מלמדים ולומדים איך לחשוב
החינוך המסורתי מבוסס על תהליך למידה שיטתי ומכני כאשר המטרה העיקרית היא לשנן. כיום, מחקרים רבים דוגלים בדרכי הוראה ולמידה שונות. אחת המטרות העיקריות של המהפכה החינוכית הזו היא ללמוד לחשוב, וניתן לומר בבטחה שכולנו עדים לכך לאט לאט. המטרה העיקרית כאן היא להעניק לתלמידים כלים לחפש מידע בעצמם ולהטמיע אותו בצורה ביקורתית.
חשוב לשנות את התהליכים ולהכין את התלמידים כך שיוכלו לבצע ניתוחים טובים, לפתור בעיות ביעילות ולקבל החלטות טובות בעתיד. מסיבה זו, כאשר מדובר בהוראה וללמוד כיצד לחשוב, חשוב לזכור שכל הפעולות שלנו מבוססות על המחשבות שלנו. זה יעזור לאנשים, מגיל צעיר מאוד, להפוך לחושבים טובים ולא רק להתמסר לשינון.
המשמעות של הוראה וללמוד איך לחשוב
ברוב בתי הספר, אף מודל חינוכי לא מלמד את התלמידים כיצד לחשוב. בתי ספר מסורתיים ממשיכים להשתמש בכלים, שיטות וטכניקות לטווח קצר קונבנציונליים. מורים מבלים כמעט את כל זמנם ללמד את התלמידים לפתור משוואות ולשנן טקסטים שהם כנראה לא יזכרו תוך מספר ימים לכל היותר.
עם זאת, אנשי מקצוע רבים אחרים בחינוך מהמרים על מתודולוגיות המבוססות על הבנה, ערכן של שאלות במקום תשובות ויוצרים דרכים חדשות לפתרון בעיות באמצעות מחשבה. כדי להשיג זאת, יש צורך גם לחדש נהלים וכלים.
ממה מורכבת למידה מבוססת חשיבה (TBL)?
נכון לעכשיו, מוסדות חינוך רבים עשו צעד קדימה. במובן מסוים, הם הכירו שמתודולוגיה מסורתית מתמקדת בחזרה עם מעט מאוד משמעות פנימית. בעיקרון, מודל הוראה זה אינו יעיל מכיוון שחשיבה ביקורתית ורפלקטיבית אינה מיושמת בפועל.
למידה מבוססת חשיבה (TBL) מספקת למידה מודעת ומעמיקה יותר. למעשה, הוא מסוגל לשנות את האופן שבו הלומד מתמודד עם מידע חדש. רוברט שוורץ, מהאישים המשפיעים ביותר בתחום החינוך והיוצר של שיטה זו, מגדיר אותה כמתודולוגיה המלמדת כיצד לחשוב בצורה יצירתית וביקורתית.
יתרה מכך, רוברט שוורץ מסביר שמתודולוגיה זו התעוררה כאשר השתתף בשיעור היסטוריה בבוסטון. המורה הציע לתלמידיו שני סיפורים שונים לחשוב עליהם וביקש מהם להרהר באיזה מהם עליהם להאמין. באותו רגע, שוורץ הבין שאותם ילדים לומדים להחליט אם מה שהם קוראים הוא משהו שהם צריכים לקבל כאמת ואמין. לסיכום, הוא מצא שאפשר ליישם את הפרספקטיבה הזו על כל דבר.
המתודולוגיה הפעילה הזו חורגת מעבר לתוכן. ראשית, זה מבטיח שהתלמידים ילמדו לחשוב ותהיה להם הזדמנות לפתור בעיות בעולם האמיתי. שנית, זה מעודד את התלמידים לחשוב מחוץ לקופסה ולעשות מחקר משלהם על נושאים שונים. כך, תהליך הלמידה אינו תלוי בשינון אלא בהפנמה של תכנים.
חשיבה שיתופית בכיתה
על מנת ללמוד לחשוב, על הפרופסור לפעול כמנחה. הם חייבים להנחות את התלמידים לפתור בעיות, מקרים ופרויקטים. בכך הם מעודדים אותם להישאר פעילים במהלך השיעור.
הוראה ולימוד חשיבה דורשים עבודה קבוצתית. אחרי הכל, כל חשיבה עובדת הכי טוב כשהיא משתפת פעולה. שיתוף המחשבות והרעיונות שלך עם הסובבים אותך מעודד עבודת צוות, אשר בתורה עוזרת לשקף ולשתף כל מיני למידה.
לימוד ולמידה כיצד לחשוב: חשיבות הכנת שאלות
דיאלוג הוא משאב חיוני להשגת ידע. כבר במאה החמישית לפני הספירה, סוקרטס הבין את התועלת שלה ותכנן שיטה שלמה: מייאוטיקה. השיטה הסוקרטית רואה בשאלות דרך לפתח חשיבה. עם זאת, השאלות הנשאלות בכיתה מהוות גירוי לתלמידים לנסות לענות ו/או להעלות שאלות חדשות.
יתר על כן, שאלות שימושיות להגברת יכולתו של תלמיד לבנות את רעיונותיו, לסנתז את תגובותיו ולהגן עליהן באמצעות חשיבה. כתוצאה מכך, יש עלייה באוטונומיה שלהם. פתאום, הם מרגישים מספיק בטוחים כדי לחקור שדות לא ידועים. במובן זה, מורה טוב יודע אילו שאלות מתאימות ביותר לכל מצב.
שישה כובעי חשיבה
אדוארד דה בונו יצר את טכניקת ששת כובעי החשיבה כדי להקל על ניתוח או פתרון בעיות מנקודות מבט שונות. היא משמשת לעורר חשיבה רוחבית ויצירתית ולעודד חשיבה מקבילה, ומהווה אלטרנטיבה להיגיון מסורתי.
ששת הכובעים מייצגים שש דרכי חשיבה. לכל אחד מהם יש צבע שונה, המייצג את כיווני המחשבה שבהם ניתן להשתמש כאשר מתמודדים עם בעיה. בטכניקה זו, כל משתתף מדמיין ללבוש ולהוריד כובע כדי להצביע על סוג החשיבה שהוא משתמש בו.
