97 האזורים שלא היו ידועים בעבר במוח
המוח ממשיך להיות נושא מחקר מרתק. ככל שנלמד יותר, כך צצות יותר שאלות והפתעות. לדוגמה, חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון הכינו מפה חדשה של המוח המציגה 97 אזורים שלא היו ידועים בעבר במוח.
מפת מוח היא ייצוג גרפי של המוח. מדענים משתמשים בטכניקות שונות של הדמיה עצבית כדי להראות את אזורי המוח השונים ואת הפעילות שלהם. בשימוש למטרות אבחון, מיפוי יכול להראות אם המוח בריא או שיש לו חריגות מסוימות.
חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון שיתפו פעולה עם מדענים מסנט לואיס מיזורי, אוקספורד, לונדון, מיניאפוליס וניימגן כדי ליצור מפת מוח מסוג אחר. המטרה שלהם הייתה להשתמש בטכנולוגיה חדשנית כדי לזהות את כל האזורים בקליפת המוח. כתוצאה מכך, הם גילו אזורים לא ידועים בעבר במוח.
"אנשים שואלים לעתים קרובות איך התעניינתי במוח; התשובה הרטורית שלי היא: 'איך מישהו יכול לא להתעניין בזה?' כל מה שאתה מכנה 'טבע האדם' והתודעה נובע ממנו".
-Vilayanur S. Ramachandran-
שיטות מחקר
כדי לזהות את האזורים הלא ידועים האלה במוח, מדענים גייסו 210 מתנדבים. כולם היו צעירים ובריאות מושלמת. המטרה הייתה לחקור מוחות בריאים.
החוקרים השתמשו בטכנולוגיה העדכנית ביותר הזמינה, כגון תוכנה המסוגלת לזהות פרט וניגודים באזורים שונים במוח. במילים הפשוטות ביותר, הם זיהו את טביעת הרגל הדיגיטלית של כל אזור.
המחקר כלל גם נתונים ממחקר שלאחר המוות. מדענים בחנו חלקים מסוימים של המוח הללו באמצעות מיקרוסקופים רבי עוצמה כדי להגביר, לאמת או למסמר את הממצאים שלהם. Nature Communications פרסמה את המחקר המלא, המראה את 97 האזורים שלא היו ידועים בעבר במוח.
נוירולוגיה ואזורים לא ידועים בעבר במוח
נוירולוגיה היא תחום חדש יחסית, שקיים רק קצת יותר ממאה שנה. מלכתחילה, נוירולוגים שיערו שקליפת המוח מחולקת לאזורים שונים או ל"מודולים" שונים ולכל אזור יש תפקוד שונה, מיוחד. מיפוים היה קשה מאוד בהתחלה מכיוון שהטכנולוגיה לא הייתה מדויקת.
האדם הראשון שמיפה את המוח היה המדען הגרמני korbinian brodmann ב-1909. עבודתו הראתה שישנם 51 אזורים שונים במוח. המפה של ברודמן עדיין רלוונטית כיום ונותרה ללא שינוי במידה רבה.
הנוירולוגים הבאים השלימו את המחקר של ברודמן עם נתונים ממקרי פגיעות מוח. פציעות, שבץ או גידולים אפשרו למדענים לבדוק אם הם השפיעו או לא השפיעו על התפקוד המוטורי, תפקוד הראייה וכו'. לאחר מכן, לא הושגה התקדמות משמעותית נוספת עם מיפוי המוח עד כה.
מתיו גלסר ודיוויד ואן אסן הם המדענים האמונים על סוג מיפוי חדש זה. הם תכננו את המפה שלהם מתוך מחשבה על שלושה קריטריונים: פונקציה, מיקרו ארכיטקטורה מקומית וקישוריות. אלה יקבעו את ההבדלים בין האזורים השונים במוח.
איזה מידע חדש מביא הפרויקט הזה לשולחן?
ראשית, מדענים הצליחו לאשר שכל חצי כדור של קליפת המוח מכיל 180 אזורים בקליפת המוח. ביניהם 97 אזורים שלא היו ידועים בעבר במוח. המפה החדשה מאפשרת למדענים לראות את האזורים הללו בבהירות יוצאת דופן. זה כמעט כמו להסתכל על מפת גבולות פוליטית.
המחקר נקרא פרויקט החיבור האנושי. המכונים הלאומיים לבריאות באירופה מממנים את המחקר. זה עדיין רחוק מלהסתיים כי החוקרים לא סיימו לפרש את הממצאים שלהם. כמו כן, מדענים רק מתחילים להעלות השערות לגבי תפקודם של אזורים אלו שלא היו ידועים בעבר במוח.
אחד האזורים, שנקרא 55b, זכה לתשומת לב החוקרים. זה בגלל שהוא נדלק כשאדם מקשיב לסיפור. תחום נוסף שהוא יוצא דופן במיוחד הוא POS2. מדענים מבחינים שהדפוס שלו שונה מאוד מכל האחרים, ומאמינים שהוא עשוי לשלוט בפונקציות מיוחדות מאוד.
במציאות, The Human Connectome Project בקושי גירד את פני השטח. יש עוד כל כך הרבה מה לגלות. כל קליפת המוח הקדם-מצחית, האחראית לתפקוד האינטלקטואלי הגבוה ביותר של בני האדם, בקושי נחקרה. יש לקוות שצעד ראשון זה יפתח את הדלת לעוד שנים רבות של מחקר. אילו הפתעות לגבי המוח נגלה בהמשך?
