ביוגרפיה של אנתרופולוג יוצא דופן: קלוד לוי-שטראוס

קלוד לווי שטראוס החל להציע רעיונות חדשים
לאחר התנסויותיו בברזיל, קלוד לווי שטראוס החל להציע רעיונות חדשים, שיטות חדשות והרהורים גדולים.
לקלוד לוי-שטראוס היו חיים רגועים יחסית. במקביל, הוא ייצג מהפכה בעולם האנתרופולוגיה. הוא הגדיר את עבודתו כניסיון לענות על שאלה זו: "מהי המין האנושי?".

קלוד לווי שטראוס הוא אבי האנתרופולוגיה המודרנית ואחד מהוגי הדעות הנכבדים במאה ה-20. הוא היה המייסד של האנתרופולוגיה המבנית, ששינתה את ההיסטוריה של הדיסציפלינה. זה הפך אותו למפורסם בעולם האקדמיה.

למרות שזה אולי נראה מוזר, חלומו של קלוד לוי-שטראוס היה למעשה בין-פלנטרי. הוא הזכיר בכמה הזדמנויות שהפנטזיה הגדולה שלו הייתה שבני אדם יתיישבו בחלל ויעברו לירח או אולי למאדים.

האיש הזה דמיין בני אדם בונים שם תרבויות חדשות ושוכחים את אלה שנשארו על כדור הארץ. הוא האמין שמי שנשאר יחזור למצב פראי והוא יוכל ללמוד אותם.

"העולם התחיל בלי אדם, והוא ישלים את עצמו בלעדיו."

-קלוד לוי-שטראוס-

פרנסואז הריטייה, מחליפתו בקולג' דה פראנס, סיכמה את עבודתו בכך שהוא לימד משהו בסיסי על האנושות. תרבויות יכולות לפעמים להיות שונות מאוד זו מזו.

עם זאת, לוי-שטראוס הוכיח שהמנגנון הקוגניטיבי של בני האדם זהה. כתוצאה מכך, ההבדלים והאוניברסליות הם שניהם יסודיים בבני אדם.

ראשיתו של קלוד לוי-שטראוס

לידתו של קלוד לוי-שטראוס בבריסל, בלגיה, ב-28 בנובמבר 1908, הייתה תאונה. הסיבה לכך היא שהוריו היו יהודים צרפתים שנסעו באותה תקופה.

אביו היה צייר פורטרטים ואמו הייתה עקרת בית. הוא היה מוקף באהבה לאמנות, במיוחד ציור, מוזיקה ושירה.

הוא האמין שמי שנשאר יחזור למצב פראי והוא יוכל ללמוד אותם
הוא האמין שמי שנשאר יחזור למצב פראי והוא יוכל ללמוד אותם.

כשהחלה מלחמת העולם הראשונה, הוא עבר לוורסאי עם אחד מסביו. סבו היה רב בעל שם. המגעים הראשונים של קלוד לוי שטראוס עם בית הכנסת היו קרים וקפדניים. כתוצאה מכך, הוא הפך אדיש לדת מגיל צעיר.

במקום זאת, הוא התלהב מהטבע והראה עניין רב באיסוף חפצי תרבות נדירים ומסקרנים. הוא גם היה חריף מבחינה אינטלקטואלית, למרות שלא ממש בלט במהלך שנות הלימודים שלו.

כשהיה נער חזר לפריז, שם התגוררה משפחתו, והצטרף לארגון סוציאליסטי.

מפילוסוף ועד אתנולוג

קלוד לוי-שטראוס החליט בתחילה ללמוד משפטים. עם זאת, בשנת 1927, הוא שינה את דעתו ושינה את התואר שלו לפילוסופיה באוניברסיטת סורבון.

שם הוא פגש את ז'אן פול סארטר וסימונה דה בובואר. מאוחר יותר הוא התוודה שהפילוסופיה משכה אותו וגם מרגיזה אותו, שכן הוא חש שיש יותר מדי יהירות וספקולציות בתחום הזה.

כשסיים את לימודיו החל לעבוד כמורה בחטיבת הביניים. עם זאת, הוא לא הרגיש בנוח במקצוע הזה; הוא לא ראה את עצמו נותן שיעורים למשך שארית חיי העבודה שלו.

הכל השתנה כאשר הוא קיבל טלפון מ-celestin bouglé, מנהל ה-École normale supérieure (בית ספר יוקרתי לתואר שני) בפריז.

הרגע הזה סימן תפנית קיצונית בחייו. בוגלה ביקש ממנו לנסוע לסאו פאולו בשליחות אוניברסיטה כדי להיות פרופסור לסוציולוגיה.

הוא הגיע לשם ב-1935. ב-1939, הוא החל לבצע משלחות אתנוגרפיות ל-mato grosso ולאמזון. חוויה זו סימנה את תחילת עבודתו החשובה ביותר: אנתרופולוגיה מבנית.

אדם שחי מאה שנה

לאחר חוויותיו בברזיל, קלוד לוי שטראוס החל להציע רעיונות חדשים, שיטות חדשות והרהורים גדולים. מאוחר יותר הוא בילה זמן מה באירופה כדי להימלט מרדיפות הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא יצר שם קשרים אינטלקטואליים יקרי ערך והמשיך להמציא את התיאוריות שלו.

אחת מנקודות השיא של הקריירה שלו הייתה הוצאתו לאור של Tristes tropiques, שנחשב באופן נרחב לאחד הספרים החשובים ביותר של המאה ה-20. ספר זה סימן את מעברו לסלבריטאי אקדמי. הוא גם כתב גזע והיסטוריה, מיתוס ומשמעות: פיצוח קוד התרבות, ואת סדרת המיתולוגיה.

כמו כן, אנשים אומרים שהוא היה אדם מרוחק שלא קיבל חנופה. לפי האגדה, הוא לא היה מסוגל לכתוב בלי מוזיקה לירית.

הוא מת בשנת 2009 בגיל 100, לאחר שקיבל הרבה פרסים והכרות במהלך חייו. עבודתו חילקה בין חקר ההיסטוריה לחקר האנתרופולוגיה. בזכותו התפתח מחקר חדש בתחום האנתרופולוגיה למה שהוא היום.