כל יום אני מרגיש פחות מושלם

או אפילו הבת או האישה המושלמת
אין דבר כזה הגוף המושלם, איש המקצוע המושלם, האם המושלמת, החברה המושלמת, או אפילו הבת או האישה המושלמת.

כל יום אני מרגישה פחות מושלמת, ובמקום להטריד אותי, התחושה הזו גורמת לי להיות גאה ומאפשרת לי להיות הרבה יותר חופשייה, הרבה יותר עצמי. עכשיו אני הולך ביתר קלות, בלי משקל של אנשים אחרים על כתפי, בלי קוצים בלב. אין עוד אבנים למעוד במדרגה מלאת התקווה שלי באמצע המסע שלי לעבר הרמוניה ואפשרות.

את כל הרעיונות הללו אפשר לסכם במילים "צמיחה אישית". תעשיית ההוצאה לאור מדגמנת גישות, אסטרטגיות ויכולות מרובות שבהן אתה יכול להשתמש כדי לקחת את הצעד ולהשקיע בעצמך באמת. עם זאת, זה לא בדיוק קל למצוא את הכישרונות החבויים האלה, למקסם אותם ולהסתכל אל האופק במוח צלול ובלב זוהר.

"בשביל מה אני רוצה רגליים אם אני יכול לעוף?"

-פרידה קאלו-

תעשיית ההוצאה לאור די מודעת לכך שהקהל שדורש הכי הרבה חומר קריאה העוסק בהתפתחות אישית וצמיחה היא נשים. נשים מבקשות לחרוג מגבולות ההקשרים שלהן כדי שיוכלו לגדול, לשנות את המציאות שלהן ולשנות את החברה, שבה השינוי נוטה להיות איטי מאוד והגבריות ממשיכה לשלוט.

זה לא קל. בעולם שלנו, צמיחה אישית היא דרישה בסיסית בכל ארגון. כל עסק נשלט על ידי חוק חיוני: או שאתה צומח, או שאתה מתאבד. עם זאת, צורך זה אינו כה מפורש ברמה האנושית. לפעמים, צמיחה כרוכה בהפסקת הפחד מהרמת הקול, העזה להתנגד לנורמות שנקבעו ולהפגין את היכולת שלך. נשים כבר עושות קפיצת מדרגה בתחום הזה.

צמיחה אישית פירושה להתעלות על עצמך

רוב קוראינו שמעו על היררכיית הצרכים המפורסמת של אברהם מאסלו. תיאוריה זו, שפיתח ב-1940, מציבה את המימוש העצמי בראש הפירמידה כדי לשקף את אלה שהגיעו לבסוף להתפתחות אישית אמיתית.

עם זאת, מה שלא כולם יודעים הוא שמסלו עצמו הבין שני עשורים לאחר מכן שהתיאוריה שלו לקויה. החיפוש אחר מימוש עצמי מרמז שאנו ממקדים את כל המאמצים, היכולות והאנרגיה שלנו אך ורק בעצמנו. זה אומר שאנחנו כמהים להיות מסוגלים, עצמאיים, יצירתיים, אמיצים, ומעל הכל, עצמאיים כמעט בכל דרך.

מאסלו הבין שרוב האנשים פירשו את ראש הפירמידה שלו ככתר שאדם מכובד יקבל כאשר הוא תופס את עצמו כבעל יכולת, חזק ומנותק מסביבתו. זה נראה כאילו אין טוב משותף, אין מטרה נעלה יותר. הגישה שלו הייתה פגומה. מאותה נקודה, הוא הציג רמה נוספת שהרחיקה לכת אפילו יותר ממימוש עצמי כדי להשיג מטרה גבוהה יותר: התעלות עצמית.

"בשביל מה אני רוצה רגליים אם אני יכול לעוף?"
"בשביל מה אני רוצה רגליים אם אני יכול לעוף?".

מעניין לציין שהצורך הזה בהתעלות עצמית הוא מה שמאפיין את רוב הנשים המטפחות צמיחה והתפתחות אישית. נשים מודרניות בטוחות בזהותן ובפוטנציאל שלהן. הם לא צריכים לרומם את עצמם, הם לא צריכים להתפנק. מעל הכל, הם מבקשים להתעלות, לחרוג מהגבולות שאחרים הטילו עליהם, להתחבר לסביבתם ואז לשנות אותה.

פחות מושלם ומשוחרר מציפיות של אחרים

נשים לא צריכות להיות מושלמות כדי לתת את המיטב מעצמן ולהצליח. הם רק צריכים להיות עצמם. ד"ר ססקיה סאסן, סוציולוגית וסופרת הולנדית הידועה בעבודתה על גלובליזציה, מסבירה שרובנו מחויבים להסתגל לעולם שפשוט לא עובד.

"אני לא מצפה מאף אחד לכלום. הציפיות תמיד כואבות".

-וויליאם שייקספיר-

לכן, נשים צריכות להבין שלפני שהן מבצעות את ההתפתחות האישית או ההתעלות העצמית שהן רוצות כל כך, עליהן להשתחרר. יש צורך לשבור את הסטריאוטיפים, הפקודות, הדעות הקדומות והציפיות המיושנות שכלואים אותם.

זה לא הכרחי להיות מושלם כדי לקבל תוקף כאדם. אין דבר כזה הגוף המושלם, איש המקצוע המושלם, האם המושלמת, החברה המושלמת, או אפילו הבת או האישה המושלמת.

אתה מי שאתה, ומגיע לך להיות מי שאתה שואף להיות. על מנת לעשות זאת, ראשית עליך להיות בעל מיקוד, תקווה, מטרות ותשוקה כדי שתוכל להביט אל האופק ולהילחם על המטרות שלך בכל רגע של כל יום. שנית, אתה צריך לשכוח את הציפיות של אחרים ולקחת על עצמך, כי הם היחידים בעלי ערך כלשהו.

אחרון חביב, חשוב להיות תמיד עצמך, נקי מסתירות, הונאה והטיה. רק כך תוכל לחיות בהרמוניה. רק אז תדאג לעצמך כמו שמגיע לך. רק כך תיתן את הטוב שבעצמך לעולם ותהפוך אותו לקצת יותר מכבד ומכובד תוך כדי.