הדדיות מחזיקה מערכות יחסים יחד

הבנת ההדדיות כך תאפשר לכם ליהנות ממערכות היחסים שלכם ומכל מה שאתם מסוגלים לתת להם
הבנת ההדדיות כך תאפשר לכם ליהנות ממערכות היחסים שלכם ומכל מה שאתם מסוגלים לתת להם.

אנו חיים בחברה בה אנו נוטים למדוד את כל מה שאנו נותנים וכל מה שאנו חושבים שמגיע לנו לקבל בתמורה. אנו מבלים זמן רב בהערכה של מה שאחרים מחזירים לנו. הדדיות הפכה לסוג של מטבע.

וזה נוטה לגרום לסבל רב, מכיוון שלעתים קרובות אנו מגלים שאנו מקבלים פחות ממה שאנו חושבים שאנו נותנים, מה שעלול לגרום לנו להרגיש יחס לא הוגן וחוסר שביעות רצון מהיחסים הבינאישיים שלנו. אבל הדדיות לא גורמת סבל אם אתה מגלה את הפוטנציאל העצום שיש לה לעזור לנו ליהנות ממערכות היחסים שלנו וממה שאנחנו נותנים לאחרים.

מצפה לדברים מאחרים

אנו נוטים לצפות מאחרים לפחות לאותו סכום שנתנו להם. זה גורם לבעיות כי רק לעתים רחוקות אנו מרגישים הגומלין. אנחנו מרגישים מתוסכלים, כאילו הם משתמשים בנו, כי הם לא החזירו לנו כמו שציפינו.

לצפות מאחרים לעשות דברים מסוימים בצורה מסוימת, ואז לא לראות את הציפיות הללו מתגשמות, יכול להיות די מאכזב. זה יכול לגרום לך לתהות אם אתה רוצה להמשיך לתת. זה אולי נראה יותר אטרקטיבי להיות קצת יותר שמרני במה שאתה נותן.

"חברות היא מערכת יחסים של הדדיות."

-בעילום שם-

לרצות אחרים

לעתים קרובות, מה שמניע אותנו לתת לאחרים הוא האינטרס שלנו ברווחתם. אנחנו רוצים שהם ירגישו טוב, שיהיו להם כל מה שהם צריכים וכו' ובהתחלה אנחנו לא רוצים מהם כלום.

עם זאת, כאשר אנו מוצאים את עצמנו במצב רע, כאשר אנו מרגישים חוסר תמיכה, או כאשר הם אינם מגיבים באופן שציפינו, אנו מרגישים אפילו יותר גרוע. עכשיו כשאנחנו צריכים יד, אף אחד לא מוכן לתת לנו כזו, למרות שלא היססנו לתת להם יד כשהם צריכים אותה. אז אנחנו מתחילים לחשוב שלמה שאנחנו מקבלים אין שום קשר למה שאנחנו נותנים.

הצורך להיות מוערך

למרות שאיננו מודעים לכך, לעיתים קרובות אנו מנסים לרצות אחרים כי גם אנו צריכים לקבל. אנחנו נותנים כמעט נואשות, כי אנחנו צריכים גם שאחרים יתנו לנו.

אנחנו באופן לא מודע חושבים ש"אם אני אשמור על אחרים, הם ידאגו לי", אבל זו אמונה מוטעית שמובילה רק לסבל ולקונפליקט ביחסים הבינאישיים שלנו. ראינו אלף פעם שזה לא ככה, למרות שאנחנו משוכנעים שזה צריך להיות ככה.

הרבה יותר בריא לדאוג לעצמך, מבלי לצפות לשום דבר מאחרים, ולכן מבלי לנסות לרצות אותם כדי להשיג זאת. כמובן, זה לא אומר שאתה לא צריך לדאוג לאף אחד. אתה יכול לעשות זאת אם אתה רוצה, אבל הימנע מלהעמיד בדעתך תנאי שתקבל משהו בתמורה.

בדרך זו, סיפוק הנתינה לזולת יהפוך לסיבה היחידה לעשות זאת.

הזכות להדדיות

אנו מגלים דרך חדשה להבין מערכות יחסים
כאשר אנו מכבדים החלטות של אנשים אחרים, אנו מגלים דרך חדשה להבין מערכות יחסים.

הזכות להדדיות פירושה לאפשר לעצמך לקבל את מה שאחרים נותנים לך וליהנות ממנו. אם לא תצפה לשום דבר מאף אחד, הכרת התודה והסיפוק יהיו מקסימליים.

הבינו את ההדדיות כאקט של חופש, ושזה תלוי בכל אדם להחליט מה, מתי ואיך הוא רוצה לתת. ורק עם כבוד להחלטות של אחרים תוכלו ליהנות לחלוטין מהיתרונות של ההדדיות.

"האדם כפוי טובה המכחיש שקיבל טובת הנאה; המעמיד פנים שלא קיבל אותה; שאינו מחזיר אותה. האיש הכפוי ביותר מכולם הוא זה ששכח אותה".

-סנקה הצעירה-

כולם מחליטים

כל אחד מחליט אם הוא רוצה לתת או לעשות משהו בשביל מישהו. זה אומר שאף אחד לא חייב כלום לאף אחד. כולנו חופשיים, ואין לנו מחויבות להשיב, בדיוק כמו שאף אחד אחר לא מחויב להשיב לנו.

כך אתה יכול להפסיק למדוד את מה שאחרים נותנים לך, כי זו החלטה שלהם, והם לא צריכים לתת לך כלום, גם אם כבר עשית זאת עבורם. באותו אופן, גם אתם תפסיקו להרגיש מחויבים או חייבים להם.

איזון ביחסים בין אישיים

כאשר אנו מכבדים החלטות של אנשים אחרים, אנו מגלים דרך חדשה להבין מערכות יחסים. אני לא סביר שתקבל הרבה מאנשים שלא ציפית, וכנראה האנשים האלה לא יהיו אותם אנשים שנתת להם.

זהו האיזון של יחסים בין אישיים. זה קיים באופן טבעי, אבל זה מפתיע אותנו בכל פעם שאנחנו לא מצפים לכלום ומקבלים הרבה. בדרך זו הופכת ההדדיות למכשיר של חילופי דברים ספונטניים, סיפוק והכרת תודה.

כאשר זה מובן כראוי, הדדיות גורמת לך להרגיש חופשי יותר ואחראי יותר להחלטות שלך, תוך קבלה והכרת תודה על מה שאחרים נותנים לך. הבנת ההדדיות כך תאפשר לכם ליהנות ממערכות היחסים שלכם ומכל מה שאתם מסוגלים לתת להם.