כשאתה רוצה להגיד כל כך הרבה אבל אתה יודע שעדיף לא להגיד כלום?

מלבד אהבה, אף נושא לא נכתב כמו מילים, כי מילים ושתיקה תמיד מחפשים איזון. פתגם סיני אומר "אל תפתח את הפה שלך אם אתה לא בטוח שמה שאתה הולך להגיד ישפר את השתיקה".

קרה כמעט לכולנו, שאנחנו יודעים בדיוק את הרגע שבו אנחנו צריכים לסיים שיחה, ובכל זאת אנחנו ממשיכים, והכל נגמר רע. אנחנו רוצים לומר יותר מדי דברים מבלי לחשוב על ההשלכות, מבלי להיות מודעים לכך שלפעמים עדיף פשוט לשתוק.
אם באמת היינו מבינים שכאשר אנחנו מדברים, שופטים ונותנים דעות אנחנו חושפים את החלקים העמוקים ביותר באישיות שלנו ומשמיעים שיפוט על עצמנו, אז כנראה שלא היינו מאפשרים ללשוננו לרוץ לפני המוח שלנו.

אומר יותר מדי

בקרב חברים, משפחה והאנשים שאנו אוהבים, לעתים קרובות איננו זהירים מדי לגבי אופן הדיבור ואנחנו מודיעים בחופשיות לאנשים מה אנחנו חושבים. וגם אם זה נשמע די גס להגיד את זה, נוכל ליישם את האמרה הבאה על המצבים האלה: "במקום שיש אמון, יש גועל".

המילים שאנו משמיעים לאנשים הקרובים אלינו לפעמים חדות יותר מכל סכין, הן יוצרות חומות שקשה מאוד להפיל והן פוגעות באנשים שאנחנו באמת אוהבים ומכבדים.
למרות שלפעמים אנו מרגישים דחף לדבר, חשוב לשקול את המילים, ולשאול את עצמנו מה אנחנו באמת רוצים לומר לאדם אחר. עלינו להעריך תמיד את ההשלכות של דעותינו ולפנות תמיד לאדיבות ולטוב לב.

אומנות הדיבור בחוכמה ובכבוד

זה לא תמיד עניין של לשתוק ולהסתיר את מה שאנחנו חושבים, כי אסור לשכוח שמה שלא נאמר מילולית הוא כאילו לא קיים. מילות עידוד, אלו שבאות מהלב שלנו כלפי זה של אדם אחר, הן אלו שבאמת חשובות.
דבר רק מה שצריך, דע להקשיב, אל תדבר רק בשביל זה. דיבור יותר מדי, מבלי לחשוב או לשלוט בנאמר, עלול להוביל אותנו לומר שטויות מוחלטות או אפילו מילים שעלולות לפגוע באדם השני.

חשיבותה של כנות

מדענים מאוניברסיטת הרווארד ערכו מחקר על פעילות המוח במהלך סדרת בדיקות שבדקה את היושרה של קבוצת אנשים. הם גילו שכנות תלויה יותר בהיעדר פיתויים מאשר בהתנגדות אקטיבית אליהם.
במונחים עצביים, התוצאות שהתקבלו אומרות שפעילות המוח אצל אנשים ישרים לא משתנה כשהם מתמודדים עם פיתוי (להרוויח כסף באמצעות רמאות), בעוד שהפעילות המוחית אצל אנשים לא ישרים משתנה על ידי פיתוי, גם אם הם לא נכנעים. זה.

המחקר פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences מאת ג'ושוע גרין, פרופסור לפסיכולוגיה בפקולטה לאמנויות ומדעים באוניברסיטת הרווארד.
גרין מסביר שלפי תוצאות אלו, היושר אינו תלוי במאמץ של רצון אלא בנטייה לכנות באופן ספונטני. לדברי החוקר, זה אולי לא נכון בכל המצבים, אבל זה היה במצב שנחקר.

הסיבות שבגללן אנחנו משקרים או אומרים את האמת

מצד שני, חוקרים מהאוניברסיטה האוטונומית של מדריד ומאוניברסיטת קוויבק במונטריאול ערכו ניסוי כדי לגלות את הסיבות לכך שאנשים משקרים או אומרים את האמת בכל מצב נתון.
עד אותו רגע חשבו שתמיד אמרנו את האמת אם זה מתאים לנו מבחינה חומרית ואם לא נשקר. אבל עכשיו, עם המחקר הזה, התברר שאנשים אומרים את האמת, גם אם היא כרוכה בעלות מהותית. השאלה היא למה?
במובן זה מתמודדים עם תרחישים שונים, מכיוון שמצד אחד מובן שאנשים הם כנים כי הם הטמיעו את זה ושפעולה הפוכה גורמת להם לחוש רגשות שליליים, כגון אשמה או בושה, שאנו מכירים כסלידה טהורה משקרים. סלידה זו קשורה בכך שהוא מתעב ליצור אי התאמה בין הדימוי שיש לאדם על עצמו לבין איך שהוא באמת מתנהג במציאות.
מניעים אחרים לפעול בכנות קשורים לאלטרואיזם, ההתאמה למה שאנו חושבים שאנשים אחרים מצפים מאיתנו לומר, כלומר, הרצון לא להרגיז את הציפיות של האדם האחר.