הכרת תודה: המרכיב הסודי

יש ימים טובים וימים רעים; כולנו יודעים ש. יש רגעים או שלבים שבהם אנחנו לא יכולים למצוא דרך ברורה, יש לנו יותר מדי ספקות, או שאנחנו לא פעילים רגשית או מאכזבים. מול כל זה, אולי אנחנו מחפשים פתרונות שיספקו אושר או איזון אישי.

כדי להשיג זאת, המפתח הוא להפגיש אוסף של אלמנטים מהעולם הפנימי שלנו ומהסביבה שלנו. זה לא דרך קלה. בשביל אושר אתה צריך לעבוד קשה.

אחת הדרכים להתחיל או להמשיך להתקדם בדרך אל האושר היא באמצעות תרגול שאנו לפעמים שוכחים ממנו: הכרת תודה.

מתי הפסקנו להודות על דברים? באיזו תדירות הפסקנו להודות מפחד, לדאוג למה שהם יגידו או פשוט לא לדעת איך?

בואו נהיה מודעים לכוחן של מילים. חשוב לדעת לתת להם את הרגע, הטון, הדגש, המקום והכנות הנכונים. לא תמיד אנו בוחרים בהם היטב, ולא תמיד אנו פוגעים במטרה, גם אם יש לנו את הכוונות הטובות ביותר.

האם אי פעם חשבנו להודות למישהו בצורה מיוחדת? למה לא עשינו את זה? האם זה אותו דבר להודות כמו להודות?

שמונה אותיות

"תודה." שמונה אותיות משולבות היטב שיכולות ליפול בשני קצוות הספקטרום הרגשי. מצד אחד, פורמליזם אוטומטי, ומצד שני, המשמעותי ביותר מכל הרגשות.

אנחנו מחלקים "תודה" על ימין ועל שמאל. הם כמעט מתנה שאנו נותנים כל יום לזרים. אנו מתחנכים להכרת תודה רשמית כנורמה חברתית. "תודה שבאת", "תודה שהשתתפת", "תודה על ארוחת הערב", "תודה על ההזמנה" וכו'. כל זה פחות או יותר רשמי ומורגש פחות או יותר.

בדרך כלל אנו מודים לתקשורת חברתית. זה פותח לנו דלתות, זה מקרב אותנו לאחרים ומקל על ההשתלבות שלנו בקבוצה. עם זאת, יש סוג אחר של "תודה". מהסוג שאנחנו מתאמנים פחות. מהסוג שעובר בין הורים, חברים, בני משפחה או מכרים מיוחדים בחיינו.

כאן אנחנו יכולים לדבר על הכרת תודה.

מה מסתיר אסיר תודה

ועובדה היא שאנחנו לא מדברים על פורמליות ותגובות אוטומטיות. אנחנו לא מדברים על אמירת "תודה" לאנשים שמחפשים הכרה על עבודתם.

אנחנו מדברים על להציץ סביבנו או לעבר ולזהות את האדם שעזר לנו מבלי להזדקק לפיצוי כלשהו. לעתים קרובות בלי לדעת את זה או בלי להתכוון, אבל הם עשו את זה.

המאמן האתלטי הזה שגרם לנו לראות מעבר לכדורים, למכשולים או לנסיונות. המורה הזה שעזר לנו לגלות את אהבתנו לספרים, להיסטוריה או למתמטיקה. אותו קרוב משפחה שהעניק לנו את הקיץ הטוב ביותר בחיינו, בצורה הטבעית ביותר, אך נזכור אותו בחיבה רבה.

להיות אסיר תודה זה להתחבר לרגש אישי ולחלוק אותו עם אחר.

להיות אסיר תודה עוזר לנו:

• לשחרר רגשות שמורים ולספק שלווה פנימית
• היפטר מהרעיון של פתרון עניינים תלויים ועומדים ("הייתי רוצה להודות לו...")
• להעלות את ההערכה העצמית
• חיזוק הקשרים החברתיים
• להילחם בזמנים הרעים וברגשות השליליים

מרכיב סודי? כן! מדעי? גם זה!

מרטין זליגמן הוא אחד הפסיכולוגים המוכרים ביותר כיום. הוא היה המניע העיקרי של הפסיכולוגיה החיובית, ענף הפסיכולוגיה הטומן בחובו מחקר מדעי של רגשות ותכונות חיוביות של בני אדם.

יחד עם כריסטופר פיטרסון, הוא פיתח סקר שאוסף ומסווג את החוזקות והמעלות שיכולים לעזור לנו להשיג איכות חיים טובה יותר.

הם לא רק ביססו את תצפיותיהם על מחקרים עדכניים; הם גם למדו פילוסופיות עתיקות, טקסטים מכל התרבויות והדתות בכל יבשת.

הם הצליחו לצייר כמה אלמנטים משותפים מכל זה. אחת הקטגוריות הכלליות, הנקראת "התעלות" – נקודות חוזק שנותנות משמעות לחיים ומחברות אותנו עם הסביבה והרגשות האוניברסליים שלנו – כוללת הכרת תודה.

התעלות הוגדרה כ"מודע והכרת תודה על הדברים הטובים שקורים לאדם, כמו גם לדעת להודות".

הפעל את הכרת התודה שלך

יש כל מיני דברים שעוצרים אותנו מלהביע הכרת תודה. פחד מ"מה יגידו", התחושה שכבר מאוחר מדי, נקודה של יהירות או גאווה שגורמת לנו לפקפק בזמנים מסוימים, המחשבה שהרגשות לא יוחזרו, או ביישנות.

אבל ההשפעה של הכרת הטוב היא כל כך חיובית שאם יש לנו משהו בראש, אסור לנו לפקפק בעצמנו ולנסות אותו. מראש, זה עוזר לזהות את הדברים שאנחנו באמת יכולים להרגיש אסיר תודה עליהם.

כל יום או פעם בשבוע, הקדישו כמה דקות כדי לזהות את הדברים שאתם יכולים להרגיש אסיר תודה עליהם. זה גם יעזור לך להעריך ולהרהר באותן פעולות, מצבים או אנשים שמביאים רוגע וחיוביות לחיי היומיום שלך.

ומעל הכל, כתבו מכתב למישהו מהעבר שלכם שתרצו להודות לו על משהו. אין צורך להכיר בהם על משהו שהיה הרואי בעיני אחרים. אתה יכול להיות אסיר תודה על שגרות, תשומת לב, מחוות, אירועים, מימושים...

תחשוב על מישהו וקח את הזמן שלך; לארגן את מה שהיית רוצה להביע ולכתוב. הבחירה היא שלך איך אתה מקבל את זה אליהם. לתת להם את זה ביד או לקרוא להם את זה באופן אישי. המלצה? החוויה הטובה ביותר היא לקרוא את זה בקול ולדבר על זה.

מעבר ל"תודה" יש ניסיון ורגש. גלה את הדרך הטובה ביותר עבורך לתת, לקבל וליהנות מהתודה. זוהי אחת הדרכים הבטוחות ביותר למצוא סיפוקים ולשחזר שוב את תחושת הזהות שלנו.

שיתוף דבר כזה תורם בשקט לחיבור עם הרגשות החיוביים שלך ומוסיף עוד אבן לדרך שאנו בונים, מרגע לרגע, אל עבר האושר שלנו.