אנחנו כבר לא מי שהיינו פעם
אנחנו כבר לא אותם אנשים שהיינו אז, כשהכל נראה קרוב ורחוק כאחד. לעולם לא נהיה האנשים שהיינו כי החיים דורשים מאיתנו להשתנות. לא להיות "מי שהיינו" אומר שהתמזל מזלנו שחווינו חוויות ששינו אותנו ולמדנו מהן.
לעתים קרובות קל לאשר שהסובבים אותנו השתנו ולכן, כך גם מערכת היחסים שלנו איתם. פעמים אחרות, אנו מתקשים להבין שגם אנחנו שונים ולהבין שהטעות היא להסתכל לעבר בעיניים של היום.
כשאנחנו בעצמנו משתנים
הגיוני לציין שבדרך כלל אנחנו מגדירים את עצמנו במונחים של אירועים מרכזיים שהותירו בנו חותם ושאנחנו יודעים שנזכור לנצח. אירועים אלו יכולים להיות תוצאה של אינטראקציות עם המציאות, מטיול ועד לאכזבה רומנטית, ואפילו החרדה מפני הצורך להתמודד עם תשלום משכנתא.
נניח למשל שאנחנו עוזבים למדינה אחרת לזמן מה. שם נצטרך להסתגל לאורח החיים של אנשיה, למנהגים שונים משלנו ולנקודות מבט שיפתחו את דעתנו. או דוגמה אחרת יכולה להיות להאמין שמצאנו חבר ללא תנאים ולגלות שזה לא נכון.
בין אם החוויה טובה או רעה, מספיק שהיא תמלא אותנו ברגשות. לעולם לא נשכח את האושר האמיתי, וגם לא נשכח את הנפילות שלנו. מה שנשאר אחרי שעברנו את החוויה יהיה המודל של מה שאנחנו היום. המהות שלנו זהה, אבל אנחנו לא.
כשהמעגל החברתי שלנו משתנה
אם עלינו להשתנות כאינדיבידואלים, גם אחרים ישתנו ולכן, כך ישתנו כל מערכות היחסים שאנו חולקים. כאשר המעגל החברתי שלנו משתנה - משפחה, חברים, בן / בת הזוג שלנו - זה מועיל להיות מסתגלים לשינויים.
עם זאת, יכול לקרות גם שהשינויים יובילו לפרידות. חשבנו שאנחנו מכירים את האנשים לגמרי ולא הבאנו בחשבון שאף פעם לא מכירים מישהו לגמרי כי אנחנו כל הזמן גדלים.
"עם זאת, מה אתה רוצה שאגיד? הזמן מתגבר על הכל. הוא מביס אותנו בלי חמלה, בצורה נוראית ואכזרית.
כי יום אחד אתה פוגש אותה ברחוב, הוא מנשק אותך קלות על הלחי ומחייך - "הם מחכים לי" - והולך."
רודולפו סראנו
כשמישהו במעגל החברתי שלנו עוזב, זה כואב לנו מאוד ונראה כאילו העולם שלנו מתמוטט. רק זמן ומאמץ גורמים לנו למצוא את האדם הזה שוב ולאשר שהפצע החלים. שוב, נבין שאנחנו כבר לא מי שהיינו.
אנחנו כבר לא אותו דבר
הזמן מניע אותנו: הוא עובר עלינו, הוא מטלטל אותנו, הוא מלמד אותנו, הוא חושף אותנו ויותר מהכל, הוא לא נותן לנו להישאר אדישים. למעשה כל יום, גם אם הוא נראה מבוזבז, היה בעל משמעות. אנחנו כל הזמן מחליטים וכשאנחנו מחליטים, אנחנו מרשים לעצמנו להיסחב.
"כשחשבנו שיש לנו את כל התשובות, פתאום כל השאלות השתנו."
-מריו בנדטי-
ללכת לאיבוד זה בסדר למרות שזה לא נראה ככה על פני השטח. זה לא משנה אם הלכנו לאיבוד בשמיים, כמו כשאנחנו נשמרים בענן של אושר קבוע או אם הלכנו לאיבוד כי נשארנו על הקרקע יותר מדי זמן. שני הדברים היו המורים שלנו והם יעצבו אותנו קצת יותר, גם פיזית וגם פסיכולוגית.
מה שחשוב זה לאזור אומץ להמשיך ולהכיר את עצמנו ואת הוודאות לדעת איך ומי אנחנו. כך נוכל להתמסר לכל השאר במלואו ולמצוא מוקדי שמחה שממלאים אותנו. במילים אחרות, אם נזהר דרך השינויים שלנו, נעזור לאחרים לזרוח עם השינויים שלהם.
