אם האש נשרפה, חפש להבה חדשה

אז אתם מוכנים למצוא את החום של מדורה חדשה
אם הצלחתם בכל זה, אז אתם מוכנים למצוא את החום של מדורה חדשה.

את כבר יודעת, בלי שאף אחד יצטרך להגיד לך, שכדי שזוגיות תעבוד היא צריכה לזרום בלי מאמץ מוגזם. מגיע לך אנשים שמציתים את להבות התשוקה שלך, לא שמכבים אותן. אתה רק צריך את האומץ לחזור על זה לעצמך עד שאתה מאמין בזה. אסור להתיש את עצמך על מדורה שכבר נשרפה. אני צריך לוותר כדי שאש חדשה תבער שוב.

ייתכן שאתה מרגיש תקווה מסוימת. אתה עלול להרגיש שחווית כל כך הרבה להבות בוערות ליד מישהו השאיר אחריו ניצוץ קטן. עם זאת, זה יעשה לך טוב להבין שאם אין לך דרך לחלוק את חייך עם האדם הזה שוב, אולי זה בגלל שהדבר היחיד שנשאר מהלהבה שלך הוא האפר.

"תהיו בטוחים, שחררו את עצמכם מכל הסיכונים.
אל תבזבזו את זמנכם בהחייאת מה שכבר מת.
הישארו בטוחים ותדאגו לרגעים שלכם.
אל תבזבזו את האוויר שלכם בנשימה במה שכבר עולה בלהבות."
-אדריאנה מוראגס, השיר "תהיה בטוח"-

לכן, אם אתה בטוח לחלוטין שכבר לא שווה את זה להמשיך לנסות, האלטרנטיבה היחידה היא לקבל את זה. הניחו לגלד הפצע הפתוח להתגבר לחלוטין. כולנו צריכים לרפא את הפצעים שלנו בשלב מסוים, אז תן לעצמך את הזמן שאתה צריך כדי להחלים. קח קצת זמן עד שאתה שוב מסוגל להתחיל מחדש ולתת לעוד אש לבעור.

אתה צריך מקום וזמן

אין טעם להדליק את הלהבה פעם נוספת בשתי ידיים בלבד. במיוחד בגלל שהוא נבנה במקור על ידי ארבעה.

יש חלל ריק ועצב כי הלהבה הזו, שעבדת עליה כל כך קשה, כבתה. זה יכול לגרום לך להרגיש מדוכא, וסביר להניח שאתה לא תוכל לראות איך אתה יכול להתקדם. במיוחד כי זה היה משהו שנראה היה בנוי להיות חזק ועמיד לאורך זמן. הריק שאתה נאחז בו עכשיו הוא בלתי נמנע, במיוחד אם אתה כל הזמן חושב על איך האדם שתמיד היה שם בשבילך כבר לא שם. הם נעלמו...עכשיו אתה הכי צריך אותם.

"אני מומחה לזריקת הדלקה על מדורות שרופות,
אני לא יודע איך לקבל שדברים מסוימים פשוט מסתיימים".
-מרוואן, השיר "חלומות פשוטים"

יש חלל ריק ועצב כי הלהבה הזו
יש חלל ריק ועצב כי הלהבה הזו, שעבדת עליה כל כך קשה, כבתה.

עם זאת, אם אתה מוצא את עצמך במצב זה, המתנה הטובה ביותר שאתה יכול לתת לעצמך היא קבלה. קבל שלרוב הדברים יש תאריך תפוגה, ומערכות יחסים אינן יוצאות דופן. לכל דבר יש תזמון משלו. אז קח את האפר מהאש ההיא, והפוך אותם לשיעורים.

הסר את השקעים, הקל על עצמך

משורר מודרני, פדרו אדרו, אמר את הדברים הבאים. "אתה לומד איך לחיות דרך מכות ומכות". זה יכול להיות למעשה חוק אוניברסלי. אם תחשוב על מה שחווית וחיית, אתה תזכור היטב את המכה האדירה שהיית צריך להתחמק. בנוסף, לא תשכח איך השגת את זה. איך התחמקת מהמכה ופשוט המשכת להתקדם.

במוקדם או במאוחר, הפצע יתחיל לגרד מרוב ספקות, אך במקביל תתחיל להצטלק. ואם לא תקרע את הגלד, לאחר זמן מה, תישאר רק עם סימן קטן וזיכרון מלא בהיבטים חיוביים יותר מכאב או צער. אתה תתחיל לאהוב את העור המרפא החדש הזה. אתה שוב תאהב, אבל בדרך אחרת. כי אין שתי אהבות שוות, אבל כל אחת מהן יפה או יותר מהקודמת.

אפשר ללהבות חדשות להאיר את חייך

למרבה הצער, מצאת את עצמך במצב של נאלצת לנתק מערכת יחסים שמעולם לא רצית לסיים. לכן, הדבר הנורמלי הוא שאתה נרתע מהזדמנויות חדשות לחלוק את חייך עם מישהו שוב. אולי אתה לא מרגיש מוכן לזה.

עם זאת, אם הצלחת לחזור למקום שבו נשבר לבך, אם סלחת וכבר לא אכפת לך אם תראה את האדם הזה שוב או אם הוא יראה אותך עם מישהו אחר, אתה כבר לא מחפש מישהו שיחליף אותו או יחליף אותו. הבין שהפתגם הישן הזה בכלל לא נכון "הדרך הטובה ביותר להתגבר על בחור אחד היא להתגבר על מישהו אחר". אם הצלחתם את כל זה, אז אתם מוכנים למצוא את החום של מדורה חדשה. כמו שכתוב בשיר, "הצלחת לשרוד, עכשיו תבחר לחייך".

"יש לך שריפה?
אני אשים בלב בנזין.
ונראה מה יקרה".
-פדרו אנדראו, שיר "מחשבות מתלקחות"