החלוץ וויליאם ג'יימס - מדע פסיכולוגי
חלוץ הפסיכולוגיה וויליאם ג'יימס הוא יותר מסתם פילוסוף מדהים מהמאה ה-19. לפני הגעתו, החברה האירופית קישרה את הפסיכולוגיה עם פרקטיקות עתידיות בלבד וקריאת מחשבות. תחום זה הפך לדיסציפלינה מדעית הודות למעבדת הפסיכולוגיה הניסיונית שהקים וניהל בהרווארד, ובכך עלה כאחד החלוצים הגדולים בתחום זה.
רבים עדיין רואים בג'יימס את הפילוסוף האירופי והאב של הפסיכולוגיה המודרנית. יצירותיו הנרחבות משתרעות על פני דיסציפלינות מרובות, החל מאפיסטמולוגיה, חינוך, מטפיזיקה, דת, מיסטיקה, אנטומיה, וכמובן, פסיכולוגיה.
איך וויליאם ג'יימס התבלט והפך לאחד המובילים בתחום הידע הזה היה בהחלט משהו ייחודי כמו שהיה משמעותי. הוא בילה חלק גדול מנעוריו בסבל ממחלות מרובות, מחלות מוזרות ומגבלות גופניות, כגון חירשות חלקית. כל התנאים ואי הנוחות הללו אף גרמו לו לשקול התאבדות בשלב מסוים במהלך חייו.
באותו מצב של מלנכוליה לכאורה, הוא הגיע למסקנה שמה שפגע בו אינו אלא מחלה של הנפש והנשמה. לפיכך, הוא החליט לחקור תחומים אחרים כדי לחפש תשובות ומצא אותן בדיסציפלינות שבסופו של דבר העניקו לו גילויים גדולים: פילוסופיה ופסיכולוגיה.
"העיקרון העמוק ביותר של הטבע האנושי הוא השתוקקות לזכות להערכה."
-וויליאם ג'יימס-
החינוך והשאיפות האישיות של וויליאם ג'יימס
ג'יימס הגיע לעולם הזה ב-1842 למשפחה אמידה המתעניינת באמנויות, במדע ובעיסוקים אינטלקטואליים אחרים. הוריו היו בין האליטות התרבותיות של אותה תקופה, ולכן הם העניקו לילדיהם את החינוך המעוגל ביותר שאפשר.
הוא בילה את רוב ילדותו בנסיעות בעולם עם משפחתו. בהתחלה הייתה לו נטייה אמנותית לציור. מאוחר יותר הוא רכש עניין במדע. ב-1861 החל את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטת הרווארד.
באותה תקופה, אחיו, הנרי ג'יימס, כבר החל להצטיין בתחום הספרותי בעוד אחותו, אליס, עשתה זאת בתחום ההיסטוריה. בשלב מסוים, ויליאם החליט לדחות את לימודי הרפואה שלו כדי להצטרף לחוקר הטבע לואי אגסיס במשלחת מדעית דרך האמזונס.
הטיול הזה נמשך שנתיים ונתן לו הרבה זמן להתבוננות אישית. רפואה לא היה תחום העבודה והלימוד היחיד שלו. הסיבה לכך היא שהמוח והסקרנות המולדת שלו לגבי המוח וההתנהגות האנושית ביקשו הרבה יותר. הוא השתוקק להתעמק בעוד תחומי ידע.
המחקר המדעי של המוח האנושי
ויליאם ג'יימס בילה את כל הקריירה האקדמית שלו בהרווארד. ראשית, כפרופסור לפיזיולוגיה, ובהמשך כפרופסור לאנטומיה. לאחר מכן, הוא עבר למחלקות לפסיכולוגיה ופילוסופיה. הוא פרסם את עבודתו החשובה ביותר ב-1890, מיד לאחר שפתח את המעבדה הראשונה לפסיכולוגיה ניסיונית באוניברסיטה.
- הספר היה "עקרונות הפסיכולוגיה " (ספר בן יותר מ-1100 עמודים) שבו הוא התייחס לתחומים העיקריים של מדע זה: זיכרון, דמיון, חשיבה, רגשות, הרגלים ומודעות עצמית.
- כמו כן, הוא התייחס לכל התחומים שהוזכרו לעיל בספרו במיוחד מנקודת מבט פילוסופית.
פרספקטיבה פרגמטית למדי זו של פסיכולוגיה כמדע הפכה את ויליאם ג'יימס לאחד מבשרי הפונקציונליזם. גישה כזו הולידה מאוחר יותר את הביהביוריזם.
"כל הניסיונות להסביר את המחשבות הנתונות בצורה פנומנלית כתוצרים של ישויות עמוקות יותר (בין אם האחרונות נקראות 'נשמה', 'אגו טרנסצנדנטי', 'רעיונות' או 'יחידות תודעה יסודיות') הם מטפיזיים."
-וויליאם ג'יימס-
תודעה לפי וויליאם ג'יימס
וויליאם ג'יימס רצה להעמיק ולתחם את חקר התודעה באמצעות פיזיולוגיה ניסיונית. הוא עשה זאת לצד מומחים אחרים, כמו הנרי פיקרינג בוודיץ' וג'יימס ג'קסון פוטנם, במטרה לנסות לאתר אותו באזור כלשהו במוח.
- לאחר סדרה של בדיקות וניתוחים, הוא הגיע למסקנה שהתודעה היא למעשה תהליך. זו התפיסה שיש לך על עצמך. זהו סכום עצום של תחומים שכולל את כל מה שאתה חי ומרגיש. במילים אחרות, העבר שלך והפוטנציאל העתידי שלך.
- ההגדרה של תודעה עבור ויליאם ג'יימס היא אוסף של דימויים, מחשבות ותחושות. אלה יכולים להיות זמניים או קבועים בנפשך.
- הפסיכולוגיה, אם כן, יכולה לנתח תהליך זה. במילים אחרות, זרימת המחשבות על מנת לתחום את הרעיון המופשט הזה שמגדיר את ה"אני".
חקר הרגשות
וויליאם ג'יימס באמת רצה להבין את ההתנהגות האנושית, אז הוא העמיק בסופו של דבר ברגשות.
- הוא עשה זאת יחד עם קארל לאנג, מומחה לפיזיולוגיה דני. יחד הם גיבשו את תיאוריית הרגש הידועה של ג'יימס-לאנג', שמסבירה שרגש הוא התפיסה שיש לנפש לגבי התנאים הפיזיולוגיים הנובעים מגירוי מסוים.
- לדוגמה, אם יש נחש לידך ואתה לא מפחד מהתקפתו. הגוף והתודעה שלך מובילים לתגובה פיזיולוגית מסוימת. התשובה הזו היא זו שגורמת לבסוף לרגש. הטיסה והתגובה הפיזית יהיו, לפי תיאוריה זו, אלו שמעוררות את תחושת הפחד והייסורים. ההיבט המנטלי של הרגש הוא רק עבד לתהליכים הפיזיולוגיים שלך.
מורשתו של וויליאם ג'יימס, חלוץ ופילוסוף
וויליאם ג'יימס מת מאי ספיקת לב בביתו בניו המפשייר ב-26 באוגוסט 1910. הוא היה בן 68 והותיר אחריו מורשת עצומה, מגוונת ומרתקת לפסיכולוגיה.
הוא הקים את האסכולה הפילוסופית של פרגמטיזם ופסיכולוגיה פונקציונלית. בנוסף, הוא ביסס אמפיריציזם במחקריו המדעיים. לבסוף, הוא היה אחד הפסיכולוגים הראשונים שהתעמקו במחקר ובהבנת המוח.
הודות לחלוץ וויליאם ג'יימס, עמודי התווך הראשונים של הדיסציפלינות הפסיכולוגיות הללו עלו וממשיכים להתקדם גם היום.