מי שמתמודד עם מצוקה ראוי לכוח
החיים יפגעו בך ביותר מהזדמנות אחת, ולפעמים הם עושים זאת הכי חזק שהם יכולים. זה מעמיד אותך מול מצוקה של סערה עמוקה ונצחית. זה מנער את כל האיזון הרגשי שלך ומעמיד אותו במבחן.
בהתחלה יש לך הרגשה שמשהו רע עומד לקרות ושהשמיים שלך מתעננים. בשלב הבא אתה מגלה שזה היה נכון. אתה מוצא את עצמך מותקף ברוח שדוחפת אותך אל הקירות וממלאת אותך בחרדה. מתחיל לרדת גשם ואפילו ברד.
כשאתה ברגע הזה, הסערה מאלצת אותך לקבל החלטה. אתה יכול לקבל את זה כהזדמנות להתמודד עם מצוקה עד שהסערה תעבור. או שאתה יכול לתת לעצמך ליפול, מובס, בגשם הנצחי. אתה צריך להתמודד עם מצוקות בכוח הפנימי שלך ולהמשיך קדימה.
אור נכנס דרך הסדקים
זה לגמרי מובן שאם אתה בסערה, הדבר היחיד שאתה חושב עליו הוא בקור, בחושך וברטיבות שהגוף שלך מרגיש. עם זאת, אתה לא יכול לשכוח שגם בנסיבות העגומות ביותר, אור השמש תמיד מסתתר מאחורי העננים.
זה עשוי להיראות נדוש או קשה ליישום, במיוחד אם אתה מתקשה. אבל האור תמיד נכנס דרך הסדקים. וכשהלב שלך סובל הכי הרבה, אז יש לו הכי הרבה סדקים.
"מצוקה היא הזדמנות של סגולה."
-סנקה-
מסיבה זו יש רבים שאמרו שמצוקה היא הזדמנות לפגוע בעצמך בפנים. וגם כדי ללמוד למה אתה עושה את זה. מצוקה יכולה להיות גם דרך ללמוד משהו על עצמך שלא ידעת שיש לך.
להוציא את הרגשות שלך החוצה
אנשים רבים עוברים משהו חשוב מאוד שיכול להגביר את הכאב שלהם, ואולי אתה אחד מהם. באותם רגעים שבהם אתה מרגיש הכי גרוע שלך, באופן פרדוקסלי, אתה לא מסוגל לבטא את הרגשות שלך. אתה גם לא יכול לשחרר קיטור עם אחרים. זו בעיה, כי הוצאת הרגשות שלך החוצה היא הדרך שבה אתה משתחרר מהם. זה גם מרמז לתת לאחרים לעזור לך.
אם אדם אהוב נפטר ומשאיר בתוכך חלל גדול. אם נפרדת מבן הזוג שלך. אם אתה סובל ממחלה שמתנה את חייך... לא משנה מה המניע של המצוקה שפוצעת אותך, זה מועיל שאתה חולק אותה עם מישהו. מישהו שמוכן להקשיב ולתת לך יד.
"למצוקה יש את המתנה של כישרונות ערים
שבעתות שגשוג היו נשארים רדומים".
-הורציו-
להיפך, אם גם זה מסובך מדי עבורך, תוכל למקד את הרגשות שלך לפעילות אחרת. כזה שיאפשר לך להחצין אותם. כתוב, צייר, רקד או כל דבר אחר שאתה נהנה ממנו ושגורם לך להרגיש בנוח. זכור שמה שהפה אינו מסוגל לומר, הגוף מראה ומתבטא באמצעות בעיות בריאותיות.
עזוב את הפחד
ככלל אצבע, סערות מייצרות בתוכנו פחד ומסיתות אותנו לחפש מפלט ומקלט. בחיים האמיתיים, בדיוק אותו הדבר קורה. ככל שהמצוקה הפוקדת אותנו והתהום שאנו צריכים להתמודד גדול יותר, כך גדל הרצון למצוא מקום שבו אנו מרגישים בטוחים.
הכמיהה הזו לחום בימים הקרים ביותר בחיינו היא שדוחפת אותנו להסתכל על הפחד באומץ. זו הדרך היחידה שבה אתה יכול לשים לב לכוח שיש לך באמת בפנים. ההיאחזות ברעיון שאנו יכולים להתגבר על החולשה ממנה אנו סובלים, זה נותן לנו תקווה וסיבות לחיות.
מגיע זמן שבו אתה צריך להילחם, לשבור את הקליפה המשתקת אותך ולזנק כדי לא ליפול יחד עם הפחד והכאב שלך לתהום. אז תתמודדו עם המצוקה והייתם ראויים לכוח שהפגנת. הכוח שלא חשבת שיש לך, אבל שייך לך. אבל זכרו: מי שמתמודד עם מצוקותיו, ראוי לכוח, ובגלל זה הוא שלו.
"הייתה לי הזכות להרגיש שאיבדתי הכל.
התמזל מזלי אז לגלות מה אני באמת צריך.
לעצב לפעמים יש טעם של שלום".
שרה בואנו-
