אני מאחל לך אושר

אנחנו לא צריכים להיות מחפשי אושר
אנחנו לא צריכים להיות מחפשי אושר, אלא בונים של אושר.

לעתים קרובות אנשים יאמרו דברים כמו "אני מקווה שאתה מאושר", אבל בדרך כלשהי, אתה יכול לחוש שהם גם אומרים "אבל לא יותר ממני".

זה כאילו הם היו קצת מבולבלים כשראו דברים טובים קורים לאנשים אחרים, בזמן שהם עצמם תקועים, תקועים בחיי היומיום, ומעל לכל, לא מסוגלים לשמוח באושרם של אחרים.

אנשים מאושרים אותנטיים הם אלה שמסוגלים להכיר בהישגים של אנשים אחרים ולשמוח מכל טוב שקרה להם, כאילו הם עצמם עוברים את אותו הדבר.

אם יש דבר אחד שמאפיין כל אחד מאיתנו, זה שאנחנו מחפשי אושר קשים. אנחנו קובעים לעצמנו פרויקטים, רודפים אחרי החלומות שלנו, ובונים תקוות וציפיות. ואולי זו הסיבה שאנשים צופים בחשדנות בעוד שאחרים משיגים את תחושת הרווחה היקרה הזו לפני שהם עושים זאת.

זו טעות. שמירה על רעיון זה היא הסתכלות על החיים דרך נקודת מבט שגויה. אנחנו לא צריכים להיות מחפשי אושר, אלא בונים של אושר. משהו שיכול לעזור לנו ליצור אושר הוא לשים לב לכל הדברים הטובים שמקיפים אותנו, וגם למה שאנשים אחרים חיים ומשדרים לנו.

לבבות אנוכיים ומוחות סגורים אינם מסוגלים להעריך את האושר של אנשים אחרים. הם פשוט מעמיסים על עצמם בחשש וקנאה. לעתים רחוקות הם מסוגלים ליהנות מהדברים הקטנים, ממשיכות המכחול היומיומיות שבהן נמצא אושר אמיתי.

לחגוג את האושר של אחרים אינו הזוי

וולטייר נהג לומר שאנשים מחפשים אושר כמו שאנשים שיכורים מחפשים את בתיהם. הם מגששים ומועדים, בידיעה שיש להם אחד, אבל בלי לזכור היכן הוא. במציאות, זה מסובך, ועוד יותר אם אנחנו מדברים על האושר של אחרים, על כל דבר טוב שקורה לאנשים אחרים אבל לא לעצמנו.

להיות מאושר עבור אנשים אחרים אינו הזוי; רבים מאיתנו עושים את זה כי זה מה שאנחנו מרגישים. כי אושר מועבר ומשותף, כי לבבות אותנטיים נהנים לראות אנשים אחרים מצליחים.

הרגשה של שמחה מלראות אושר ולרצות שדברים טובים יקרו לאנשים שאנו אוהבים, מציעה שלווה ואיזון לנפשנו.

אושר הוא לא משהו שצריך "להשיג". אושר הוא יבול יומי שניתן להעריך מעומק ליבנו אם נדע להבין.

לראות את הדברים הטובים שאנשים אחרים עשו לא מוריד ממה שיש לנו. לאנשים שיודעים לזהות את האצילות של אחרים יש אצילות בתוכם.

לכן, בכל יום בחיי, אני רוצה שהכל טוב יקרה לך
לכן, בכל יום בחיי, אני רוצה שהכל טוב יקרה לך.

ישנם אנשים המשבחים את עצמם על היותם מאושרים כאשר אנשים אחרים מצליחים, אך עם זאת, הם חשים בסתר קנאה, ריקנות אישית וחוסר שביעות רצון. לחגוג את האושר של אנשים אחרים זה לדעת איך לחלוק, לשמור על איזון פנימי שבו אתה מעלה את שמחת החיים הפשוטה ואת יופי החיים עצמם.

אנחנו בטוחים שבשלב מסוים הרגשת שאנשים שחשבת שאוהבים אותך לא נראו מרוצים כשהגעת להישגים מסוימים, כשהחיים העניקו לך משהו שבאמת מגיע לך.

למה זה קרה? מדוע נראה שחלק מבני המשפחה והחברים רוצים שתהיה מאושר, רק כל עוד אינך מאושר מהם? נסביר להלן.

אי שקט על אושרם של אחרים

הם אומרים שאתה יודע מי באמת החברים הטובים שלך בתקופות רעות. עם זאת, רגע מפתח נוסף שבו אתה יכול להעריך את הכנות שלהם הוא כאשר המזל יורד עליך, כאשר אתה משיג את הרצונות שלך. אם האדם הזה מראה אושר אמיתי ומשתף אותך בהתרגשות, לעולם אל תאבד אותו.

אני לא חומד את האושר שלך, ואני לא מקנא בניצחונות שלך או בהישגים שלך. אני חוגג את הניצחונות שלך כאילו הם שלי, ולבי פועם יחד עם השמחות והצער שלך. לכן, בכל יום בחיי, אני רוצה שהכל טוב יקרה לך.

למשפט "אני רוצה שתהיה מאושר, אבל לא יותר ממני" לא תמיד יש את אותה קונוטציה שלילית, וגם אין זה אומר שאותו אדם מרוצה כשדברים רעים קורים לך.

לפעמים זה משקף אובדן שליטה. תחשוב על אמהות רעילות או משפחות. כשאחד הילדים משיג משהו עם בן/בת הזוג, זה מרמז ששמחה אמיתית נתפסת כאיום ברור. הם מאבדים שליטה על ילדיהם.

פעמים אחרות זה אומר חוסר דמיון. אולי החברים שלך סומכים עליך שתהיה לך אותו מצב עבודה כמוהם, למשל. כאשר אתה מקבל קידום או מוצא עבודה טובה יותר, נשבר הדמיון שפעם איחד אותך, מה שעשוי לשבור קשר מסוים.

יש זמנים שבהם השגת אושר פירושה צורך לעשות שינוי בחיים, ואפילו לקבוע סדרי עדיפויות חדשים. כי בסופו של דבר, החיים הם מסע של התחדשות מתמדת שבו פתאום משהו מחוצה לנו מבקש מאיתנו להגיב בשיפוץ פנימי.

לעולם אל תפסיק לשים לב לכל הדברים הטובים ולצירופי המקרים הנפלאים שכל יום מביא, ותחגוג את האושר של אנשים אחרים כאילו הוא שלך, כי אהבה היא הדבר היחיד שגדל כשחולקים אותה בכנות.