התיאוריה של אינטליגנציות מרובות
הבנת התיאוריה של אינטליגנציות מרובות ויישומה בכיתה היא הצעד הראשון לקראת עיצוב מערכת בית ספר מכילה יותר. רבים מהמודלים החינוכיים הנוכחיים נוטים להגביל את הפוטנציאל המיוחד של כל תלמיד, מה שמוכיח ללא ספק שאנו זקוקים למודל חלופי ורגיש יותר, מגוון ומהפכני יותר.
הווארד גרדנר הגה את התיאוריה שלו על אינטליגנציות מרובות לפני יותר משלושים שנה. כיום, אנו ממשיכים להשתמש בהצעות הרומן ומעוררות ההשראה שלו בכל הנוגע להנחלת התקדמות בתחום החינוך. אנו אומרים זאת עבור עובדה כמעט ברורה: הרבה מערכות בית ספר ממשיכות להשתמש בבסיס פדגוגי מסורתי.
אנו מודעים לכך שלא תמיד קל להגיב למגוון של כיתה כאשר למורה יש יותר מדי תלמידים בכיתה. זה לא קל כשהקהילה החינוכית לא זוכה לתמיכה מארגונים פוליטיים וחברתיים או, לעתים קרובות, ממשפחות הילדים עצמם. עם זאת, זו עובדה שקשה להתעלם ממנה.
חברות בהווה ובעתיד משתנות ללא הרף. המודרניות שלנו לא רק מורכבת יותר אלא גם דורשת הרבה יותר מכל אחד מאיתנו. אם בית הספר אינו מכוון לדינמיקה המתרחשת באותה מערכת אקולוגית שברונפנברנר הזכיר במודל שלו, נשליך לעולם אנשים לא מוכנים. אנשים שאינם מיומנים מדי, אינם יכולים לתפקד ביעילות, ואינם יכולים לקדם קידום אמיתי למחר.
תורת האינטליגנציות המרובות - איך עובדים איתן בכיתה
המודל של גרדנר מבוסס בעצם על רעיון מרכזי: אין ולו סוג אחד של אינטליגנציה. במקום זאת, לכל אדם יש מגוון רחב של מיומנויות קוגניטיביות שהופכות אותו לייחודי. אנחנו חייבים לומר שכן, תמיד הייתה ביקורת על התיאוריה הזו. לפיכך, מאמרים כמו זה שפרסמה פסיכולוגיה היום מזכירים לנו שעדיין קיימים סדקים בספרות המשמשת לתמיכה בתיאוריה זו.
לפיכך, עלינו לומר שגרדנר ציין בהזדמנויות רבות כי אינטליגנציות מרובות הן מסגרת שממנה ניתן לראות את ההוראה מנקודת מבט רחבה יותר, עשירה יותר ומעל לכל, מכילה. זוהי התייחסות שיכולה לשמש השראה להעדפת הפוטנציאל של התלמידים וללמד אותם לחשוב בדרך אחרת, לגלות את יכולותיהם ולנצל אותם לטובתם.
כמו כן, משהו שהמורים בהחלט יודעים הוא שיישום המודל של אינטליגנציות מרובות בכיתה אינו כל כך פשוט. עלינו לסקור את המודלים החינוכיים הנוכחיים, מה שאומר שאנו זקוקים למחנכים מחויבים. אנו זקוקים גם למעקבים נאותים כדי להבטיח את השגת יעדי הלימודים. כלומר, שהלמידה באמת משמעותית ושכל ילד מתקדם ממש.
בואו לגלות מהן הטכניקות שיכולות לאפשר לנו ליישם את התיאוריה של אינטליגנציות מרובות בכיתה.
מתודולוגיות אקטיביות
אלה אידיאליים לקידום האוטונומיה והשתתפותו של תלמיד בתהליך הלמידה. דרכם, לילד יש תפקיד פרוטגוניסטי יותר בכל הנוגע ללמידה שלו. זה אומר שהם מפסיקים להיות מקבל פסיבי של ידע ליצירת ידע. הכל על ידי שילוב תהליכים כמו יצירתיות, אחריות, עבודה קבוצתית, סקרנות וכו'.
- תלמידים יכולים לקבל החלטות מנקודת מבט חדשה זו. הם יכולים לווסת את הלמידה שלהם, ולכוון מחדש את המשימות ומנגנוני הידע שלהם כדי להשיג את מטרותיהם המיועדות (תחת פיקוח מתמיד של מורה).
כמו כן, מתודולוגיה מסוג זה חייבת תמיד להיצמד לתכנית הלימודים הרשמית ולהיות בעלת מודל הערכה מתאים.
יחידות הוראה מבוססות פרויקטים
מימוש פרויקטים לעבודה ביחידות הדידקטיות הוא מנגנון נוסף המתאים ביותר לטיפוח אינטליגנציות מרובות בתוך כיתה. הם גם נכס שדורש מנה מסוימת של יצירתיות מהמורים.
- הם מקדמים רכישת ידע חדש, כמו גם עבודה פעילה וסקרנות. כמו כן, עליהם להיות מסוגלים לעבוד במספר אינטליגנציות באותו פרויקט.
- פרויקטים אלו חייבים להיות אטרקטיביים ולתת מענה לגיוון בכיתה. מהסוג שמקל על מוטיבציה ומעודד תלמידים להשתמש בערוצי למידה שונים. (טכנולוגיות חדשות, תקשורת בעל פה ובכתב, חיפוש מידע מחוץ לבית הספר עצמו וכו').
הדרכה פרטנית
כפי שציינו לעיל, כאשר משלבים פרויקט של ריבוי אינטליגנציות בכיתה, עלינו לסמוך קודם כל על מחויבות המורים. לפיכך, חיוני שההוראה תהיה פרטנית ככל האפשר. לפיכך, על המורה להתבונן ולהבין איזה סוג משימות מתאים לכל תלמיד.
- לדוגמה, התלמיד הקינסתטי יהיה לומד טוב יותר כאשר תהליך הלמידה שלו מתמקד במשימות שבהן הוא יכול לנוע. כמו כן, התלמיד בעל האינטליגנציה הלשונית יהיה זה שהכי מעוניין בקריאה ובכתיבה. כפי שאתה יכול לראות, חשוב לזהות ולהעריך את הפוטנציאל של כל ילד.
- עם זאת, רק בגלל שחלקם בולטים בסוג אחד (או כמה) של אינטליגנציה, לא אומר שצריך להזניח את הסוגים האחרים.
מודל חינוכי מסוג זה ינסה תמיד לחזק כל תחום קוגניטיבי, כלומר כל תהליך המשלב כל אחד מסוגי האינטליגנציה הללו.
הבן כיצד פועלת התיאוריה של אינטליגנציות מרובות
Gardner, Feldman, and Krechevsky (2000) מציינים שסוג אחד או יותר של אינטליגנציה עשוי להתבטא בתוך כל פעילות בכיתה. לפיכך, אם תבחר בלווייתנים כחולים כפרויקט, תוכל לקדם נקודות מבט שונות:
- אינטליגנציה נטורליסטית
- בינאישי (עבודה קבוצתית)
- לשוני (קריאת ספרות בנושא)
- מחזמר (האזנה לשירי לוויתן)
למעשה, גרדנר מציין את הדברים הבאים: אינטליגנציות מרובות מתפתחות ומתבטאות לאורך מחזור החיים שלנו. לעתים קרובות הם אפילו תלויים בגורמי התבגרות (כגון אינטליגנציה קינסתטית-גוף). כל אלה הם מאפיינים שעל המורים להבין, לזכור ולשקול.
לסיום, כדאי לשים לב למשהו די ברור. מודל זה ללא ספק דורש משאבים גדולים יותר, יוזמה ומחויבות מכל המגזרים החברתיים. עלינו למקסם את ההוראה ולהפוך אותה מכילה ורגישה יותר לצרכי העתיד. זו ללא ספק מטרה חשובה.
בתי הספר של העתיד דורשים אחריות ומחויבות איתנה מעל הכל.
