אל תיתן לפצעים הרגשיים שלך לשנות את מי שאתה
תמיד חשוב להבין מתי שלב בחיים הגיע לסיומו. אם אחד מתעקש להישאר בשלב הזה מעבר לזמן הנתון שלו, הם מפספסים את האושר והמשמעות שיש לשארית חייהם להציע. מעגלים נסגרים, דלתות נסגרות, פרקים מסתיימים... איך שלא תרצו לקרוא לזה.
הדבר החשוב הוא להיות מסוגל לסגור אותו, ולהיות מסוגל להרפות מהשלב הזה ומהרגעים האלה שהם עכשיו לנצח בעבר.
אי אפשר לחיות בהווה ולהשתוקק לעבר בעת ובעונה אחת. הם חייבים לשאול את עצמם למה. מה שקרה קרה, ואתה חייב לשחרר את זה ולשחרר את עצמך ממנו. ילדות היא לא נצחית, לא גיל ההתבגרות, לא אורח חיים ולא מערכות יחסים.
דברים קורים, ואז חייבים להשאירם בעבר; צריך לשחרר אותם.
-פאולו קואלו-
לעתים קרובות אנו בוחנים מחדש את העבר, ופעמים רבות, מסוגלים ליישם את מה שאנו לומדים ממנו לחיינו הנוכחיים. למרות היכולת לעשות זאת, לעתים קרובות אנו מאבדים את הזהות הרגשית שלנו בתהליך. זה הופך לנפגע מהשפעותיהם של פצעים רגשיים מהעבר שנותרו פתוחים, מעולם לא טופלו, מעולם לא נרפאו.
עם הזמן, עם כל רגע שאנחנו חושבים על זה או שומעים על זה, הפצעים הרגשיים הללו מתרחצים ונדבקים. זה מדכא את היכולת שלנו להיות האני האמיתי שלנו ולאמת את הרגשות שלנו.
נראה שהתרגלנו למדי לחיות עם הכאב הרגשי הסמוי הזה, ולהתנגד לטפל בו. במקרים מסוימים, המוח שלנו עשוי אפילו לנתק את יכולתו לחוש רגשות מסוימים על מנת להימנע מתחושת כאב.
עם זאת, אנו יודעים, עמוק בפנים, שהפצעים הללו הם שמונעים מאיתנו להתקדם בחיים. הם מונעים מאיתנו ליהנות באמת ממה שסביבנו ומלהתחייב לחלוטין לרגע הנוכחי.
האמת היא שלמרות שאומרים שהעבר הוא חבר ותיק שעלינו לברך אותו מרחוק, עלינו פשוט להכיר בו ולרפא אותו כדי להימנע מלהיות נוח לחיות בו.
ניקוי העבר וחיטוי הפצעים הרגשיים שלנו
את מה שנהנינו פעם, לעולם לא נאבד. כל מה שאנחנו אוהבים מאוד הופך לחלק ממי שאנחנו.
-ברנרדו סטאמאטאס-
שאלת מיליון הדולר היא: כיצד הפצעים הרגשיים הללו חודרים ומדביקים לנו את הנשמה? הם עושים את זה בהקרבה ובזעם, בפחד נטישה, בחוסר תוקף, בחוסר תוקף, בבדידות ובבגידה, בחוסר תמיכה ובחוסר הבנה, בעצב והונאה, בגעגועים ובאשמה.
למעשה, לעתים קרובות אנו יכולים למצוא רק בפצע אחד רבים מהרגשות והתחושות הקשים שמנינו זה עתה. אבל, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לרפא את עצמנו באמת ומלא?
- הסתכלו פנימה אל עצמנו ומצאו את הפצעים שלנו. היכן אנו חשים כאב? האם אנו מרגישים לא בנוח לדבר על משהו או מישהו ספציפי? האם זה גורם לנו להרגיש עצובים או כועסים? ממתי אנחנו מרגישים ככה? אפשר להבין למה?
- דברו על זה. זה אולי לא קל; הפצעים שלנו והכאב שהם מייצרים מגבילים אותנו. זה לא משנה כמה זמן לוקח לך להוציא את הכל החוצה, אתה חייב לרוקן את עצמך מהרגש העצור הזה. בקשו מחבר טוב ואמין שיעזור לכם בכך. שחרור הרגשות המודחקים והחנוקים שלנו הוא נחמה מדהימה ומרפאה.
- פתחו את הפצעים שלנו ותנו להם לנשום; תן להם לשרוף; זה אומר שהם מרפאים. פצעים מהעבר הרגשי שלנו מתנשאים ומשפיעים על התחושות, הרגשות והמחשבות שפוגעות בנו. לכן, עלינו להפסיק להנציח את נוכחותם בליבנו ובמוחנו. השליליות הזו חיה על חשבוננו, ומשפיעה עלינו בדרכים שלא היינו מדמיינים.
נקז את הפצעים שלך על ידי בכי; לגרש את הכאב שלך. עשה מה שאתה רוצה, אבל סגור את הדלת בפני הסבל שלך כדי שהוא לא יחזור פנימה. רק אז תרגיש את עצמך באמת ותתחיל לשחזר את זהותך.
לעזוב...
אם זה לא מביא אושר לחיים שלך... עזוב את זה.
אם זה לא מלמד אותך משהו, או אם זה לא בונה... עזוב את זה.
אם זה לא נותן לך לגדול, עזוב את זה.
אם זה לא מזהה את הכישרונות שלך, עזוב את זה.
אם זה לא מחבק את מי שאתה, עזוב את זה.
אם זה לא דוחף אותך קדימה, עזוב את זה.
אם הכל דיבורים וללא מעשים, עזוב את זה.
אם אין מקום עבורך בחייו, עזוב אותו.
אם זה מנסה לשנות אותך, עזוב את זה.
אם הוא כופה את האגו שלו, עזוב אותו.
אם החסרונות עולים על היתרונות, עזוב את זה.
אם זה לא תורם חיובי לחיים שלך, עזוב את זה.
עזוב את עצמך... הנפילה תהיה הרבה פחות כואבת מהכאב להישאר שבוי בעבר, במה שהיה אבל כבר אינו.
