מה מטרת הפחד?
פחד הוא אחד מששת הרגשות הבסיסיים שצ'ארלס דרווין זיהה בשנת 1872. האחרים הם שמחה, עצב, גועל, כעס והפתעה. קל לזהות את שפת הגוף של הפחד: עיניים פקוחות לרווחה, פה רועד ותחושת תמיהה. כולנו הרגשנו פחד ויודעים מה זה לפחד. אבל מהי מטרת הפחד?
למרות העובדה שפחד הוא רגש שכיח כל כך, רובנו לא יודעים למה אנחנו מרגישים פחד, אם יש סיבה, ומה המסר שהוא מנסה להעביר. האם אי פעם חשבת מי אתה תהיה בלי פחד? האם חיים נטולי פחד בכלל אפשריים? בואו נתעמק ישר.
מטרת הפחד היא להבטיח את הישרדותנו
לכל הרגשות האנושיים יש מטרה. לדוגמה, כעס עוזר להציב גבולות. ההפתעה חשובה להכרה ולגילוי, אושר מטפח שיתוף, גועל מניע דחייה, עצב מעודד הרהור ופחד עוזר להגן עליך מפני סכנה.
מילון וובסטר מגדיר פחד כ"רגש לא נעים לעתים קרובות חזק שנגרם כתוצאה מציפייה או מודעות לסכנה". המילה באה מהאנגלית הישנה fær, שפירושה "אסון, סכנה פתאומית, סכנה והתקפה פתאומית". יש הרבה מילים בעלות משמעות דומה, כמו אזעקה, אימה, פחד, פאניקה, אימה, אימה ופוביה.
לכן, פחד הוא תגובה מורשת ביולוגית המאפשרת להגן על עצמך מפני איומים.
- פחד הוא גנטי, מעוצב על ידי מאות שנים של אבולוציה. היא מאפשרת, באמצעות תגובות מהירות ואוטומטיות, להגן על עצמך מפני סכנה ומצבים שעלולים להיות מסוכנים. במילים אחרות, זה עוזר לך לשרוד.
- זוהי תחושה מאוד לא נעימה המופעלת על ידי תפיסה של פחד אמיתי או מדומיין. כל החיות חוות את זה מול סכנה.
פחד מקל על הסתגלות ומהווה מנגנון הישרדות והגנה שהתפתח כך שאנשים יוכלו להגיב למצבים שליליים במהירות וביעילות. במובן זה, פחד הוא רגש נורמלי ומועיל, לא רק להישרדות הפרט אלא גם למין האנושי כולו.
הפחד נחשב "נורמלי" כאשר עוצמתו תואמת את חומרת האיום. במילים אחרות, למושא הפחד יש מאפיינים שעלולים לאיים על חייו של אדם.
הקשר בין פחד למוח
הביטוי המרבי של פחד הוא אימה. אבל בתחום הפחד הפתולוגי, לעוצמת הפחד שלך אין שום קשר לסכנה האמיתית שבה אתה נמצא. זה המקרה עם פוביות או פחד מבעלי חיים לא מאיימים כמו ציפורים או עכבישים לא רעילים, למשל. פחד מסוג זה קשור בדרך כלל גם לחרדה.
מצד שני, פחד הוא תחושה סובייקטיבית שמובילה להתפתחות התנהגויות מסוימות ותגובות פיזיולוגיות מורכבות. מצבי חירום מסכני חיים, למשל, מפעילים מערכת אזעקה שנראה שכל בעלי החיים מצוידים בה, כולל בני אדם. מערכת האזעקה הזו, שכנראה שמעתם עליה, נקראת "הילחם או ברח".
המידע מתפיסה חושית של גירוי (בדרך כלל שמיעה או ראיה) עובר לתלמוס, שהוא מעין תחנת שידור חוזר בה המוח שלך מעריך אם הגירוי מסוכן או לא.
אם כן, המוח שלך מפעיל את האמיגדלה, המקבילה המוחית לפעמון אזעקה, ואת ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל, או ציר HPA. בתורו, זה גורם לשחרור של כמות משמעותית של אדרנלין, שעוזר לך להגיב בצורה כזו שיכולה לעזור לך לעבור את האירוע השלילי.
מטרת הפחד היא להפעיל מערכות חשובות בגופך
הפחד מפעיל את מערכת הלב וכלי הדם שלך, מה שגורם לכלי הדם שלך להתכווץ. זה, בתורו, מגביר את לחץ הדם שלך ומפחית את זרימת הדם לגפיים שלך. הגוף שלך מפנה את הדם העודף לשרירי השלד, שם הוא נשאר זמין עבור האיברים החיוניים שלך למקרה שהם צריכים את זה בזמן חירום.
לעתים קרובות פחד גורם לאנשים להיראות חיוורים כתוצאה מזרימת דם מופחתת לעור. זה יכול גם לגרום לרעד ולגרום לשיער שלך להזדקף, שניהם עוזרים לגופך לחסוך בחום כאשר כלי הדם שלך מתכווצים. תגובות הגנתיות אלו יכולות גם לגרום לך להרגיש חם וקר, משהו שאולי חווית אם אי פעם היית מבועת. גם הנשימה שלך מואצת ובדרך כלל נעשית עמוקה יותר, מה שעוזר לך לקבל את החמצן הדרוש כדי להזרים את הדם שלך מהר יותר.
העלייה בלחץ הדם מגבירה את החמצן למוח, מה שממריץ תהליכים קוגניטיביים ותפקודים תחושתיים המאפשרים לך להיות ערני יותר ולחשוב על הרגליים בזמן חירום.
- הכבד גם משחרר יותר גלוקוז לדם כדי לספק יותר דם לשרירים ולאיברים חשובים כמו המוח.
- האישונים שלך מתרחבים, מה שלדעת מומחים מתרחש כדי שתוכל לראות טוב יותר מול סכנה.
- השמיעה שלך מתחדדת והעיכול שלך נעצר, מה שמפחית את כמות הרוק בפה שלך.
- בטווח הקצר, סילוק הפסולת והכנסת העיכול להפסקה מכשירה עוד יותר את הגוף לפעולה וריכוז. כתוצאה מכך, פחד עז יכול לגרום לך להרגיש שאתה צריך להשתין, לעשות מעיים, או אפילו להקיא.
להילחם, לברוח או להקפיא
תגובת הקרב או הבריחה האנושית הייתה קריטית להישרדותנו. אבותינו חיו בסכנה מתמדת, כך שלמי שהגיב במהירות לאיום היה סיכוי רב יותר לשרוד.
ציד כאמצעי הישרדות כרוך בין היתר באיום מתמיד של מותקף על ידי בעלי חיים. כתוצאה מכך, האמיגדלה הייתה קשה בעבודה כמעט כל יום.
כאשר אתה מתמודד עם סכנה, אתה יכול לברוח או להתמודד עם האתגר. אלו שתי תגובות שונות מאוד, אבל הקדמה לשתיהן היא להקפיא. הקפאה היא כאשר התהליך הקוגניטיבי והנוירופיזיולוגי שתיארנו מתרחש. זה הרגע שבו הגוף שלך צריך להכין את עצמו לפעולה.
במהלך הרגע הקצר הזה, המוח שלך מחדד את הראייה והשמיעה שלך. אתה מרגיש שהלב שלך מתחיל לפעום מהר יותר. הנשימה שלך מתחדדת, השרירים שלך מתוחים ויש לך תחושה מוזרה במעיים. פתאום הכל נכנס לפוקוס חד יותר, אתה מזיע, רועד, והמוח שלך מתמלא במחשבות קטסטרופליות.
אחת המטרות של הפחד היא לדחוף אותך לנקוט בפעולה החלטית ומידית (הילחם או ברח). הבעות הפנים שהפחד גורם מאותתות גם לסובבים אותך שהסכנה קרובה, מה שמגדיל את סיכויי ההישרדות של כולם.
לסיכום, פחד הוא רגש בעל ערך רב. זה חיוני לחלוטין להישרדות. למרות שזה לא נעים, אין צורך לדחות את זה על הסף. אחרי הכל, זה עזר לאבותינו הקדומים ביותר להגן על עצמם מפני סכנה ולשרוד בסביבות קשות ומאיימות.
