שבעת חטאי הזיכרון של דניאל שכטר

דניאל שקטר הוא חוקר, פסיכולוג קוגניטיבי ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד. הוא ביצע מחקר שהסיק שהזיכרון שלנו נוטה להיכשל בשבע דרכים. שקטר מכנה את התקלות הללו "שבעת חטאי הזיכרון".

שכטר מסביר שתהליך הזיכרון והשחזור של זיכרונות הוא פעילות בונה. הוא מציין שהזיכרון האנושי אינו מושלם כלל. למעשה, למערכת יש את החסרונות שלה ולקויי זיכרון משפיעים על כולנו בחיי היום יום.

בספרו שבעת החטאים של הזיכרון, שקטר מסווג באופן שיטתי תקלות זיכרון שונות (חטאים) לשבע עבירות יסוד: ארעיות, ייחוס מוטעה, חסימה, היעדר חושים, סוגסטיות, הטיה והתמדה.

Schacter קבע שיש להמשיג את תקלות הזיכרון הללו כתוצרי לוואי של מאפיינים רצויים של הזיכרון האנושי.

יתרה מכך, הוא מדגיש שיש ראיות לכך שהזיכרון מספק את צורכי ההווה בעוד שהעבר משופץ עם ידע, אמונות ורגשות עכשוויים. שקטר ציין כי עיוותי זיכרון הם מרתקים לא פחות חשובים, כי החטאים הללו מתבטאים לעתים קרובות בחיי היומיום ואינם סימנים לפתולוגיה כלשהי. עם זאת, לעתים קרובות יש להם השלכות לא רצויות.

שבעת חטאי הזיכרון

דניאל שקטר קובע שניתן לחלק תקלות בזיכרון לשבעה חטאים יסודיים. מצד אחד, יש את חטאי ההשמטה, הנובעים מאי זכירת רעיון, עובדה או אירוע (שחזור זיכרון). ביניהם, יש לנו ארעיות (הידרדרות כללית של זיכרון ספציפי לאורך זמן), היעדר תודעה (כשלי קשב שמובילים לאובדן זיכרון) וחסימה (חוסר יכולת לשלוף מידע).

מנגד, יש את חטאי העמלה, המרמזים על סוגים שונים של עיוותים (מקרים שבהם יש תקלות בזיכרון המשוחזר). זה עשוי לקרות בגלל שהוא תוכנן בצורה שגויה, אולי בגלל ששינינו אותו בלי ששמנו את זה.

ביניהם, יש לנו ייחוס שגוי (ייחוס זיכרון למקור שגוי), סוגסטיות (זיכרונות מושתלים הנובעים מהצעות או מידע מטעה), והטיה (השפעות מעוותות של ידע, אמונות ורגשות עדכניים בזיכרון).

שקטר מציע חטא אחרון, התמדה, שקשור לזיכרונות חודרניים ולא רצויים שאיננו יכולים למגר.

ארעיות

ארעיות מתייחסת להיחלשות, הידרדרות או אובדן של זיכרון ספציפי לאורך זמן. למעשה, האדם מסוגל לזכור אירועים אחרונים הרבה יותר טוב מאלה מהעבר. זהו מאפיין בסיסי של הזיכרון, כמו גם האשם בבעיות זיכרון רבות.

הפרעה היא שגורמת לארעיות. ישנם שני סוגים של הפרעות: הפרעה יזומה, כאשר מידע ישן מעכב את היכולת לזכור מידע חדש, והפרעה רטרואקטיבית, כאשר מידע חדש מעכב את היכולת לזכור מידע ישן.

הסח הדעת

היעדר תודעה מרמז על תקלה בממשק בין קשב וזיכרון. זה כרוך בבעיות הקשורות לאינטראקציה של שני היבטים אלה.

תקלות זיכרון עקב הסחת דעת (איבוד המפתחות או שכחת פגישה חשובה, למשל) מתרחשות לעיתים קרובות מכיוון שאנו מתמקדים בנושאים או חששות שבסופו של דבר מסיח את דעתנו, וגורמים לנו לשכוח את מה שאנחנו צריכים לזכור באותו הרגע. המשמעות היא שבזמן הקידוד, הפרט לא שם לב מספיק למה שהם צריכים לזכור בהמשך.

חסימה

חסימה מתייחסת לחיפוש מתוסכל אחר מידע שהאדם מנסה נואשות לשחזר. זה מתרחש כאשר המוח מנסה לאחזר או לקודד מידע אך זיכרון אחר מפריע.

זה קורה גם כשהאדם שם לב למשימה שעל הפרק והזיכרון שהוא רוצה לעורר לא נעלם. ההיבט המוזר בחסימה הוא שהאדם מבין זאת כאשר הוא משחזר באופן בלתי צפוי את הזיכרון החסום שעות או ימים לאחר מכן.

ייחוס שגוי

חטא הייחוס השגוי כרוך בהקצאת זיכרון למקור הלא נכון. זה דורש איסוף נכון של מידע ומקשר אותו לזיכרון שגוי של מקור המידע הזה.

ייחוס שגוי מתרחש כאשר אנשים מאמינים בטעות שאלמנט הוא חדש כאשר, במציאות, הוא פשוט דומה תפיסתית או מושגית לאלמנט אחר שהם נתקלו בו בעבר. חשוב לזכור כי ייחוס שגוי הוא הרבה יותר נפוץ ממה שרוב האנשים מבינים ויש לו השלכות חמורות על הגדרות משפטיות.

הצעה

הצעה דומה במקצת לייחוס שגוי, רק עם הכללת הצעה פתוחה. חטא הסוגסטיות מתייחס לזיכרונות המאוחסנים כתוצאה משאלות, הערות או הצעות חשובות.

הצעה היא שילוב של מידע שגוי עקב שאלות חשובות או הונאה.

הטיה

הטיות הן עיוותים רטרוספקטיביים שנוצרו על ידי ידע ואמונות עדכניות. בחטא זה, הרגשות הנוכחיים ותפיסת העולם של האדם מעוותים את זיכרון אירועי העבר. זה די דומה לסוגסטיביליות.

עם זאת, הטיה משקפת את היכולת שלנו לשנות באופן משמעותי את הזיכרונות שלנו מבלי להבין זאת. לעתים קרובות אנו מסתמכים על מה שאנו יודעים כעת או מאמינים בו כדי לערוך או לשכתב את חוויות העבר שלנו באופן לא מודע. זה יכול להוביל לשני דברים: ייצוג מוטה של אירוע ספציפי או ייצוג מוטה של תקופה ממושכת בחייו של הפרט שאומר יותר על איך הוא מרגיש עכשיו מאשר מה שקרה בפועל באותה תקופה.

התמדה

מדובר בתקלת זיכרון הכרוכה בהתאוששות מתמשכת של מידע מטריד שרצינו להתעלם ממנו. הזיכרון המתמשך יכול לגרום לאדם לסבול מפוביות ומהפרעת דחק פוסט טראומטית. למען האמת, אנשים עשויים אפילו להתאבד אם המקרה הספציפי שלהם הופך להיות מטריד וחודרני מדי.

במילים אחרות, התמדה מתייחסת לזיכרונות לא רצויים שאנשים לא יכולים לשכוח, כמו אלה שעלולים להיות קשורים להפרעת דחק פוסט-טראומטית. חטא ההתמדה מרמז על חזרה על זיכרון שבגלל מיוחדותו הכואבת והמטרידה ניסה הפרט למגר מזיכרונו לחלוטין.

הערות אחרונות

למרות שחטאי הזיכרון נראים לעתים קרובות כמו אויבינו, הם למעשה תוצאה הגיונית של אופן פעולת המוח שלנו. הסיבה לכך היא שהחטאים האמורים קשורים למאפייני הזיכרון שגורמים לו לפעול היטב.

לכן, כפי שמציע שקטר, החטאים הללו אינם אי נוחות גרידא. להיפך, הם חיוביים.

הודות לעבודתו, אנו יודעים כעת שהזיכרון שלנו פונה לעבר כדי ליידע את ההווה, כיצד הוא משמר אלמנטים של חוויות הווה להתייחסויות עתידיות, וכיצד הוא מאפשר לנו לסקור את העבר בפקודה. לכן, עלינו לראות בחטאי הזיכרון הללו מרכיבים המאפשרים לנו לקשר את המוח שלנו לעולם החיצון.