זוהי צורה של תלות עמוסה במצוקה ואדישות.
" לאויבים כמו שנאה והיקשרות אין רגליים, זרועות או כל איברים אחרים, ואין להם שום אומץ או מיומנות. אז איך הם הפכו אותי לשפחה שלהם? "
-שנטידיבה-
לאופן שבו קשרים אלו נוצרים בשנים הראשונות לחיינו תהיה השפעה רבה על האופן שבו אנו יוצרים קשרים רגשיים עם אנשים אחרים. אלא אם כן נעשה התערבות מודעת בתחום הזה. אז אפשר לומר שהקשרים האלה משאירים חותם עמוק, כמעט קבוע. בדרך זו, מה שאנו מסוגלים לראות בגיל מבוגר הוא נטייה לשכפל את סגנון ההתקשרות שחיזק אדם בינקותו. בדרך זו או אחרת מערכות יחסים מוקדמות של התקשרות כבר אמרו לנו למה אנחנו יכולים או לא יכולים לצפות מאנשים אחרים, בין אם זה נכון או לא.
תורת ההתקשרות
ג'ון בולבי, פסיכואנליטיקאי בריטי, התעניין במושג ההתקשרות ופיתח תיאוריה לגביו. בהתבסס על תצפיותיו הוא ביסס את הרעיון שיש לנו נטייה פילוגנטית לפתח קשרים. קשרים אלו מכוונים במיוחד לכל האנשים שנותנים לנו הגנה וביטחון. או האנשים שבין אם כן או לא, אמורים לתת אותם לנו.
לאחרונה, הפסיכולוגית מרי דינסמור איינסוורת זיהתה שלושה סוגים של התקשרות. אלו הם: התקשרות בטוחה, התקשרות אדישה או עמידה, והימנעות או דחיית התקשרות. לפי המחקר שלה, רוב האנשים מפתחים את הסוג הראשון. אבל יש גם הרבה אנשים שנכללים בשתי הקטגוריות האחרות.
התקשרות בטוחה מאפשרת לנו לבנות קשרים רגשיים הדוקים וספונטניים. התקשרות לא בטוחה (אמביוולנטיות והימנעות) מפנים מקום להדחקה כבדה וקשה ליצור קשרים אינטימיים עם אנשים אחרים.
מאיפה מגיעים סוגי ההתקשרות
כאשר להורים יש גישה טובה וזמינות נאותה עבור ילדם, הם יוצרים קשרים הדוקים של ביטחון. בתרחיש זה הילדים פועלים בצורה צפויה. אם אמם מתרחקת, הם בוכים ומרגישים אי נוחות לכמה שניות עד שהם מתמצאים. כשהיא חוזרת, הם מפגינים אושר ומביעים חיבה ושמחה.
אם ההורים מרוחקים כלפי חוץ או אפילו רק מציגים סימן של דחייה כלפי ילדם, או אם מצד שני הם שתלטן מדי, סביר להניח שהתינוק/ילד יפתחו סוג לא בטוח של התקשרות. כאשר זה קורה, הילדים רואים שהצרכים שלהם לא יסופקו או חוששים שהם לא יהיו מסופקים לזמן מה. מכאן החרדה או ההימנעות שלהם כדרך להגן על עצמם מפני הנטישה או האדישות שהם צופים.
הם עשויים אפילו ללמוד שגילויי חיבה מעצבנים את האנשים שהכי אוהבים אותם: ההורים שלהם. אז, הקטנים מתחילים לחסוך מהם מהרגשות שלהם. בתרחישים אלה, כאשר האם מתרחקת, הילד בקושי מגיב. וכשהיא חוזרת, הילד נשאר מרוחק ושקוע בעצמו. כך הם מפתחים עצמאות מזויפת.
ההשפעות של הימנעות מהיקשרות וכיצד להתגבר עליה
ההשפעות של הימנעות מהיקשרות עוקבות אחריך כל הדרך לבגרות. ילדים שגדלו באותם תנאים הופכים למבוגרים שמתגלה ככמעט שאינם מסוגלים להביע את רגשותיהם. אבל לא רק להביע אותם, אלא גם להרגיש ולזהות אותם. הם ינסו להתרחק רגשית מהכל ומכולם. הם עשויים להיות אדישים סביב אחרים ואמביוולנטיים לגבי הרגשות שלהם.
מצב זה בא לידי ביטוי במיוחד בעולם הזוגיות. הם חוששים מאובדן יקירם. הם חושבים על ידי אי הצגת או מזעור הרגשות שלהם הם יגנו מפני סבל בסופו של דבר. הם בורחים מדיאלוגים אותנטיים ונבהלים עוד לפני שהם קורים. במקום להביע את אי הסכמתם במילים, הם יעשו זאת בהתקפי זעם ובעימותים מזויפים. הם סובלים הרבה כי הם לא יכולים לאהוב בשלווה. במקום זאת הם אוהבים כאילו היה איום רציני תלוי מעל ראשיהם. איום שהרבה פעמים הם לא מצליחים לזהות.
למרות שדפוסי התקשרות נוטים להישאר, תמיד אפשר לחדד וללטש אותם. לפעמים חוויה של אובדן של אחד מאותם אהובים מביאה איתה השתקפות ושינוי דפוסים. לפעמים אנשים משיגים את זה על ידי פנייה לפסיכותרפיסט. אפשר גם להיות מודע לזה ולעבוד על זה בנפרד כדי ללמוד איך להתחבר לעולם בצורה יותר בונה.
התגברות על הימנעות מהיקשרות פועלת על ידי שיקום היחסים בין האדם לעולמו הפנימי. במקרים רבים זה עובד על ידי החזרת חוסר הערכה עצמית פגום, בלתי מזוהה וכואב. רק כאשר מערכת היחסים הזו בריאה, ניתן לאדם לחשוב על העולמות הפנימיים של האנשים הסובבים אותו. לכן, האפשרות של אמפתיה בחשיבה על הרגשות של כל אחד אחר יכולה להיוולד רק ברגע שהם מתחילים לחשוב על הרגשות שלהם.
אז, במובן הזה, חשוב מאוד לשנות את דפוסי התקשורת שלנו. לפתוח אותם, לטוב ולרע. כך נוכל לקבל את היכולת להביע את הרגשות שלנו בצורה מבוקרת שתיתן לכל השאר הזדמנות לקבל אותם, לאמת אותם, ובמקרים מסוימים, ללכת איתם.
זה נשמע קל כשאנחנו אומרים את זה ככה, אבל אם זה קשה ללמוד, זה אפילו יותר קשה להתנתק. נהוג לחשוב שמה שאנו לומדים כתינוקות, או הרבה ממה שאנו לומדים, הוא הבסיס שבו בנינו את שאר הידע וההרגלים המאפיינים אותנו כעת. לפעמים כדאי מאוד להיעזר באיש מקצוע. אבל רעידת האדמה שאנו עלולים לגרום על ידי הזזת יצירה חשובה כמו סגנון ההתקשרות שלנו עלולה להרוס אותנו.
